ציון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור המושג וביאורו== | ==מקור המושג וביאורו== | ||
חז"ל במסכת עירובין{{הערה|נד, ב.}} | חז"ל במסכת עירובין{{הערה|נד, ב.}} לומדים מהפסוק ביחזקאל "וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן"{{הערה|לט, טו.}} שציון הוא לשון סימן{{הערה|וכמו שפירש רש"י על הפסוק: סימן שיש כאן עצם של מת כדי שיפרשו ממנו הולכי דרכים ועושי טהרות.}}. | ||
אף שבמקומות רבים בנביא 'ציון' הוא כינוי של העיר ירושלים{{הערה|ובפרטיות יותר על 'מקום המלוכה' כפירוש הרד"ק על הפסוק 'אוהב השם שערי ציון' (תהלים פז, ב) "והזכיר ציון – כי הוא מקום המלוכה ובכללו ירושלם", או של עיר דוד שבתוכה, כביאור המלבי"ם על ישעיהו ד, ג: "בציון, בירושלם". מבואר אצלי תמיד כי מצודת ציון היא עיר דוד, וירושלים כולל כל העיר.}}, או בצירוף הלשון 'הר ציון' או בלשון 'ציון' בלבד דוגמת הפסוק 'צהלי ורוני יושבת ציון', עיקר הכינוי הוא על כנסת ישראל, כדרשת חז"ל{{הערה|ברכות לב, א.}} על הפסוק 'ותאמר ציון עזבני השם'{{הערה|ישעיהו מט, יד.}} שאלו הם דברי כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא, וכן במקומות נוספים. | אף שבמקומות רבים בנביא 'ציון' הוא כינוי של העיר ירושלים{{הערה|ובפרטיות יותר על 'מקום המלוכה' כפירוש הרד"ק על הפסוק 'אוהב השם שערי ציון' (תהלים פז, ב) "והזכיר ציון – כי הוא מקום המלוכה ובכללו ירושלם", או של עיר דוד שבתוכה, כביאור המלבי"ם על ישעיהו ד, ג: "בציון, בירושלם". מבואר אצלי תמיד כי מצודת ציון היא עיר דוד, וירושלים כולל כל העיר.}}, או בצירוף הלשון 'הר ציון' או בלשון 'ציון' בלבד דוגמת הפסוק 'צהלי ורוני יושבת ציון', עיקר הכינוי הוא על כנסת ישראל, כדרשת חז"ל{{הערה|ברכות לב, א.}} על הפסוק 'ותאמר ציון עזבני השם'{{הערה|ישעיהו מט, יד.}} שאלו הם דברי כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא, וכן במקומות נוספים. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
המשכת האלוקות בעולם, היא על ידי שכנסת ישראל הקרויה בשם 'ציון' מקיימת את המצוות המעשיות, שגם הם בחינת 'סימן' ו'ציון' בלבד ('הציבי לך ציונים'{{הערה|ירמיהו לא, כ.}}), שזהו פירוש לשון הפיוט שאומרים ב[[הושענות]] 'ציון המצויינת', כנסת ישראל המקיימת את המצוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37b.htm תורה אור מקץ לז, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/5/2/132a.htm תורת חיים בראשית חלק א' חיי שרה קלב, א].[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/5/113.htm אור התורה דברים חלק א' עמוד קיג].}}. | המשכת האלוקות בעולם, היא על ידי שכנסת ישראל הקרויה בשם 'ציון' מקיימת את המצוות המעשיות, שגם הם בחינת 'סימן' ו'ציון' בלבד ('הציבי לך ציונים'{{הערה|ירמיהו לא, כ.}}), שזהו פירוש לשון הפיוט שאומרים ב[[הושענות]] 'ציון המצויינת', כנסת ישראל המקיימת את המצוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37b.htm תורה אור מקץ לז, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/5/2/132a.htm תורת חיים בראשית חלק א' חיי שרה קלב, א].[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/5/113.htm אור התורה דברים חלק א' עמוד קיג].}}. | ||
ביהודי עצמו, השם 'ציון' מורה על עצם הנשמה ועבודת השם ב[[רעותא דליבא]] שלמעלה מטעם ודעת מתוך אהבה רבה, | ביהודי עצמו, השם 'ציון' מורה על עצם הנשמה ועבודת השם ב[[רעותא דליבא]] שלמעלה מטעם ודעת מתוך אהבה רבה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/2800530005 הקדמת שער האמונה לאדמו"ר האמצעי], נתיב מצותיך (קאמרנא) נתיב היחוד שביל ד.}}, הטעם לשם 'ציון' הוא משום שבחינה זו שביהודי היא 'סימן' ו'ציון' לעצמותו יתברך{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4279990#footnoteRef26a4279990 מאמר ד"ה ציון במשפט תפדה תשט"ו].}}. | ||
===חומת בת ציון=== | ===חומת בת ציון=== | ||