אוזבקיסטן: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''בוכרה''' הוא חבל ארץ בברית המועצות לשעבר, שמרכזו בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.
+'''אוזבקסיטן''' היא מדינה במרכז [[אסיה]]. היא גובלת ב[[קזחסטן]] מצפון, בקירגיזסטן ובטג'יקיסטן ממזרח, ובאפגניסטן ובטורקמניסטן מדרום.
-רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית, ולאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב בני יהדות בוכרה ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]].
+שטחה של המדינה הוא כ-450,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-37 מיליון תושבים, מתוכם כ-5,000 [[בני ישראל|יהודים]].
+'''בוכרה''' היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה (מחוז בוכרה), בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.
+[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[לב לבייב]] יו"ר קונגרס יהודי בוכרה ואור אבנר, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]
+רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.
+בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב"ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב"דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב"דיות בברית המועצות.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 10: / שורה 17: @@
 מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.
-בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד.
+בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.
-עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.
+בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.
+בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.
-בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.
+בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}
+==שלוחי רבותינו נשיאינו==
+[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
 במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו"ר הרש"ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.
+===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
 ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&st=אליעזרוב&pgnum=180 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&st=אליעזרוב&pgnum=183 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.
-במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב [[יונה אהרונוב]] כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב [[שלמה פנחסוב]], הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.
+במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.
-בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.
+הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.
-עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
+===הרב חיים נאה===
+[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
-במשך השנים בהן פעל הרב נאה במקום, המשיך הרב אליעזרוב לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב [[שלמה טאג'ר]].
+בשנת [[תרע"א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.
-בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי.
+עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
-בשנת [[תרפ"ה]] בוטל מעמדה של בוכרה כרפובליקה עצמאית, דבר שגרר בעקבותיו גם שינוי במסכויות העצמאיות שהוקנו להנהגת הקהילות.
+===הרב שמחה גורודצקי===
+חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]].
-בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}
+בשנת [[תרפ"ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.
-חסידים נוספים שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היו הרב [[שמחה גורדצקי]] והרב [[חיים נאה]] (אחיינו של הרב אליעזרוב).
+==קהילות חב"דיות==
+{{להשלים}}
+בקיץ תש"א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב"ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.
+בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.
-בשנת [[תרפ"ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.
+==תומכי תמימים==
+לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב"דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת.
-בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] החלו רבים מחסידי חב"ד לברוח מהחזית אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בסמרקנד שבבוכרה, ובקיץ [[תש"א]] לאחר שהתהוותה במקום קהילה חב"דית התעורר הצורך להקים במקום ישיבה.
 ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.
 מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש"ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש"ו|עזבו רוב חסידי חב"ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].
-בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.
+==לאחר מלחמת העולם השניה==
-===לאחר מלחמת העולם השניה===
 [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
 [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ"ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]
@@ שורה 59: / שורה 73: @@
 הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב"ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.
+==ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה==
+בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.
+==חסידי חב"ד אוזבקיסטן ==
+חלק מחסידי חב"ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
+{{טורים|תוכן=
+*הרב [[דוד אוקונוב]]
+*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
+*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
+*הרב [[שלום דובער גורליק]]
+*הרב [[פייוויש גנקין]]
+*הרב [[חיים וואלאוויק]]
+*הרב [[דובער וילנקין]]
+*הרב [[אברהם זלצמן]]
+*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
+*הרב [[הלל זלצמן]]
+*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
+*הרב [[בערקע חן]]
+*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
+*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
+*הרב [[צבי הירש לרנר]]
+*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
+*הרב [[אליעזר מישולובין]]
+*הרב [[דוד דב מישולובין]]
+*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
+*הרב [[מיכאל מישולובין]]
+*הרב [[יצחק מישולובין]]
+*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
+*הרב [[יעקב נוטיק]]
+*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
+*הרב [[מענדל פוטרפס]]
+*ר' [[יעקב פיל]]
+*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
+*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
+}}
+==רבני חב"ד באוזבקיסטן==
+*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
+*הרב [[חיים נאה]]
+*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
+*הרב [[אליהו לוין]]
+== שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==
+===הרב אבא דוד גורביץ===
+עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.
+[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]
+[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]
+בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת
+הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.
+בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.
+עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.
+===שלוחים===
+שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:
+*הרב [[דב אקסלרוד]],
+*הרב דוד קולטון,
+*הרב ברוך אברמצ'ייב
+*כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב"דית עניפה.
+===שליח בסמרקנד===
+*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.
+==קהילות יהודי בוכרה בעולם==
 ===בארץ הקודש===
 {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}
@@ שורה 74: / שורה 158: @@
 ===בארצות הברית===
-אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ"ה]], וכן רשת החינוך והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.
+אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ"ה]], וכן רשת החינוך
+והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.
 לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.
+בשכונת בורו פארק בניו יורק, ייסד הרב שלמה חי ניאזוב שפעל רבות בסמרקמד לחזק תומ"צ, תחת השלטון הקומוניסטי,  את קהילת 'למען אחי בוכרים' המשמש לבית כנסת ומרכז יהדות לקהילת הבוכרים עד היום הזה{{הבהרה}}.
 ===קהילת בוכרה כיום===
@@ שורה 83: / שורה 170: @@
 בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ"ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס"ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.
-הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערך במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]].
+הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].
 בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב"ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב"ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב"ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].
+==דמויות חב"דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==
-==ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה==
+*הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]
-בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.
-==דמויות חב"דיות בולטות בקהילה הבוכרית==
-*הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית ברוסיה
 *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
-*הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו ארה"ב
+*הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה"ב]]
-*הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ברחובות ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט
+*הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט
-*הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית בנתניה, ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' בכפר חב"ד
+*הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב"ד]]
+*הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]
 ==ראו גם==
 *[[גרוזיה]]
+*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
+*הרב [[חיים נאה]]
+*הרב [[שמחה גורודצקי]]
+*ר' [[לב לבייב]]
 ==לקריאה נוספת==
-*'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], תשע"ו{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
+*'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע"ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
-* "יהדות הדממה", בעריכת נ. צ גוטליב, 1984
+* '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ד]]
-* "מחזות ועלילות", יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, 1981
+* [[נודע בשיעורים]]
-* "יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה", ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, 2008
+* '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ"א]]
-*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו
+* '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס"ח]]
+*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע"ו]]
 *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית
 *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית
-*'''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ"ה בסמרקנד ובארץ הקודש
+*[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ"ה בסמרקנד ובארץ הקודש
+*'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש"מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand
 ==קישורים חיצוניים==
-*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו"ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', שבועון בית משיח י"ז חשון תש"פ עמוד 28
+* [https://chabad.info/tag/אוזבקיסטן/ תגיות: אוזבקיסטן] {{אינפו}}
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6819530/jewish/13-Facts-You-Should-Know-About-Bukharian-Jews.htm 13 עובדות שכדאי לדעת על יהודי בוכרה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
+*שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו"ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י"ז חשון [[תש"פ]] עמוד 28
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:גיאוגרפיה]]
+[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]
+[[קטגוריה:מדינות העולם]]