חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|האדמו"ר מויז'ניץ|הגר (פירושונים)}}
 [[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]
-'''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.
+'''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי '''מנחם מנדל מקוסוב'''.
 ==תולדות החסידות==
 [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ (במרכז)]]
-האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בכל עת ובכל זמן}}. ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]].
+האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי [[מנחם מנדל מקוסוב]], כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בכל עת ובכל זמן}}. ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]], ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]].
 אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ"ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ"ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.
+===התפצלות חסידות ויז'ניץ===
 רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
 * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת [[תש"ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
-* רבי חיים מאיר, ה"אמרי חיים", שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.
+* רבי [[חיים מאיר הגר|חיים מאיר]], ה"אמרי חיים", שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.
+נפטר ב[[תשל"ב]].
-כאשר היה רבי חיים מאיר בארצות הברית, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, והחזיק בשקית טליתו את [[ספר התניא]], ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בו{{הערה|מאיר החיים, מאת ר' אליהו נתן רוט, בני ברק תשנ"ב, חלק ב, עמ' כד.}}.
+אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ מונסי').
-ידידות אמיצה הייתה בין ה"אמרי חיים" לבין הרב [[יעקב לנדא]]. פעם סיפר לו רבי חיים מאיר: "בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש"ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב"דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר "י-ה ריבון"{{הערה|לפני ולפנים, מאת ר' מנחם אליעזר מוזס, מהדורת תשפ"ב, עמ' תלב. ועיין שם גם בעמוד תלא.}}.
-כמו כן, בביקורו בקרלסבד (עיר מעיינות המרפא שבצ'כיה), עם אביו ה"אהבת ישראל" מויזניץ שנסע לשם לצרכי רפואתו, זכה רבי חיים מאיר לראות את הרבי הרש"ב ואת הרבי הריי"צ שביקרו שם באותה עת. כשביקר רבי חיים מאיר בארה"ב בשנת תש"י, רצה לבקר את הרבי הריי"צ בביתו שב-770, אך הדבר לא התאפשר בגלל מצב הבריאות של הרבי. כעבור זמן קצר, הסתלק הרבי הריי"צ, ורבי חיים מאיר השתתף בלווייתו{{הערה|מאיר החיים, חלק ב, עמ' תכו.}}.
-בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו"ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט"א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב"ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי"ד]}}.
-אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).
 בשנת [[תשס"ג]] הופיע ב[[סיום הרמב"ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}.
@@ שורה 31: / שורה 27: @@
 * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.
-למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה"מקור ברוך", הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].
+למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].
-אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי.
+אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי.
 ==חסידות ויז'ניץ כיום==
+לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]), הוכתרו שני בניו לאדמו"רים, הרב [[ישראל הגר]] כאדמו"ר של החצר המרכזית. ואחיו הצעיר הרב [[מנחם מענדל הגר]] כאדמו"ר בחצר שהקים המכונה 'ויז'ניץ מרכז'.
-לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז').
+לאחר פטירתו של רבי מרדכי הגר בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל.
-לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל.
 [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו"ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו"ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.
+ב[[סיון]] [[תשפ"ד]] קיבל הרב קורנרייך את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] מידי הרב [[אליהו עזגאווי]]{{הערה|בתוך: אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/shishi-info-magazine/1095538/ סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם בשבוע חג השבועות בחב"ד] {{אינפו}}}}.
 == דרך החסידות ==
 מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].
-בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי"ד]}}.
+כשהזכירו לפני הרבי את דרכה של ויז'ניץ בעבודת ה' מתוך שמחה, התבטא הרבי שהעובדה שוויז'ניץ נמצאת בבני ברק, היא דבר המתבקש, מכיוון שהיא מחדירה וממשיכה את עניין השמחה במקום עם כאלו שהנהגתם בקו של עצבות, בנוסף הזכיר הרבי את דרך [[אהבת ישראל]] שחסידות ויז'ניץ שמה עליה דגש רב{{הערה|תורת מנחם – מנחם ציון כרך ב' עמ' 352,  [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי"ד] {{קישור שבור}}}}.
 [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]
@@ שורה 58: / שורה 55: @@
 {{חצרות}}
 [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
+[[קטגוריה:חסידות ויז'ניץ|*]]