חומש תורה תמימה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ תיקון פרמטרים |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|תורה תמימה|פרוייקט דומה בעריכת הרב [[מנחם מענדל כשר]]|תורה שלמה}} | {{מפנה|תורה תמימה|פרוייקט דומה בעריכת הרב [[מנחם מענדל כשר]]|חומש תורה שלמה}} | ||
{{מפנה|תורה תמימה|רשת תלמודי תורה לשעות אחר הצהריים בניו יורק|חדרי תורה תמימה}} | |||
'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש. | '''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה{{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה{{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | ||
לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר{{הערה| | לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ"ב, כרך ט"ז אגרת ו'פ"ד, כרך י"ח אגרת ז'כ"א, כרך כ"ח אגרת י'תתמ"ז. ליקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 250. ועוד - ראו בכתבת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2614hit1401-P.pdf בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה].}}, כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר. | ||
ביומן המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] משנת [[תשכ"ח]] מתועדים דברי הרבי בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה נוהג לעיין בספרי המחבר והעריך את דרך לימודו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1bnkbJLx8GzydZrTUMS9yERnlS_paL60P/view יומן פורים תשכ"ח].}}. | |||
===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}. | בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}. | ||
===חלוקת החומש כפרס=== | ===חלוקת החומש כפרס=== | ||
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, | למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראו בהמשך הערך}}. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,{{הערה|ה"תורה תמימה" - מקורותיו, {{היברובוקס|הרה"ג ר' ברוך שמעון שניאורסון|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד=63}}}} ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.{{הערה|ה"תורה תמימה" - אמינותו, {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד=59}}}} | סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,{{הערה|ה"תורה תמימה" - מקורותיו, {{היברובוקס|הרה"ג ר' ברוך שמעון שניאורסון|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד דיגיטלי=63}}}} ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.{{הערה|ה"תורה תמימה" - אמינותו, {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד דיגיטלי=59}}}}. | ||
במאמרו של [[יהושע מונדשיין]], חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 "מקור ברוך" – מקור הכזבים, [[יהושע מונדשיין]], י"ד באלול תשס"ו] {{שטורעם}}}} במאמר תגובה מאת איתם הנקין,{{הערה|חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס|איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע|עמוד=189}}}} | במאמרו של [[יהושע מונדשיין]], חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 "מקור ברוך" – מקור הכזבים, [[יהושע מונדשיין]], י"ד באלול תשס"ו] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}} במאמר תגובה מאת איתם הנקין,{{הערה|חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס|איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע|עמוד דיגיטלי=189}}}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א | *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', [[שבועון התקשרות]] [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2614hit1401-P.pdf פרשת שלח תשפ"א] | ||
*[https://www.kramim.info/article/toratmima/42656774 התורה תמימה - אמינותו] - הרב [[יהושע מונדשיין]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||