יוסף שלום אלישיב – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:אלישיב.JPG|ללא מסגרת|שמאל|250px]]

|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[הלכה|פוסק]]

  [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62203 מאמר] באתר חב"ד אינפו}}, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"{{הערה|[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]}}. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].

כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל [[הרבנות הראשית לישראל]], בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "הרבי". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|סופר על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]].}}.

למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש"ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה המרכזית בכפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}.

הרב [[שמעון פרידמן]] היה ממקורביו והיה יוצא ובא אצלו. בני משפחתו של הרב אלישיב מספרים כי אף בעת זקנותו כשלא קיבל אנשים פרטיים היה מקבל את הרב פרידמן ומשוחח עימו{{הערה|ספר שמעון הצדיק}}.

בהזדמנות מסויימת התבטא כי על אף שיש לו אי אלו השגות ושאלות על דרכו של הרבי, הרי אם הרב פרידמן הוא חסיד של הרבי אין הוא יכול לפצות את פיו כלפיו{{הערה|מפי ר' [[חיים שאולזון]]}}.

{{סדרה|הקודם={{הערה|נוהגים שלא להזכיר שמו}}|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז חשוון]] [[תשס"ב]] - [[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]]|הבא=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]}}