מי אדיר (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:


==אודות הניגון==
==אודות הניגון==
אף שהפיוט מקובל בכל תפוצות אשכנז וקהילות החסידים ונהגו לזמרו תחת החופה, לא ידוע מי מחברו ומהו מקורו.
אף שהפיוט מקובל בכל תפוצות אשכנז וקהילות החסידים, ונוהגים לזמרו תחת החופה, לא ידוע מי מחברו ומהו מקורו.


ככל הידוע, המקום הראשון בו נדפס הפיוט הוא ב'סדר ברכת המזון' שנדפס בדפוס ונציה בשנת תכ"ג (1663).
ככל הידוע, המקום הראשון בו נדפס הפיוט הוא ב'סדר ברכת המזון' שנדפס בדפוס ונציה בשנת תכ"ג (1663).

גרסה אחרונה מ־08:20, 5 בדצמבר 2022

את הפיוט מי אדיר נוהגים לנגן תחת החופה לפני התחלת הסידור קידושין.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שהפיוט מקובל בכל תפוצות אשכנז וקהילות החסידים, ונוהגים לזמרו תחת החופה, לא ידוע מי מחברו ומהו מקורו.

ככל הידוע, המקום הראשון בו נדפס הפיוט הוא ב'סדר ברכת המזון' שנדפס בדפוס ונציה בשנת תכ"ג (1663).

לפי חלק מהמסורות, הפיוט שנהוג לנגן אצל חסידי חב"ד הוא רק חציו הראשון של הפיוט, כשחציו השני הוא 'מי בן שיח שושן חוחים'[1].

על פי מנהג חב"ד, מובילים את החתן לכסות את הכלה בהינומה לקול צלילי ניגון ארבע בבות, ולאחר מכן ממשיכים ללוות אותו לחופה, שם הוא ממתין ומתפלל על עצמו עד שהכלה מגיעה עם מלוותיה ומקיפה אותו 7 פעמים, ולאחר שהיא נעמדת לימינו, מזמינים א' מהקהל שיפתח באמירת 'ברוך הבא' וינגן את הפיוט[2].

מילות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

מי אדיר על הכל,

מי ברוך על הכל,

מי גדול על הכל,

מי דגול על הכל,

הוא יברך את החתן ואת הכלה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "מי בָן שיח שושן חוחים, אהבת כלה משוש דודים, הוא יברך את החתן ואת הכלה".
  2. בקהילות אשכנז יש הנוהגים לנגן את החצי הראשון לאחר שהחתן נכנס תחת החופה, ואת החצי של 'מי בן שיח' לאחר שהכלה נכנסת תחת החופה.