שתיים עשרה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים}}
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
 {{מספר
-|תמונה=[[קובץ:מספר 12.jpg|150px|ללא מסגרת|מרכז]]}}
+|תמונה=מספר 12.jpg
-המספר '''שתים עשרה''' מוזכר בנושאים רבים בחסידות. סודו הפנימי של המספר לא התגלה עדיין, ויתגלה [[לעתיד לבוא]].
+}}
+המספר '''שתיים עשרה''' מוזכר בנושאים רבים בחסידות. סודו הפנימי של המספר לא התגלה עדיין, ויתגלה [[לעתיד לבוא]].
 ==י"ב האותיות הפשוטות==
 בקבלה מוזכר כי המספר 12 הוא כנגד י"ב האותיות הפשוטות (הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק).
-{{להרחיב}}
-==בעולם הבריאה==
+==בעולמות==
-ב[[עולם הבריאה]] ישנם כמה מושגים הנוגעים למספר 12. המרכזיים הם:
 ===י"ב גבולי אלכסון===
 {{ערך מורחב|[[י"ב גבולי אלכסון]]}}
-ה' ברא את העולם ב[[ששת המידות]]. כאשר מסדרים 6 משטחים, כאשר כל 2 מקבילים ביניהם, נוצרת קוביה. בין משטחים אלו מחברים 12 קווים אלכסוניים, ואלו הם י"ב גבולי האלכסון של הקוביה.
+י"ב גבולי אלסון הוא כינוי לשורש בחינת המקום כפי שהיא באצילות. מקום "ממש"{{הערה|הגדר של "מקום" הוא שבמקום שנמצא דבר אחד לא יכול להיות דבר אחר (מאחר ומקום זה כבר תפוס). דבר זה נכון הן בגשמיות והן ברוחניות. לדוגמא, במקום בו נמשכת מרירות לא יתכן באותו זמן שתהיה גם שמחה (ואין להקשות מסוף פרק ל"ד בתניא, כי שם מדובר על שני מקומות שונים: במקומה של נפש האלוקית יש שמחה ואילו מרירות היא במקומה של נפש הבהמית).}} ישנו רק בעולמות בי"ע{{הערה|בריאה יצירה עשיה.}} אבל שורש למקום ישנו כבר באצילות, והוא [[מידות (ספירות)|ששת המידות]] חסד גבורה תפארת וכו' - שיחדיו הן מעין "קוביה": תפארת היא תחילת ההשפעה ולכן נקראת צד מזרח (כמו שתחילת השפעת השמש היא מהמזרח), מלכות היא סוף ההשפעה ולכן היא צד מערב וכן הלאה{{הערה|ראה ערך [[רוחות העולם]].}}. ועניין התכללות המידות זו מזו נרמז ע"י קוים אלכסוניים המחברים ביניהם - סך הכל שנים עשר קוים שהם י"ב גבולי האלכסון.
-ברוחניות, משמעות הדבר היא ה[[התכללות]] של [[שש המידות]] זו עם זו.
 ===י"ב בקר דבריאה===
-{{ערך מורחב|[[י"ב בקר דבריאה]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[י"ב בקר|י"ב בקר דבריאה]]}}
 ==י"ב שבטים==
@@ שורה 40: / שורה 38: @@
 {{ערך מורחב|[[לחם הפנים]]}}
 לחם הפנים גם הוא היה שנים עשר לחמים, ועליו אומרים שלעתיד לבוא "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי" (=יגלה לנו את הטעם שבי"ב לחמים), דהיינו שהתוכן הפנימי שב'י"ב' לא נתגלה עדיין.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]