יהודה מאיר שפירא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דמות
 |שם=רבי יהודה מאיר שפירא
-|תמונה=[[קובץ:שפירא.jpg|250px]]
+|תמונה=שפירא.jpg
 |כינוי=ר' מאיר שפירא
 |תיאור=ראש ישיבת 'חכמי לובלין'
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.
+===ישיבת חכמי לובלין===
 בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".
 בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].
-==ניגוניו==
-הרב מאיר שפירא היה גם מלחין ניגונים המושרים רבות בחצרות החסידים, שניים מתוכם אף הפכו לניגוני חב"ד-ליובאוויטש כגון: [[ניגון בך בטחו]] ו[[ניגון עוצו עצה]].
 ==עם הרבי==
@@ שורה 47: / שורה 44: @@
 אזכורים נוספים מהרבי לספרו "אור המאיר" של הרב שפירא מופיע בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי בנושא עיבור השנה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך כ"ד, אגרת ט'מ"ו הממוען אל אחיו של הרב שפירא. גם שם מתבטא הרבי "רשום בזכרוני".}}, ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]]{{הערה|חלק י"א ע' 311.}} וכן בביקור ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורא]] ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], הזכיר הרבי את שיחתו בלימוד עם הרב שפירא בחתונתו.
-==הנצחת הרב שפירא ב[[מדינת ישראל]]==
-בארץ ישראל נקראים על שמו שכונת "[[זיכרון מאיר]]" ב[[בני ברק]] ורב השכונה, תלמידו הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הקים בה את [[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]] על שם ישיבתו.
-כמו כן הוחלט ב[[עיריית ירושלים]] ב[[יוני]] [[2012]] - [[סיון]] [[ה'תשע"ב]] להנציח את שמו בבניית כיכר עם צמחיה ואילנות בשכונת [[גבעת משה]] ב[[ירושלים]] בפינת הרחובות רחוב '''אהלי יוסף''' ורחוב '''גבעת משה''' הוקם כיכר לזכרו הנושא את השם '''כיכר מהר"ם שפירא מלובלין'''.
-כמו כן קיים רחוב ב-5 ערים בארץ, על שם מפעל חייו בשם '''רחוב [[הדף היומי]]''' או רחוב '''מעלות הדף היומי''', רחוב זה הונצח בערים; ירושלים, תל אביב יפו, ביתר עלית, בני ברק, חיפה.
-בנוסף הונצח שם ישיבתו ב3 ערים בארץ, בירושלים, פתח תקוה, ותל אביב, בשם 'רחוב חכמי לובלין' על שם ישיבתו. ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים, בעבר היה שמו של הרחוב 'רחוב רבי מאיר שפירא מלובלין' אולם מאוחר יותר שונה שמו ל'רחוב חכמי לובלין'.
-כמו כן הונצח רחוב על שמו בלבד, בערים; בני ברק, נתיבות, בשם "רחוב הרב שפירא".
 ==חיבוריו==
@@ שורה 59: / שורה 50: @@
 *'''הערות על הש"ס ורמב"ם'''
 *'''אמרי דעת''' - אוסף חידושיו על הלכה ואגדה. הספר נאבד בבית הדפוס.
+==ניגוניו==
-==תלמידיו==
+הרב מאיר שפירא היה גם מלחין ניגונים המושרים רבות בחצרות החסידים, שניים מתוכם אף הפכו לניגוני חב"ד-ליובאוויטש כגון: [[ניגון בך בטחו]] ו[[ניגון עוצו עצה]].
+==מתלמידיו==
 *רבי [[ברוך שמעון שניאורסאהן]] - ראש ישיבת צ'בין, הוציא לאור ספר מחידושי רבו: "מרגניתא דרבי מאיר".
 *רבי [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד [[מונטריאול]].
 *רבי [[יצחק פלקסר]] - ראב"ד אגודת ישראל.
 *רבי [[שמואל וואזנר]] - גאב"ד "זכרון מאיר".
+==משפחתו==
+*אחיו הרב פנחס שפירא - חתן הרב [[יואל הורנשטיין]] דודו של הרב [[משה הורנשטיין]] חתן אדמו"ר מהר"ש.
 ==לקריאה נוספת==