פישל וינגרטן – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב פישל וינגרטן עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעניק לרבי את ספרו של אביו רבי יצחק וינגרטן]] | [[קובץ:הרב פישל וינגרטן עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעניק לרבי את ספרו של אביו רבי יצחק וינגרטן]] | ||
[[קובץ:הרב פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פישל וינגרטן]] | [[קובץ:הרב פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פישל וינגרטן]] | ||
הרב '''ירוחם פישל יהושע הלוי וינגרטן''' (כונה "ר' פישל") ([[אדר]] [[תשט"ז]] - [[ו' אלול]] [[תשע"ב]]), מגדולי ה[[משפיע]]ים ב[[ירושלים]]. היה [[כולל|ראש כולל]] "באר מנחם" (קאלוב) בירושלים, מראשי וממקימי רשת [[מעייני ישראל]] להפצת [[תורת החסידות]] ב[[ארץ הקודש]]. מסר שיעורים ב[[ספר התניא]] בישיבות רבות, בישיבת "אוהל שמעון" ערלוי, ישיבת "נזר התורה" ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת "שערי תורה" בספר התניא ובספר "שפת אמת". | הרב '''ירוחם פישל יהושע הלוי וינגרטן''' (כונה "ר' פישל") ([[אדר]] [[תשט"ז]] - [[ו' אלול]] [[תשע"ב]]), מגדולי ה[[משפיע]]ים ב[[ירושלים]]. היה [[כולל|ראש כולל]] "באר מנחם" (קאלוב) בירושלים, מראשי וממקימי רשת [[מעייני ישראל]] להפצת [[תורת החסידות]] ב[[ארץ הקודש]]. מסר שיעורים ב[[ספר התניא]] בישיבות רבות, בישיבת "אוהל שמעון" ערלוי, בישיבת "אבני נזר" סוכטשוב, ישיבת "נזר התורה" ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת "שערי תורה" בספר התניא ובספר "שפת אמת". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==התקרבותו לחב"ד== | ==התקרבותו לחב"ד== | ||
על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול | על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בו מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים ש[[תורת החסידות]] שייכת רק לאנשים מסוימים, פשוטי עם או דווקא לעילוים, או חלילה שהייתה שייכת רק לתקופה מסוימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי {{ציטוטון|[[תורת החסידות]] היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים}} (כדברי [[אדמו"ר הרש"ב]]). | ||
הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה. | הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה. | ||
כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה | כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה אלא בשל דרך העבודה השונה, ולמרות זאת - הוא סיפר - פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמו"רי ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית הייתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה. | ||
הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי {{ציטוטון|במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל [[מוצאי שבת]] הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "מתלהט" בכל ווארט של הבעש"ט}}. | הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי {{ציטוטון|במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל [[מוצאי שבת]] הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "מתלהט" בכל ווארט של הבעש"ט}}. | ||
==הפצת המעיינות== | ==הפצת המעיינות== | ||
[[קובץ:הרב פישל וינגרטן בכולל חבד מאש.jpg|ממוזער|הרב פישל וינגרטן בכולל חב"ד מאה שערים, תשמ"ט]] | |||
בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר "[[שפת אמת]]" לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]], ומי שבקי בספריו של [[אדמו"ר הזקן]] ובספר שפת אמת, יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת ה[[אידיש]]. אמר בתחילת דבריו: {{ציטוטון|ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם ה[[זוהר]] הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]]}}. | בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר "[[שפת אמת]]" לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]], ומי שבקי בספריו של [[אדמו"ר הזקן]] ובספר שפת אמת, יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת ה[[אידיש]]. אמר בתחילת דבריו: {{ציטוטון|ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם ה[[זוהר]] הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]]}}. | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]] | |||