העלאה והמשכה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-שני אופנים בחיבור העולם עם אלוקות. העלאת התחתון ממצבו למצב העליון, ולעומתה המשכת העליון שיתגלה במציאות התחתון.
+כדי שהעולם יוכל להתקיים -צריך שיאיר בו תמיד גילוי אלוקות בעולם - ישנם שני גורמים להארה אלוקית:
-לדוגמה, הביטול וההכרה שהעולם אינו מציאות, העלאה ממציאות ל[[ביטול המציאות]]. לעומת ניצול כל פרט שבעולם לשימוש הקדושה, המשכת הקדושה בכל פרט בעולם.
+==1. העלאת התחתון==
+פעולה מצד [[נברא|הנבראים]] תגרום [[המשכה|להמשיך]] את הקב"ה בעולם.
+דוגמא: ניצול הפרטים שבעולם לשימוש הקדושה, כגון הנחת תפילין '''גשמיות''' בפעולה '''גשמית '''דווקא-תגרום להמשכת הקדושה בתפילין, סיהודי המניח, וכן המשכה כללית בכל פרט בעולם. וכך בכול פעולה מצד '''התחתון.'''
+==2. המשכת העליון==
+החלטה מלמעלה להאיר לנבראים ללא פעולה מיוחדת מצידם (ע"ד [[אתערותא דלעילא]]).
+לדוגמא: ביום בריאת העולם ראש השנה הראשון הקב"ה החליט מעצמו ללא פעולה מצד התחתון לברוא העולם - שלהאיר בו גילוי אלוקות{{הערה| מה שאין כן בשאר ראשי שנים שצריך שישראל יעוררו את הרצון בקב"ה כול שנה מחדש למלוך-להמשיך גילוי אלוקות ע"י שממלכים אותו בתקיעת שופר (המשך תרס"ו)}}.
+==אצל היהודי:==
+וכן גופו של היהודי תמיד צריך לקבל כוח אלוקי על ידי חיבור ה[[גוף]]<nowiki/>עם ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] בשתי אופנים:
+===העלאה===
+ההתמודדות הרגילה מול מציאות ה[[גוף]] המגביל, לקיים עמו [[תורה]] ו[[מצוות]], '''להעלות''' את ה[[גוף]] למצב ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]].
+===המשכה===
+מצב שמתגלית הנשמה, הכחות הבלתי מוגבלים של היהודי, וצריך רק להמשיך אותה בכל פרט בחייו של היהודי. (כמו בשעת [[מסירות נפש]]-שהגוף בטל לנשמה ומוכן למות (היפך טבעו) רק לע לכפור בה')
+==המשכה==
+המשכה הוא מושג המתאר ירידה ו[[התלבשות]] של [[אור אין סוף|אור רוחני]] לדרגות תחתונות יותר.
+===המושג בחסידות===
+בדרך כלל משמש המושג כשם כללי ב[[תורת החסידות]] למצב בו נמשך אור אלוקי מלמעלה ע"י הקב"ה, ל[[ארבע עולמות|ארבע העולמות]] התחתונים.
+ההמשכה יכולה לבוא במספר דרכים: הדרך הראשונה היא ללא כל מאמץ מצד האדם, אבל בהשפעה זאת יש מספר חסרונות, לדוגמה שהיא לא קבועה, ולאחר זמן תחלוף ההתעוררות ותעלם ללא השפעה על האדם. ולכן כאשר לאדם יש 'המשכה' מלמעלה אז הוא צריך מיד לעשות העלאה ואתערותא דלתתא,  ועל ידי כך הוא יוכל להגיע לדרך השניה ב'המשכה', שהיא באה על ידי יגיעה ולכן היא קימת לאורך זמן.
+מובא בחסידות<ref>מאמר "אדם כי יקריב"</ref> שענין זה קשור אם פסח ספירת העומר ושבועות, שפסח זה ענין של 'המשכה מלמעלה' וספירת העומר זה העלאה (בירור המידות), ועל ידי זה מגיעים ללענין של שבועות שזה אתערותא דלעילא שה' משפיע שפע הרבה יותר חזק ונצחי.
+כמו כן מוסבר בחסידות ש'המשכה' יכולה להביא רק 'אהבה זוטא' כי אהבה זוטא היא אהבה שהאדם רוצה 'גילוים' (גם אם הם נעלים ביותר) ולא רוצה את ה'עצם', והמטרה של העולם הוא "נתאווה הקב"ה" (תאווה ענינה הוא רצון שמעל שכל וקשורה לעצמות) "להיות לו יתברך דירה בתחתונים" שהמטרה זה העבודה מלמטה דווקא, ולכן מי שמקיים את הכוונה (עבודה מלמטה) הקשורה בעצמות יכול להגיע ל'[[אהבה רבה]]' (הקשורה בעצמות), אבל אם ההמשכה מלמעלה אי אפשר להגיע ל'[[אהבה רבה]]' אלא רק לאהבה זוטא (להבדיל מהעלאה שבה האדם הוא זה שיוצר אותה).
+===שמחה===
+כול מה שהוסבר שאי אפשר להגיע לאהבה רבה הוא רק על ידי הדרכים הרגילות אך ע"י שמחה ניתן להגיע גם לאהבה רבה.
+==הערות שוליים==
-על דרך זה, בחיבור ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] עם ה[[גוף]]. ישנה ההתמודדות הרגילה מול מציאות ה[[גוף]] המגביל, לקיים עמו [[תורה]] ו[[מצוות]], להעלות את ה[[גוף]] למצב ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]]. וישנו מצב שמתגלית הנשמה, הכחות הבלתי מוגבלים של היהודי, וצריך רק להמשיך אותה בכל פרט בחייו של היהודי.
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
-[[קטגוריה:שלישיות מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]