משתמש:ממג/טיוטה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 העיירה כיום (1998) מונה 545 תושבים נכרים. ואין יהודים שגרים בעיירה.
-==בתי העלמין בליובאוויטש==
-{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}
-{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}
-[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצ"צ]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].
-בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינה]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר שניאורסון]] (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).
-בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.
-בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, עתיק יותר, שעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.
-==חצר רבותינו נשיאינו==
-בצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[תומכי תמימים]]. כיום משמש המקום כמוזיאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.
-==בית שניאורסון==
-{{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}
-בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 112: / שורה 94: @@
 בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן, ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג (1812), שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה "מסע ההכתרה") בין עיירות רוסיה, בחר אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח"י באלול תקע"ג. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.
-הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.
+הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.
 לאחר התיישבות אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לשם לנהור אנ"ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.
@@ שורה 125: / שורה 107: @@
 ===תקופת אדמו"ר המהר"ש===
 אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש, היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק.
+===חורבן ליובאוויטש===
+{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
+"חורבן ליובאוויטש" הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש"ב]] ([[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]]), בהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש הרבי הרש"ב ואחיו הבכור [[הרז"א]] לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"ד.
 ===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
@@ שורה 159: / שורה 145: @@
 חיסול הגטו נערך בי"ד חשוון ה'תש"ב, אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. הנאצים רצחו במבצע החיסול על הגטו 483 יהודים, ה' יקום דמם. יהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.
+[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]
+[[קובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו] pg]]
 היו מקומיים שסייעו לנאצים. אך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, הוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים.
 בשנת ה'תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) .
 כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים, נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום. רק בערב ראש השנה ה'תש"ד (29 בספטמבר 1943), שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה.
 ===כיום===
 בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח, ושוחזר המקוה והזאל. רבים מאנ"ש נוסעים לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[גבריאל גורדון]] פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום.
+==בתי העלמין בליובאוויטש==
+{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}
+[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצ"צ]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].
+בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינה]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר שניאורסון]] (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).
+בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.
+בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, עתיק יותר, שעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.
+==חצר רבותינו נשיאינו==
+[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]
+בצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[תומכי תמימים]]. כיום משמש המקום כמוזיאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.
+==בית שניאורסון==
+{{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}
+[[קובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]
+בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי.
 בעיירה הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.
-==ליקוט מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה ליובאוויטש==
+==ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה==
 *'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק". אין, איפוא, פלא בכך ש"חב"ד" ו"ליובאוויטש" נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה".
@@ שורה 183: / שורה 189: @@
 *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "ליובאוויטש" באתר {{אינפו}}]
+{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
 {{הערות שוליים}}