אברהם שיינס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:41, 9 ביולי 2024

רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן, מתחילה היה מגדולי המתנגדים לתנועת ותורת החסידות, אך בהשפעת ר' יוסף כל בו ועל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע לליאזנא ונהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן, אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו הרבנית רחל.

כמתנגד[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מגדולי גאוני העיר שקלאוו ומתנגד חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי המתנגדים), ישב בשורה הראשונה באסיפות המתנגדים נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר שקלוב^[1].

על התנגדותו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."^[2].

התקרבותו לתנועת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצעירותו היה לו חבר עמו היה לומד מדי יום, וחבר זה לקחו עימו לשמוע מבעד לחלון את סדר תיקון חצות אצל הגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהיה מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות^[3], ומיני אז גילה את אור החסידות ונהיה לתלמיד של ר' יוסף כל בו, על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה^[4]. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו החל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו חסידות בשופי וסיפור לו סיפורים רבים^[5].

אדמו"ר הזקן הגיע פעם לביקור בעיר קאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו^[6], וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.

בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת^[7], אביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא יכוהו שוב^[8], חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס^[9], שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן מה חפץ לנסוע שוב לרבו אדמו"ר הזקן, אך בפעם זו שלא כבפעם קודמת נסע בריש גלי ולנסיעה זו אף הצטרפו מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק^[10].

הנישואין עם בת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ואדמו"ר הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית רחל, ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין גדא טבא

— בית רבי עמ' 120

ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמו"ר הזקן היה מקרבו מאד, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.

הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר^[11].

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם למדנים גדולים^[12], לאחר החתונה עקר מליאדי^[13] אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

חסיד ר' אהרון מסטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטרשלה והיה מגדולי חסידיו. בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת מאמר חסידות, והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' אברהם.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
+רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגדולי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] ועל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]], אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]].
-הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''', הי' מגאוני שקלאוו.
+==כמתנגד==
+היה מגדולי גאוני העיר [[שקלאוו]] ו[[מתנגד]] חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]), ישב בשורה הראשונה באסיפות המתנגדים נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר [[שקלוב]]{{הערה|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.
+על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערה|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהלים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
-נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי ה[[מתנגד]]ים.
+== התקרבותו לתנועת החסידות ==
-ר' אברהם עצמו הי' [[מתנגד]] חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו הי' גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.
+בצעירותו היה לו חבר עמו היה לומד מדי יום, וחבר זה לקחו עימו לשמוע מבעד לחלון את סדר [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]]{{הערה|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}, ומיני אז גילה את אור החסידות ונהיה לתלמיד של ר' יוסף כל בו, על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערה|אף שאינו ספר חסידות (אלא ספר מוסר קבלי), מכל מקום היה נחשב אז ל'ספר של הכת', מכיוון שאדמוה"ז התנה באותן השנים את לימוד ה'קונטריסים' - כתבי תורותיו של אדמוה"ז שלאחמ"כ הפכו ל[[תניא]] - בלימוד מקדים של ראשית חכמה.}}. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו החל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].
-על התנגדו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו...פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
+כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערה|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמה [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.
-בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]]לגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהי' מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים: על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. וע"כ נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]"}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]] {{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'}}, אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמצרות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].
+[[אדמו"ר הזקן]] הגיע פעם לביקור בעיר [[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו. בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערה|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].
-פעם אחת הגיע [[אדמו"ר הזקן]] ל[[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע ה[[לילה]] על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו.
+בני משפחתו ישבו עליו שבעה, כדרך שיושבים על המת{{הערה|ראה או"ז סתכ"ח, אך במרדכי למו"ק רמז תתפו חולק עליו בפרטי המקרה משם רבו ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].}}, אביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]] ולאחר שכתבו לו כתב התחייבות שלא יכוהו שוב{{הערה|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סרה מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
-ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]].
+משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערה|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.
-הם ישבו עליו [[שבעה]], ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]]{{הערת שוליים|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דו"ד נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
+כעבור זמן מה חפץ לנסוע שוב לרבו [[אדמו"ר הזקן]], אך בפעם זו שלא כבפעם קודמת נסע בריש גלי ולנסיעה זו אף הצטרפו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערה|בן ר' העניך, אשר לאחר הויכוח נוכח לדעת אשר החסידות הינה דבר חיובי ביותר ולא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו לאדמו"ר הזקן.}}.
-משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.
+==ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]]==
-כעבור זמן החליט לנסוע לאדמוה"ז, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]] {{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הווכיוח לא מיחה ר' העניך בבנו, אלא אדרבא - עודדו וכו'}}.
+לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:
-לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] נ"ע, והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו:
+{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}
-::::''הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם הי' אומרר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' וא"כ כש"כ כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם ואינך מחוייב לשמוע לי ע"פ דין. וא"כ למה לי למנוע אותך ואתה תעבור ח"ו על ציווי שלי ע"כ הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' בגדא טבא''{{הערת שוליים|[[ספר בית רבי]] עמ' 120}}
+ר' אברהם היה נשוי עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו מאד, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].
-ר' אברהם הי' נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמוה"ז הי' מקרבו ביותר, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].
+[[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערה|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.
-הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.
+ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערה|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי{{הערה|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.
-ר' אברהם התחתן מחדש עם אשה אחרת והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה..לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}.
+==חסיד ר' אהרון מסטרשלה==
-גם לאחר הפטירה המשיך לנסוע לאדמוה"ז.
+לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטרשלה]] והיה מגדולי חסידיו. בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגהת חסידו ר' אברהם.
-לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת תיאור ההתכתבות: בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].
+בפנקס [[חברה קדישא]] של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז{{הערה|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}. לאחר פטירתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}.
+==משפחתו==
+*'''בנו''' (מנישואיו השניים עם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]) - נפטר בעודו ילד
+* '''בנו''' (מהנישואים השלישים) - ר' יוסף אהרון שיינעס, רב בטשריי, חתן ר' [[זלמן ריבלין]] מחותנו של אדמו"ר האמצעי
+* '''גיסו''' היה החסיד ר' משה מדריבין.
 == לקריאה נוספת ==
 *[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] נט. א.
 *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]
+*'''התמסרות של חסיד''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 187-192.
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 23-26.
 {{הערות שוליים}}
+{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
-[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
+{{מיון רגיל:אברהם שיינס}}
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שיינס אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
+[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

אברהם שיינס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:41, 9 ביולי 2024

כמתנגד[עריכה | עריכת קוד מקור]

התקרבותו לתנועת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנישואין עם בת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסיד ר' אהרון מסטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט