חב"דפדיה

חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
 
(106 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
[[קובץ:VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים, שימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ונואם מרכזי בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[ רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.


בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.


בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
ב[[ח' אלול]] בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר מכתב לרבי]]
 
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
 
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].


בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]].  
בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תות"ל ראשל"צ, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קרישמ"ע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].


לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים באה"ק, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד (למלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]). כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים (עד שנת תשס"ד).  
==המינוי למשפיע==
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]][[קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשע"ח.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג (תשע"ח)]]
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}.


בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.
כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].


בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}. ר' מענדל ישב גם בהתוועדיות שלו באותם השנים.
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]. שנה אחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] בה שימש כמשפיע עד פטירתו.
במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי ב[[שיכונים החדשים]] בהם התגורר ו[[בית הכנסת בית נחום יצחק]] בו התפלל.
==השפעתו==
עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את ה[[שידורים]] בכפר חב"ד.


מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.
מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.


היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].


במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]]{{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית"{{הערה|טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}}.


לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]]. עזר רבות לאירגון [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את [[בשורת הגאולה]] למאות אלפי [[בני נח]] ברחבי העולם.
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
 
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.
מסר את נפשו ממש על הכרזת ופירסום הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בכל מקום וזמן ממש.
 
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. מסר עשרות שיעורים בכל שבוע בדבר מלכות במסירות נפש ממש.


מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].
מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].


בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].
היה מראשי המדברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
 
כאשר הוקם [[מטה משיח]] מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה.


==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.


בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.  
בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.


המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.
המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.


[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]
[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]


==ספריו==
==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
*'''[[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]]''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז{{הערה|על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.}}, חלק ד' שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''פניני התניא''' - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי [[שער היחוד והאמונה]] י"ל ב[[דידן נצח]] [[תשע"ח]].
{{ערך מורחב|משיח עכשיו (סדרת ספרים)}}
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון (על [[אגרת התשובה]] יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
{{ערך מורחב|פניני התניא}}
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.  
*'''[[בחירתו של הפיקח]]''' - ביאור על מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
{{ערך מורחב|בחירתו של הפיקח}}
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.
*'''[[התוועדות חסידותית]]''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
{{גלריה חלויצ}}‏
{{ערך מורחב|התוועדות חסידותית}}
*'''[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]]''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
{{ערך מורחב|אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה}}
* '''המשפיע''' - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.
* '''ר’ מענדל פוטרפס''' - בשנת תשפ"ד הוציא [[מרכז ההפצה ממש]] ספר מלוקט מכתביו של הרב גינזבורג עם פרקי חיים סיפורים ומשלים עם הוראות בעבודת ה’ ששמע מר' [[מענדל פוטערפאס]].
{{גלריה חלויצ}}
 
==תלמידיו==
*הרב [[אלעזר וילהלם]].
*הרב [[יצחק חיים מרטון]].
*הרב [[שמואל קראוס]].
*הרב [[יעקב לנצ'נר]].
*הרב [[צבי ונטורה]].
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]].
*הרב אביחי פנחס רוטשילד.
*הרב [[לב לייבמן]].
*הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]].
*הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].
*הרב [[לוי יצחק דורון]].
*הרב [[מנחם מענדל בכר]].
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]].
*הרב [[אהרן קעניג|אהרון אברהם קעניג]].
*הרב שמואל שניאור מזרחי.


==משפחתו==
==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו, הרב מוטי ברזל
חתנו , הרב רפאל זלצמן
* חתנו, הרב רפאל זלצמן


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45–50.
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}.
* [https://drive.google.com/file/d/1zlCwKoqadJ9v-3BFA-69lWuG2OR0KYFf/view המים של הרבי - הסיפור המלא] {{PDF}} {{שבועון בית משיח}} גליון 292 ע' 12.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24994.htm '''מלך המשיח מוכרח להיות חי בגוף גשמי''' - שיעורו של הרב גינזבורג] באתר {{הגאולה}}.
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%95%D7%99%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92 '''תגית: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג'''] באתר {{הגאולה}}.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/23355.htm החסיד שהלהיב המונים בבשורת הגאולה באתר {{הגאולה}}.]
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/drive/folders/1R6Dl3DtBbZXxkGsjU6bGuL7jQIF9vEJD תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון]
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%96%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92/ תגית: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]''' באתר {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}
* '''[https://77012.blogspot.com/search/label/חיים%20לוי%20יצחק%20גינזבורג תגית: המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
* '''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
* [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1LS9R2fKEzEloj0zKnz_esDMuqEVkS2n7 נאומו של הרב גינזבורג בקונגרס משיח תשס"ט] {{וידאו}}
* [https://www.hageula.com/news/view/18844.htm 'ביטול' הולך / אוהד בר-סלע] באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/view/24856.htm לחיות עם ה"דבר-מלכות" כדבר הנוגע לחיי נפשו באתר {{הגאולה}}.]
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/917947/# הרב לוי יצחק גינזבורג: יש להתפלל ולחיות עם ה'דבר מלכות']''' {{וידפו}}
* [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1vZ_uJlFnMChz5r0QInL4nU9BiyU1YVNH נאומו של הרב גינזבורג] י' שבט תשס"ז בכינוס שאירגנה האגודה. {{וידאו}}
{{בית|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג|איננו מבינים ואיננו מתעלמים|233|18-20|תשנ"ט}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18695.htm מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר] באתר {{הגאולה}}.
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1g_LBr7MpCbGSan2aei-ik_KsrsoVmZo0 שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{שבועון בית משיח}} גליון 1048 עמ' 32.
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/18862.htm פניני גאולה בתניא באתר {{הגאולה}}.]
* [https://chabad.info/moshiach/1098689/ נצחיות חיי נשיא הדור • השיעור הידוע לקריאה ולהאזנה] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/chabad/18840.htm '''הרבי חי וקיים בגוף גשמי • הרב גינזבורג''' באתר {{הגאולה}}.]
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18870.htm הרב לוי יצחק גינזבורג בעצרת התעוררות לרב זמרוני] באתר {{הגאולה}}
* [https://www.chabad.fm/144/12895.html אלפים ליוו את הרב גינזבורג ע"ה] באתר {{חב"ד FM}}


