הקדוש ברוך הוא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תפילה}}
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
-כינוי השם ב[[ספרי החסידות]] ובפי המון העם, נקרא בשם '''הקדוש ברוך הוא'''.
+{{שמות}}
+'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת "קדוש" בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.
-== אתה קדוש ==
+==בתורת הקבלה והחסידות==
+בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע [[זעיר אנפין]], במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים [[בי"ע]], אך בחסידות{{הערה|יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'}} מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת ה[[שכינה]] שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - ל[[עצמות ומהות]], שכן '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.
-ענין זה מבואר בברכת אתה קדוש.
+המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על [[הקב"ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.
-בתפילה אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', ששמך סתם הוא שם הוי', שבו נכלל גם שם הוי' דלעילא, עד לבחי' האור שלפני הצמצום, שהוא קדוש ומובדל לגמרי מסדר ההשתלשלות.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
-והוא משום שאתה קדוש הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו היינו שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[en:Hakadosh Baruch Hu (G-d)]]
-אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לב"פ קדוש, כי, אע"פ שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', מ"מ, להיותו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כו'.
-== ושמך קדוש ==
-ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.
-זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', מכל מקום הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות, דשמו בכלל הוא בחינת המלכות, ועם היות דהמלך המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], מכל מקום הארה מזה בא בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]] כו'.
-והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
-== מקורות ==
-*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 אדמו"ר הרש"ב]
-*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 תורת מנחם]
-[[קטגוריה:תפילה]]