בחירות תשמ"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:13, 26 בדצמבר 2024

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בחירות תשמ"ט הוא כינוייו של מסע הבחירות לכנסת השתים עשרה שנערכו בכ"א בחשוון תשמ"ט (1 בנובמבר 1988 למניינם). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט הרבי בשמה של מפלגה שיש להצביע עבורה, אגודת ישראל, ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שהליטאים פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ח החליט אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, על רקע טענות שונות - ביניהן כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי השליטה המרבית של החסידים על המפלגה הוא שלא כהוגן, על רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד^[1] מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד^[2] , וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י)^[3] להקים מפלגה חדשה. עוד קודם לכן, לקראת הבחירות של שנת תשד"מ הורה להצביע למפלגת ש"ס החדשה^[4], וכן בשנת תשמ"ה הקים עיתון חדש בשם "יתד נאמן" שיתחרה בעיתון "המודיע".

בעקבות כך לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה (תשמ"ט) ייסד את מפלגת "דגל התורה", כשאליו מצטרפים מנהיגים ליטאים נוספים באותה תקופה וחסידות בעלז (שהצטרפה לליטאים משיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים נגד דעת כל האדמו"רים, ובשל כך הוחרם ההכשר של בעלז. ראו בערך: חסידות בעלז).

צעד זה העמיד בסיכון את ייצוג הציבורי החרדי בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לכך קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה אותו מנהיג לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שבמקרה של פיצול המפלגה, קיים חשש סביר שאף מפלגה משניהם לא תעבור את אחוז החסימה, וכך תישאר הכנסת ללא ייצוג של ציבורי שומרי התורה והמצוות כהלכתו, וזאת על רקע המצב הרגיש באותם ימים בנושאים של שלימות הארץ ומיהו יהודי.

מערכת הבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות החשש כי אף מפלגה תעבור, ומצד ריבוי טעמים^[5], לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי בחול המועד סוכות תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'^[6].

שני מענות קודש נפלאים, מערב הבחירות בשנת תשמ"ט, בהם מקשר הרבי מלך המשיח את עניין הבחירות בארץ הקודש, דווקא עם יום ז' מרחשון, המסוגל לברכה בארץ הקודש. המענה הראשון, ניתן על דו"ח שכתב ר' יוסף יצחק אהרונוב מפעולות המטה להצלחת רשימת אגודת ישראל, והוסיף בקשת ברכה להשגת אמצעים למימון הקמפיין, הרבי הואיל לענות לו: " הזכרתי על הציון ביום מסוגל דארץ הקודש (ז' מרחשון) להצלחה רבה"

המענה השני, מעניין לא פחות, ניתן לחכם רפאל אלאשוילי, רב קהילות יוצאי גרוזיא ברחבי תבל, שיצא לסיבוב בקהילות יוצאי גרוזיה בארצה"ב, ושמע שרצונו הק' של הרבי הוא שיצביעו למען "אגודת ישראל" ("ג'"), ושאל אם לעזוב את המסע שלו, ולנסוע לארץ על מנת להשתתף בבחירות, או להמשיך להסתובב למען הקהילות בחו"ל והתרמת כסף למען מוסדותיו, הרבי ענה לו: " ומגיע לאה"ק ביום בו מתחילין לשאול על גשמי ברכה, ואחז"ל ד-לחכם די ברמיזא, מצו"ב לצדקה באה"ק ועיין (תניא) אגה"ק. מצו"ב 180 ש"ח"

בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת צא"ח, שבראשו עמדו הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב ישראל הלפרין והרב זמרוני ציק, שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים בטלוויזיה^[7] ובכינוסים אזוריים. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין^[8].

בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים^[9], בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.

אחרית דבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת הפני מנחם מגור (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת תשנ"ב, ורצו כסיעה משותפת בשם "מפלגת יהדות התורה". שלושה חודשים לפני הבחירות, בכ"ו אדר תשנ"ב הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב שמואל הלפרט, חסיד ויז'ניץ למעמד חלוקת דולרים אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו^[10].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה" תקציר פעילות חסידות חב"ד בפרשיית הבחירות
20 שנה לניצחון החסידים בתשמ"ט ● וידאו
כשחב"ד הרימה קמפיין למען 'יהדות התורה' ● צפו בוידאו ■ "חב"ד אף פעם לא שוכחים אותנו" חלק מתשדירי הבחירות של שנת תשמ"ט
בחירות תשמ"ט בכפר חב"ד
המתח והניצחון ב-770
דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14) אינו פעיל
נציגי גור מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42) אינו פעיל