{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
שורה 78: שורה 138:
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
שורה 86: שורה 148:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קרלין]]

גרסה אחרונה מ־00:00, 17 בספטמבר 2024

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"ח – ט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים, שימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ונואם מרכזי בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.

תולדות חייםעריכה

 
הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי בזאל הגדול ב770

נולד בי"ב בניסן תשי"ח בבני ברק לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד. בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בח' אלול בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2] כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי[3].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[4]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

בשנת תשמ"א נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס וקבע את מקום מגורו בכפר חב"ד.

בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תות"ל ראשל"צ, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קרישמ"ע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

המינוי למשפיעעריכה

 
הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.
 
הרב גינזבורג (תשע"ח)

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי פסח תשמ"א נכנס ליחידות בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: "בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה".

כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב זושא אלפרוביץ שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע בקרית גת. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: "כן יעשה. אזכיר על הציון" ומאז כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת תשס"ד.

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים[5]. ר' מענדל ישב גם בהתוועדיות שלו באותם השנים.

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת. שנה אחר כך, בתשס"ו, עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון בה שימש כמשפיע עד פטירתו.

במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי בשיכונים החדשים בהם התגורר ובית הכנסת בית נחום יצחק בו התפלל.

השפעתועריכה

עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

 
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את השידורים בכפר חב"ד.

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד[6] במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית"[7].

אחרי ג' תמוז ה'תשנ"ד היה מהראשונים שפירסמו שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים. עזר רבות לאירגון כינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את בשורת הגאולה למאות אלפי בני נח ברחבי העולם.

מסר את נפשו ממש על הכרזת ופירסום הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בכל מקום וזמן ממש.

 
הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.

היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. מסר עשרות שיעורים בכל שבוע בדבר מלכות במסירות נפש ממש.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

היה מראשי המדברים בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

כאשר הוקם מטה משיח מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה.

עידודי הרבי להשפעתו וכתביועריכה

באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[8].

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'[9]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים[10] שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.

 
מעיין באחד מספרי פניני התניא

ספריועריכה

  • משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז[11], חלק ד' שיצא לאור בשנת תשנ"ה מתייחס לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון ממש את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
  ערך מורחב – משיח עכשיו (סדרת ספרים)
  ערך מורחב – פניני התניא
  ערך מורחב – בחירתו של הפיקח
  ערך מורחב – התוועדות חסידותית
  ערך מורחב – אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה
  • המשפיע - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.
  • ר’ מענדל פוטרפס - בשנת תשפ"ד הוציא מרכז ההפצה ממש ספר מלוקט מכתביו של הרב גינזבורג עם פרקי חיים סיפורים ומשלים עם הוראות בעבודת ה’ ששמע מר' מענדל פוטערפאס.


תצלומי ספרי הרב גינזבורג
  •  

    כריכת הספר 'פניני התניא'

  •  

    כריכת הספר 'פניני החסידות'

  •  

    כריכת הספר 'משיח עכשיו'

  •  

    כריכת הספר 'המשפיע'

  •  

    כריכת הספר התועדויות חסידותיות

  •  

    כריכת הספר בחירתו של הפיקח

תלמידיועריכה

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ↑ כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. ↑ ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, חיים שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו בביטאון 'החייל' גל' 30 (ע' 9 - 10) וגל' 31 (ע' 12 - 13)
  3. ↑ היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
  4. ↑ להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
  5. ↑ קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12
  6. ↑ טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה בבית משיח) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים משיח עכשיו.
  7. ↑ טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים התוועדות חסידותית ואוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה.
  8. ↑ מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו
  9. ↑ פניני התניא ח"א ע' 3
  10. ↑ בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר
  11. ↑ על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=חיים_לוי_יצחק_גינזבורג&oldid=713380"