אברהם אלתר הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏תולדות חיים: קישורים פנימיים, ניסוח)
מ (ביטול גרסה 716438 של 172.59.214.192 (שיחה), ויקיזציה)
תגית: ביטול
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:א הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אלתר הבר]]
[[קובץ:א הבר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם אלתר הבר]]
הרב '''אברהם אלתר הלוי הבר''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה. משמש כיום כ[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]].
הרב '''אברהם אלתר הלוי הבר''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו מרת צפורה רבקה הדסה.
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו המשפיע והשליח הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].


כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.
כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.
שורה 13: שורה 13:
בשנת [[תשכ"ט]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]].
בשנת [[תשכ"ט]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]].


בשנת [[תשכ"ז]] נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו [[צי]ורה מנדלסון|ציפורה]]. השניים התגוררו כשנה וחצי בעיר [[לוד]].
בשנת [[תשכ"ז]] נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]]. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר [[לוד]].


עם ייסוד [[נחלת הר חב"ד]] ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד{{הערה|משפחת הרב [[יצחק ירוסלבסקי]], ומשפחת הרב [[בנימין גורודצקי]]}} התיישב{{הערה|ב[[ז' אדר]] [[תשכ"ט]]}} בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
עם ייסוד [[נחלת הר חב"ד]] ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד{{הערה|משפחת הרב [[יצחק ירוסלבסקי]], ומשפחת הרב [[בנימין גורודצקי]]}} התיישב{{הערה|ב[[ז' אדר]] [[תשכ"ט]]}} בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
שורה 23: שורה 23:
גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.
גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.


במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה, וכיום משמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת בית הר"מ|ישיבת חב"ד בעיר]].
במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה.  
 
בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}.
בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}.


שורה 49: שורה 48:
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]

גרסה אחרונה מ־10:30, 15 באוקטובר 2024

הרב אברהם אלתר הבר

הרב אברהם אלתר הלוי הבר (יליד שנת תש"ו, 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר וועד נחלת הר חב"ד, שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב חשון תש"ו לאביו המשפיע והשליח הרב ישראל צבי הבר ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב מאיר בליז'ינסקי.

כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, ורשם את שיעוריו ואמרותיו בעקביות ובזכות כך השתמרו רבים מדבריו.

בשנת תשכ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ונותר ללמוד שם שנה נוספת. בשנות לימודיו ב-770, הקפיד על כתיבת מכתבים למשפחתו בהן צירף אנקדוטות וקטעי שיחות והתוועדויות מבית חיינו.

בשנת תשכ"ט היה מהתלמידים השלוחים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד והיה ממונה על איסוף כספי המעמד.

בשנת תשכ"ז נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' יונה מנדלסון מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו ציפורה. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר לוד.

עם ייסוד נחלת הר חב"ד ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד[1] התיישב[2] בשכונה שייסד הרבי בנחלת הר חב"ד[3], ונכנס ללמוד בכולל אברכים החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

אשתו, מרת רחל הבר לבית מנדלסון, פעלה בבית הספר היסודי "חב"ד בנות" בקריית מלאכי כמחנכת, רכזת חינוך חברתי, וסגנית, וכעבור כמה שנים הייתה מנהלת בית הספר.

בשנת תשל"ג החל לעבוד בחצי משרה בבית הספר למלאכה, ובחצי יום השני עבד כמזכיר ועד נחלת הר חב"ד והיה ליד ימינו של יו"ר הועד הרב מרדכי גורודצקי, ומאז במשך השנים פעל רבות לפיתוח וביסוס השכונה.

גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.

במשך השנים שימש כמחנך בבית הספר למלאכה בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה. בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו[4].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האבא של התמימים, בראיון על הרב שלמה חיים קסלמן, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
  • עבודת התפילה מוכרחת היא, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 34

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. משפחת הרב יצחק ירוסלבסקי, ומשפחת הרב בנימין גורודצקי
  2. בז' אדר תשכ"ט
  3. עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד
  4. דיווח באתר COL.