הערות שוליים

↑ כמו פירסום מכתב כללי מהרבי בעיתון המודיע שהיה ביטאונה הרשמי של אגודת ישראל, ובאותם ימים העיתון היחיד של הציבור החרדי באה"ק.
↑ בעקבות מנהגים חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על שינה בסוכה, השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר, הנחת תפילין לכל יהודי, תקנת הרמב"ם היומי, אופי הצפייה הנכון לביאת המשיח ועוד
↑ הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של הרבי), בעוד ראש ישיבת פוניבז' והסטייפלר התנגדו לצעד זה.
↑ למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל
↑ כדברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות
↑ "כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה מזכירות הרבי אל הרב אפרים וולף (ששהה אז ב770) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון התקשרות, גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"
↑ לחץ הזמן היה אדיר, ומכיוון שהרב אשכנזי, הרב אהרונוב ור' ישראל הלפרין - שניהל את המטה, נדרשו להשתתף בכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר נתיבות, טסו השלושה עם מסוק מהכפר לנתיבות ובחזרה^[^{דרוש מקור]}
↑ כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"
↑ כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי
↑ כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו

[1] כמו פירסום מכתב כללי מהרבי בעיתון המודיע שהיה ביטאונה הרשמי של אגודת ישראל, ובאותם ימים העיתון היחיד של הציבור החרדי באה"ק.

[2] בעקבות מנהגים חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על שינה בסוכה, השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר, הנחת תפילין לכל יהודי, תקנת הרמב"ם היומי, אופי הצפייה הנכון לביאת המשיח ועוד

[3] הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של הרבי), בעוד ראש ישיבת פוניבז' והסטייפלר התנגדו לצעד זה.

[4] למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל

[5] כדברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות

[6] "כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה מזכירות הרבי אל הרב אפרים וולף (ששהה אז ב770) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון התקשרות, גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"

[7] לחץ הזמן היה אדיר, ומכיוון שהרב אשכנזי, הרב אהרונוב ור' ישראל הלפרין - שניהל את המטה, נדרשו להשתתף בכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר נתיבות, טסו השלושה עם מסוק מהכפר לנתיבות ובחזרה^[^{דרוש מקור]}

[8] כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"

