משה יצחק רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
הרב '''משה יצחק רוזנפלד''' (יליד שנת [[תשי"ב]]) הוא איש חינוך ומלמד ותיק ב[[כפר חב"ד]].
הרב '''משה יצחק רוזנפלד''' (יליד שנת [[תשי"ב]]) הוא איש חינוך ומלמד ותיק ב[[כפר חב"ד]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[חודש כסלו]] [[תשי"ב]] להוריו הרב אליהו ומרים רוזנפלד ב[[הונגריה]].
נולד ב[[חודש כסלו]] [[תשי"ב]] להוריו הרב אליהו ומרים רוזנפלד ב[[הונגריה]].


בשנת [[תשי"ז]] עלה עם משפחתו מהונגריה ל[[ארץ ישראל]] ולאחר מסע נדודים התיישבו במושב שפיר שליד [[קריית מלאכי]].
בשנת [[תשי"ז]] עלה עם משפחתו מהונגריה ל[[ארץ ישראל]] ולאחר מסע נדודים התיישבו במושב שפיר שליד [[קריית מלאכי]].


בעודו בגיל 10 התחיל ללמוד בפנימיה שהייתה שייכת לישיבת פונביז'. ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ה]] נכנס ללמוד בישיבת קטנה של פונביז' בה החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שארגן הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], אותו מסרו הרב [[יחזקאל סופר]] והרב שלמה טייכטל, ובהמשך למד תניא 3 שנים בעיון עם הרב [[עזרא שוחט]] שהתגורר בסמיכות לישיבה.
בעודו בגיל 10 התחיל ללמוד בפנימיה שהייתה שייכת לישיבת פונביז'. ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ה]] נכנס ללמוד בישיבת קטנה של פונביז' בה החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שארגן הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], אותו מסרו הרב [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה טייכטל]], ובהמשך למד תניא 3 שנים בעיון עם הרב [[עזרא שוחט]] שהתגורר בסמיכות לישיבה.


בשלב מסוים נודע להנהלת הישיבה שהוא לומד תניא וסגרו בפניו את הכניסה לישיבה גדולה. הוא פנה ל[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' שהיה הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ואמר לו שהוא לא משפיע על אף אחד, ואם כן ממה הם מפחדים? הרב שטיינמן אמר לו "כשחסיד חב"ד שומע על יהודי בקצה העולם שאפשר להשפיע עליו הוא לוקח מטוס ונוסע אליו". היו גם בחורים שהציקו לי והפריעו להתקבל בישיבות ליטאיות, לבסוף עבר ללמוד בישיבת בית מאיר, וגם שם כמעט שנזרק מהישיבה. בסמיכות לישיבה היה גר הרב צבי הרטמן והתקיים אצלו שיעור תניא עם הרב [[שלום בער כהן]] ובמשך שנה השתתף בשיעורים אלו, בתחילת זמן חורף של שיעור ב', בדרכו לישיבה הוא נפגש עם הרב [[דוד גולדשטיין]] ואמר לו שהגיע הזמן כבר ללכת לחבוהוא אמר לו לנסוע ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], שם התקבל על ידי הרב [[יעקב דב כ"ץ]].
בשלב מסוים נודע להנהלת הישיבה שהוא לומד [[תניא]] וסגרו בפניו את הכניסה לישיבה גדולה. הוא פנה ל[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' שהיה הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ואמר לו שהוא לא משפיע על אף אחד, ואם כן ממה הם מפחדים? הרב שטיינמן אמר לו "כש[[חסיד חב"ד]] שומע על יהודי בקצה העולם שאפשר להשפיע עליו הוא לוקח מטוס ונוסע אליו". הרב רוזנפלד סבל גם מהצקות מבחורים שהפריעו לו להתקבל לישיבות ליטאיות, לבסוף עבר ללמוד בישיבת בית מאיר, וגם שם כמעט שנזרק מהישיבה. בסמיכות לישיבה התגורר הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שדאג לשיעור [[תניא]] עם הרב [[שלום בער כהן]] ובמשך שנה הרב רוזנפלד השתתף בשיעורים אלו, בתחילת זמן חורף של שיעור ב', בדרכו לישיבה הוא נפגש עם הרב [[דוד גולדשטיין]] שאמר לו שכדאי שכבר יעבור למוסדות חבוייעץ לו לסוע ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], שם התקבל על ידי הרב [[יעקב דב כ"ץ]].


