הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף בגטין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:יוסף בגטין.png|200px|ממוזער|ר' יוסף בגטין]]
 
[[קובץ:יוסף בגטין.png|200px|ממוזער|ר' יוסף בגטין]]
הרב '''יוסף בגטין''' ([[תר"נ]] - [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]]) היה רבה של הערים [[ליעפלי]] וסטרדוב, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.
+
הרב '''יוסף בגטין''' (? [[תר"מ]] - [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]]) היה רב הערים [[ליעפלי]] ו[[סרטוב]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אך מתיק החקירה עולה כי היה קשור לחסידים.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"מ]] לר' יעקב בגטין ב[[נובהרדוק]] שבפלך [[מינסק]], שב[[רוסיה]]. למד אצל רבי [[חיים מוולוז'ין]].
+
נולד בשנת [[תר"מ]] לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך מינסק, שב[[רוסיה]]. למד אצל רבי [[חיים מוולוז'ין]].
  
בשנת [[תרס"ז]] החל לכהן כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיר [[ליעפלי]]. החל משנת ה[[תר"פ]] כיהן כרב העיר [[סרטוב]].
+
בשנת [[תרס"ז]] החל לכהן כ"[[רב]] מטעם" וכ"רב רוחני" בעיר [[ליעפלי]]. החל משנת ה[[תר"פ]] כיהן כרב העיר סרטוב.
  
 
ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים.  
 
ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים.  
  
בתוך פחות משבוע, בעיצומה של [[שבת קודש|שבת]] [[חנוכה]] [[ל' כסלו]] [[תרצ"ח]] נידון למוות ע"י הטרויקה{{הערה|הטרויקה הייתה כעין בית משפט שמטרתו הייתה לדכא את האזרחים}}. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום . למחרת, אור ליום שני [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]], בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה.
+
בתוך פחות משבוע, בעיצומה של [[שבת קודש|שבת]] [[חנוכה]] [[ל' כסלו]] [[תרצ"ח]] נידון למוות ע"י הטרויקה{{הערה|הטרויקה הייתה שלישית פקידים, המדמה בית משפט ותפקידם היה לפסוק ולגזור הדין ללא שמיעת הנאשם ובודאי לא עו"ד}}. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום . למחרת, אור ליום שני [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]], בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה.
  
ב[[כ"ז כסלו]] [[תשל"ח]] טוהר שמו{{דרוש מקור}}.
+
ב[[כ"ז כסלו]] [[תשל"ח]] טוהר שמו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.}}.
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*גיליון 'כפר חב"ד' מס' 1943 עמ' 72  
+
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1943 עמ' 72
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.
 
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.
 +
*'''[https://col.org.il/news/160558 הגמרא שהיתה ברשותו ותצלום חתימתו]''' {{col}}
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:בגטין יוסף}}
 
{{מיון רגיל:בגטין יוסף}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 +
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
 
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]

גרסה אחרונה מ־01:47, 19 במרץ 2024

ר' יוסף בגטין

הרב יוסף בגטין (? תר"מ - ב' טבת תרצ"ח) היה רב הערים ליעפלי וסרטוב, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אך מתיק החקירה עולה כי היה קשור לחסידים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תר"מ לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך מינסק, שברוסיה. למד אצל רבי חיים מוולוז'ין.

בשנת תרס"ז החל לכהן כ"רב מטעם" וכ"רב רוחני" בעיר ליעפלי. החל משנת התר"פ כיהן כרב העיר סרטוב.

בכ"ה כסלו תרצ"ח נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים.

בתוך פחות משבוע, בעיצומה של שבת חנוכה ל' כסלו תרצ"ח נידון למוות ע"י הטרויקה[1]. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום . למחרת, אור ליום שני ב' טבת תרצ"ח, בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה.

בכ"ז כסלו תשל"ח טוהר שמו[2].

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הטרויקה הייתה שלישית פקידים, המדמה בית משפט ותפקידם היה לפסוק ולגזור הדין ללא שמיעת הנאשם ובודאי לא עו"ד
  2. הרוגי מלכות, עמ' 42 - 44.