תהלים ק"ד – הבדלי גרסאות

(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 4:

|תוכן=

<poem>

'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' ~~אֱלֹהַי~~ גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ ~~מֵאֵל~~ אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה ~~לֵאלֹהַי~~ בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ~~הַלְלוּיָהּ~~.</poem>

'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱ־לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא־לֹהַי בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ־הּ.</poem>

|מקור=

|ניקוד=כן}}

'''בָּרֲכִי נַפְשִׁי''' הוא [[מזמור]] ק""ד (הפרק ה-[[גימטריה|104]]) בספר [[תהלים]]. הפרק עוסק ב[[גדולת השם]] ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר ה[[~~תפילה~~]] ב[[ראש חודש]] לאחר [[שיר של יום]].

'''בָּרֲכִי נַפְשִׁי''' הוא [[מזמור]] ק"ד (הפרק ה-[[גימטריה|104]]) בספר [[תהלים]]. הפרק עוסק ב[[גדולת השם]] ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר [[תפילת שחרית]] ב[[ראש חודש]] לאחר [[שיר של יום]].

אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: 'מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'.

אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".

== בסדר התפילה ==

שורה 20:

הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים"{{הערה|=טור אורח חיים תכג. ומקורו באבודרהם}}, וב[[שער הכולל]] ציין{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=58 פרק י"א סעיף כז].}} לדברי [[ספר הזוהר]] המתאימים למנהג זה{{הערה|"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג).}}.

בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת ~~הלווים~~]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}.

בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלויים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}.

==== בקשת רחמים ותפילה ייחודית לאחר אמירת "בָּרְכִי נַפְשִׁי"====

בְּסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" וְכֵן בְּסֵפֶר "דֶּרֶךְ יְּשַׁרַה"{{הערה|מאת הרב ראובן בר אברהם, הוּבַא בַּסֵּפֶר יִמְצָא חַיִּים סימן מח}} כָּתַב שֶׁמִּן הָרָאוּי לְּאוֹמְרוֹ "בָּרְכִי נַפְשִׁי" '''בְּכָל יוֹם''' וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ; וְעַל זֶה כָּתוּב בְּזֹהַר: "בֵּן אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלוֹמַר בְּכָל יוֹם מִזְמוֹר בָּרְכִי נַפְשִׁי" בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֵ-לוֹהַי וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחַל לִי עַל כֹּל פְּשַׁעִים וְחָטָאִים מָה שֶׁעָשִׂיתִי, הֵן בִּרְאוּת עֵינַי, הֵן מָה שֶׁחָטָאתִי בְּיַדַי וְרַגְלַי וּבְגוּפִי. וּבְאִם שֶׁהִגִּיעַ עֵת וּזְמַן פְּטִירָתִי, וּמֻכְרָח אֲנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אוּלַי בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא אוּכַל לְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְלַשּׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְּׁלֵימַה, עַל כֵן הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא תְּיַסרְנִּי אַחַר מוֹתִי, וּתַּשִּׁיב אֶת נִשְׁמָתִי בְּגַן עֵדֶן בְּלִי שׁוּם מוֹרָא וּפַחַד" וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יה"וה הַלְּלוּיַ-ה.

==בתורת החסידות==

*'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם.

* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". ''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}.

* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". '''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}.

*'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}.

*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון].}}.

*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון]. ספר המאמרים אידיש, 'יצא אדם לפעלו' אייר ה'תש"ה (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 315).}}.

==ניגונים על הפרק==

* לקראת יום ההולדת של הרבי בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי]], כאשר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה בלחן 'ברכי נפשי'של ר' מנחם מענדל לבקיבקר{{הערה|1=[[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].}}, ולצידו הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]]' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים{{הערה|1=[[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].}}.

* לקראת יום ההולדת של [[הרבי]] בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי]], כאשר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה בלחן 'ברכי נפשי' של ר' מנחם מענדל לבקיבקר{{הערה|1=[[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].}}, ולצידו הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]]' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים{{הערה|1=[[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].}}.