לקראת [[חג הפסח]] [[תשל"א]] חפץ לנסוע לרבי במסגרת שנת ה[[קבוצה]], הוריו לא עזרו לו בכרטיס ופנה לראש הישיבה הרב כץ, הרב כץ אמר שיש מבצע מי שנבחן על 100 דפי גמרא מקבל כרטיס צד אחד, וכך הווה..  
לקראת [[חג הפסח]] [[תשל"א]] חפץ לנסוע לרבי במסגרת שנת ה[[קבוצה]], אך הוריו לא סייעו לו במימון הכרטיס, הרב רוזנפלד פנה לראש הישיבה הרב כץ, והרב כץ ענה לו שיש מבצע שהנבחן 100 דפי גמרא מקבל כרטיס לצד אחד, וכך הווה..  


לאחר מכן התחתן עם בתו של הרב [[אורי בן שחר]]. לאחר חתונתו בשנת [[תשל"ה]] החל עבוד במתיבתא של ה[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה בלוד]] במשך שלוש שנים, לאחר מכן עבר ל[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אהלי תורה בכפר חב"ד]] ומאז [[חודש אלול]] [[תשמ"א]] החל לשמש מורה ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]], שם חינך תלמידים במשך 35 שנים. בשנת [[תשע"ו]] הוא פרש מצוות המורים{{הערה|[https://chabad.info/news/166462/ חגיגת סיום מרגשת בתלמוד תורה בכפר חב"ד], באתר חב"ד אינפו.}}, אך המשיך בניהול התלמוד תורה, ובוחן את התלמידים בכיתה הגבוהה.
לאחר מכן התחתן עם בתו של הרב [[אורי בן שחר]]. לאחר חתונתו בשנת [[תשל"ה]] או שנה קודם החל לעבוד במתיבתא של ה[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה בלוד]] במשך שלוש שנים, לאחר מכן עבר ל[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אהלי תורה בכפר חב"ד]] גם שם כנראה  לשלש שנים  ומאז [[חודש אלול]] [[תשמ"א]] החל לשמש מורה ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]], שם חינך תלמידים במשך 35 שנים. בשנת [[תשע"ו]] הוא פרש מצוות המורים{{הערה|[https://chabad.info/news/166462/ חגיגת סיום מרגשת בתלמוד תורה בכפר חב"ד], באתר חב"ד אינפו.}}, אך המשיך בניהול התלמוד תורה, ובוחן את התלמידים בכיתה הגבוהה.


משנת [[תשנ"ו]] הוא משמש כמגיש שיעור ב[[דף היומי]] ב[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת נחום יצחק]] בשיכונים.
משנת [[תשנ"ג]] הוא משמש כמגיש שיעור ב[[דף היומי]] ב[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת נחום יצחק]] בשיכונים.


משנת [[תשנ"ז]] הוא מוסר שיעור שבועי בגמרא בבית חב"ד בנס ציונה.
משנת [[תשנ"ז]] הוא מוסר שיעור שבועי ב[[גמרא]] בבית חב"ד ב[[נס ציונה]].