[9] כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי

[10] כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה}}
 [[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]
 '''בחירות תשמ"ט''' הוא כינוייו של מסע [[הבחירות לכנסת]] השתים עשרה שנערכו ב[[כ"א בחשוון]] [[תשמ"ט]] (1 בנובמבר 1988 למניינם). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט [[הרבי]] בשמה של [[מפלגה]] שיש להצביע עבורה, [[אגודת ישראל]], ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שה[[התנגדות לתורת החסידות|ליטאים]] פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.
+==רקע==
+[[קובץ:חב''ד לקחה עמדה בבחירות.png|ממוזער|הגהת הרבי על דבריו ב[[יחידות]] לועד [[אגודת חסידי חב"ד]] שהתקיימה כשבועיים לפני הבחירות ובה התבטא שבניגוד לבעבר לקחה כעת חב"ד עמדה בענין הבחירות בארץ הקודש מצד ריבוי טעמים]]
+בשנת [[תשמ"ח]] החליט אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, על רקע טענות שונות - ביניהן כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי השליטה המרבית של החסידים על המפלגה הוא שלא כהוגן, על רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד{{הערה|כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע שהיה ביטאונה הרשמי של אגודת ישראל, ובאותם ימים העיתון היחיד של הציבור החרדי באה"ק.}} מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]], אופי [[ציפייה לגאולה|הצפייה הנכון לביאת המשיח]] ועוד}} , וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש ישיבת פוניבז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להקים מפלגה חדשה. עוד קודם לכן, לקראת הבחירות של שנת [[תשד"מ]] הורה להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, וכן בשנת [[תשמ"ה]] הקים עיתון חדש בשם "יתד נאמן" שיתחרה בעיתון "המודיע".
+בעקבות כך לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה (תשמ"ט) ייסד את מפלגת "דגל התורה", כשאליו מצטרפים מנהיגים ליטאים נוספים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]] (שהצטרפה לליטאים משיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים נגד דעת כל האדמו"רים, ובשל כך הוחרם ההכשר של בעלז. ראו בערך: חסידות בעלז).
+צעד זה העמיד בסיכון את ייצוג הציבורי החרדי בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לכך קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה אותו מנהיג לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שבמקרה של פיצול המפלגה, קיים חשש סביר שאף מפלגה משניהם לא תעבור את [[אחוז החסימה]], וכך תישאר הכנסת ללא ייצוג של ציבורי שומרי התורה והמצוות כהלכתו, וזאת על רקע המצב הרגיש באותם ימים בנושאים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].
 ==מערכת הבחירות==
-[[קובץ:חב''ד לקחה עמדה בבחירות.png|ממוזער|הגהת הרבי על דבריו ב[[יחידות]] לועד [[אגודת חסידי חב"ד]] שהתקיימה כשבועיים לפני הבחירות ובה התבטא שבניגוד לבעבר לקחה כעת חב"ד עמדה בענין הבחירות בארץ הקודש מצד ריבוי טעמים]]
+בעקבות החשש כי אף מפלגה תעבור, ומצד ריבוי טעמים{{הערה|כ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות]}}, לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי ב[[חול המועד]] [[סוכות]] תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'{{הערה|1="כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[אפרים וולף]] (ששהה אז ב[[770]]) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad-il.org/hit/hit095.htm#4 גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"]}}.
-בשנת [[תשמ"ח]] החליט ראש ישיבת פוניבז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות - ביניהן כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]], אופי [[ציפייה לגאולה|הצפייה הנכון לביאת המשיח]] ועוד}} כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע{{הערה|שהיה העיתון שייצג את אגודת ישראל והיה ביטאונה הרשמי, ובאותם ימים העיתון היחיד לשומרי התורה והמצוות בארץ.}}, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש ישיבת פוניבז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להקים מפלגה חדשה. כבר לקראת הבחירות של שנת [[תשד"מ]] הורה להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}},  וכן בשנת [[תשמ"ה]] הקים עיתון חדש בשם "יתד נאמן" שיתחרה בעיתון "המודיע". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה (תשמ"ט) ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]].
-צעד זה היווה סכנה לייצוג היהודים שומרי התורה והמצוות בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לאלו שעתידות היו להיערך בתשמ"ט קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה ראש ישיבת פוניבז' לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שאם אכן תפוצל המפלגה - ייתכן שחלק מאלו שהצביעו בהתחלה לאגודת ישראל לא יצביעו לאף אחת מהמפלגות הללו, ולמעשה שתיהן יישארו מחוץ לכנסת, ולא יהי מי שייצג את ציבור שומרי התורה ודרישותיו, בפרט שבאותם ימים נידונו נושאים מרכזיים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].
+שני מענות קודש נפלאים, מערב הבחירות בשנת תשמ"ט, בהם מקשר הרבי מלך המשיח את עניין הבחירות בארץ הקודש, דווקא עם יום ז' מרחשון, המסוגל לברכה בארץ הקודש.
+המענה הראשון, ניתן על דו"ח שכתב ר' יוסף יצחק אהרונוב מפעולות המטה להצלחת רשימת אגודת ישראל, והוסיף בקשת ברכה להשגת אמצעים למימון הקמפיין, הרבי הואיל לענות לו: {{ציטוטון| הזכרתי על הציון ביום מסוגל דארץ הקודש (ז' מרחשון) להצלחה רבה}}
-בעקבות חשש זה, ומצד ריבוי טעמים{{הערה|כ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות]}}, לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי ב[[חול המועד]] [[סוכות]] תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'{{הערה|1="כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[אפרים וולף]] (ששהה אז ב[[770]]) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad-il.org/hit/hit095.htm#4 גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"]}}.
+המענה השני, מעניין לא פחות, ניתן לחכם רפאל אלאשוילי, רב קהילות יוצאי גרוזיא ברחבי תבל, שיצא לסיבוב בקהילות יוצאי גרוזיה בארצה"ב, ושמע שרצונו הק' של הרבי הוא שיצביעו למען "אגודת ישראל" ("ג'"), ושאל אם לעזוב את המסע שלו, ולנסוע לארץ על מנת להשתתף בבחירות, או להמשיך להסתובב למען הקהילות בחו"ל והתרמת כסף למען מוסדותיו, הרבי ענה לו: {{ציטוטון| ומגיע לאה"ק ביום בו מתחילין לשאול על גשמי ברכה, ואחז"ל ד-לחכם די ברמיזא, מצו"ב לצדקה באה"ק ועיין (תניא) אגה"ק. מצו"ב 180 ש"ח}}
-בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת [[צא"ח]], שבראשו עמדו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]], שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים ב[[טלוויזיה]]. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] {{חב"ד און ליין}}}}.
+בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת [[צא"ח]], שבראשו עמדו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]], שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים ב[[טלוויזיה]]{{הערה|לחץ הזמן היה אדיר, ומכיוון ש[[הרב אשכנזי]], [[הרב אהרונוב]] ור' [[ישראל הלפרין]] - שניהל את המטה, נדרשו להשתתף בכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר [[נתיבות]], טסו השלושה עם מסוק מהכפר לנתיבות ובחזרה{{מקור}}}} ובכינוסים אזוריים. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] {{חב"ד און ליין}}}}.
-[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל הלפרט עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]
+[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[שמואל הלפרט]] עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]
 בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}}, בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.
+==אחרית דבר==
 עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "[[מפלגת יהדות התורה]]". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}.