==לקריאה נוספת==

שורה 36:

שורה 37:

==קישורים חיצוניים==

*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=126 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm המזמור עם ביאור 'יהל אור']'''

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |תוכן=
 <poem>
-'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ.</poem>
+'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱ־לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא־לֹהַי בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ־הּ.</poem>
 |מקור=
 |ניקוד=כן}}
-'''בָּרֲכִי נַפְשִׁי''' הוא [[מזמור]] ק""ד (הפרק ה-[[גימטריה|104]]) בספר [[תהלים]]. הפרק עוסק ב[[גדולת השם]] ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר ה[[תפילה]] ב[[ראש חודש]] לאחר [[שיר של יום]].
+'''בָּרֲכִי נַפְשִׁי''' הוא [[מזמור]] ק"ד (הפרק ה-[[גימטריה|104]]) בספר [[תהלים]]. הפרק עוסק ב[[גדולת השם]] ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר [[תפילת שחרית]] ב[[ראש חודש]] לאחר [[שיר של יום]].
-אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: 'מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'.
+אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".
 == בסדר התפילה ==
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים"{{הערה|=טור אורח חיים תכג. ומקורו באבודרהם}}, וב[[שער הכולל]] ציין{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=58 פרק י"א סעיף כז].}} לדברי [[ספר הזוהר]] המתאימים למנהג זה{{הערה|"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג).}}.
-בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלווים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}.
+בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלויים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}.
+==== בקשת רחמים ותפילה ייחודית לאחר אמירת "בָּרְכִי נַפְשִׁי"====
+בְּסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" וְכֵן בְּסֵפֶר "דֶּרֶךְ יְּשַׁרַה"{{הערה|מאת הרב ראובן בר אברהם, הוּבַא בַּסֵּפֶר יִמְצָא חַיִּים סימן מח}} כָּתַב שֶׁמִּן הָרָאוּי לְּאוֹמְרוֹ "בָּרְכִי נַפְשִׁי" '''בְּכָל יוֹם''' וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ; וְעַל זֶה כָּתוּב בְּזֹהַר: "בֵּן אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלוֹמַר בְּכָל יוֹם מִזְמוֹר בָּרְכִי נַפְשִׁי" בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֵ-לוֹהַי וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחַל לִי עַל כֹּל פְּשַׁעִים וְחָטָאִים מָה שֶׁעָשִׂיתִי, הֵן בִּרְאוּת עֵינַי, הֵן מָה שֶׁחָטָאתִי בְּיַדַי וְרַגְלַי וּבְגוּפִי. וּבְאִם שֶׁהִגִּיעַ עֵת וּזְמַן פְּטִירָתִי, וּמֻכְרָח אֲנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אוּלַי בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא אוּכַל לְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְלַשּׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְּׁלֵימַה, עַל כֵן הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא תְּיַסרְנִּי אַחַר מוֹתִי, וּתַּשִּׁיב אֶת נִשְׁמָתִי בְּגַן עֵדֶן בְּלִי שׁוּם מוֹרָא וּפַחַד" וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יה"וה הַלְּלוּיַ-ה.
 ==בתורת החסידות==
 *'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם.
-* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". ''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}.
+* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". '''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}.
 *'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}.
-*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון].}}.
+*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון]. ספר המאמרים אידיש, 'יצא אדם לפעלו' אייר ה'תש"ה (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 315).}}.
 ==ניגונים על הפרק==
-* לקראת יום ההולדת של הרבי בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי]], כאשר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה בלחן 'ברכי נפשי'של ר' מנחם מענדל לבקיבקר{{הערה|1=[[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].}}, ולצידו הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]]' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים{{הערה|1=[[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].}}.
+* לקראת יום ההולדת של [[הרבי]] בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי]], כאשר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה בלחן 'ברכי נפשי' של ר' מנחם מענדל לבקיבקר{{הערה|1=[[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].}}, ולצידו הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]]' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים{{הערה|1=[[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].}}.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 36: / שורה 37: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=126 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
 *'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm המזמור עם ביאור 'יהל אור']'''
 {{מזמורי ספר התהלים}}