==משפחתו==
==משפחתו==


•חתנו הרב [[יוסף יצחק יעקובוביץ]]
* חתנו הרב [[יוסף יצחק יעקובוביץ]]  
 
* בנו הרב מנחם מענדל
•בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה
* בנו ר' נחמיה  
 
* חתנו הרב אהרון לוין
•בנו ר' נחמיה  
* חתנו הרב [[לוי יצחק ברוק]]
 
•חתנו הרב אהרון לוין, עורך קרוב אליך
 
•חתנו הרב [[לוי יצחק ברוק]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 43: שורה 39:
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

גרסה אחרונה מ־00:20, 7 באוגוסט 2024

הרב משה רוזנפלד

הרב משה יצחק רוזנפלד (יליד שנת תשי"ב) הוא איש חינוך ומלמד ותיק בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בחודש כסלו תשי"ב להוריו הרב אליהו ומרים רוזנפלד בהונגריה.

בשנת תשי"ז עלה עם משפחתו מהונגריה לארץ ישראל ולאחר מסע נדודים התיישבו במושב שפיר שליד קריית מלאכי.

בעודו בגיל 10 התחיל ללמוד בפנימיה שהייתה שייכת לישיבת פונביז'. בחודש אלול תשכ"ה נכנס ללמוד בישיבת קטנה של פונביז' בה החל להשתתף בשיעור תניא שארגן הרב יוסף יצחק לבקיבקר, אותו מסרו הרב יחזקאל סופר והרב שלמה טייכטל, ובהמשך למד תניא 3 שנים בעיון עם הרב עזרא שוחט שהתגורר בסמיכות לישיבה.

בשלב מסוים נודע להנהלת הישיבה שהוא לומד תניא וסגרו בפניו את הכניסה לישיבה גדולה. הוא פנה לר"מ שלו בשיעור ג' שהיה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ואמר לו שהוא לא משפיע על אף אחד, ואם כן ממה הם מפחדים? הרב שטיינמן אמר לו "כשחסיד חב"ד שומע על יהודי בקצה העולם שאפשר להשפיע עליו הוא לוקח מטוס ונוסע אליו". הרב רוזנפלד סבל גם מהצקות מבחורים שהפריעו לו להתקבל לישיבות ליטאיות, לבסוף עבר ללמוד בישיבת בית מאיר, וגם שם כמעט שנזרק מהישיבה. בסמיכות לישיבה התגורר הרב רפאל צבי הרטמן שדאג לשיעור תניא עם הרב שלום בער כהן ובמשך שנה הרב רוזנפלד השתתף בשיעורים אלו, בתחילת זמן חורף של שיעור ב', בדרכו לישיבה הוא נפגש עם הרב דוד גולדשטיין שאמר לו שכדאי שכבר יעבור למוסדות חב"ד וייעץ לו לסוע לישיבה בכפר חב"ד, שם התקבל על ידי הרב יעקב דב כ"ץ.

לקראת חג הפסח תשל"א חפץ לנסוע לרבי במסגרת שנת הקבוצה, אך הוריו לא סייעו לו במימון הכרטיס, הרב רוזנפלד פנה לראש הישיבה הרב כץ, והרב כץ ענה לו שיש מבצע שהנבחן 100 דפי גמרא מקבל כרטיס לצד אחד, וכך הווה..

לאחר מכן התחתן עם בתו של הרב אורי בן שחר. לאחר חתונתו בשנת תשל"ה או שנה קודם החל לעבוד במתיבתא של התלמוד תורה בלוד במשך שלוש שנים, לאחר מכן עבר לחיידר אהלי תורה בכפר חב"ד גם שם כנראה לשלש שנים ומאז חודש אלול תשמ"א החל לשמש מורה בתלמוד תורה בכפר חב"ד, שם חינך תלמידים במשך 35 שנים. בשנת תשע"ו הוא פרש מצוות המורים[1], אך המשיך בניהול התלמוד תורה, ובוחן את התלמידים בכיתה הגבוהה.

משנת תשנ"ג הוא משמש כמגיש שיעור בדף היומי בבית הכנסת נחום יצחק בשיכונים.

משנת תשנ"ז הוא מוסר שיעור שבועי בגמרא בבית חב"ד בנס ציונה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים