דב בעריש רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בעריש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב בעריש רוזנברג]] | [[קובץ:בעריש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב בעריש רוזנברג]] | ||
הרב '''דב בעריש רוזנברג''', (ידוע בשם ר' בעריש, [[י"ז בסיוון]] [[תרע"ט]] – [[י' בשבט]] [[תשמ"ה]]) היה [[סופר סת"ם]] ו[[משפיע]] ב[[שיכון חב"ד | הרב '''דב בעריש רוזנברג''', (ידוע בשם ר' בעריש, [[י"ז בסיוון]] [[תרע"ט]] – [[י' בשבט]] [[תשמ"ה]]) היה [[סופר סת"ם]] ו[[משפיע]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בלבוב הוצע לו להישאר ברוסיה או לעבור ל[[גרמניה]] ר' בעריש ואחיו העדיפו לעבור לגרמניה. הרוסיה לא ראו זאת בעין טובה ושלחו אותו בשל כך ל[[סיביר]]. ב[[ז' באלול]] [[תש"ב]] השתחרר מסיביר, ולאחר שלושה שבועות, בערב [[ראש השנה]] תש"ג, הגיע לסמרקנד, שם היה ריכוז גדול של פליטים יהודיים ובהם חסידי חב"ד רבים. בעיר זו פגש שוב בר' חיים מאיר ליס שהמשיך ללמדו חסידות. | בלבוב הוצע לו להישאר ברוסיה או לעבור ל[[גרמניה]] ר' בעריש ואחיו העדיפו לעבור לגרמניה. הרוסיה לא ראו זאת בעין טובה ושלחו אותו בשל כך ל[[סיביר]]. ב[[ז' באלול]] [[תש"ב]] השתחרר מסיביר, ולאחר שלושה שבועות, בערב [[ראש השנה]] תש"ג, הגיע לסמרקנד, שם היה ריכוז גדול של פליטים יהודיים ובהם חסידי חב"ד רבים. בעיר זו פגש שוב בר' חיים מאיר ליס שהמשיך ללמדו חסידות. | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ד]] נישא עם מרת [[ | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ד]] נישא עם מרת איטה בת אלטע פערל ור' [[שלום לישנר]]{{הערה|אחותה מרת חנה רחל, היתה נשואה לר' [[פנחס הורביץ]].}}. בחתונתם של בני הזוג השתתפו חשובי וגדולי החסידים שהיו ב[[סמרקנד]]. לאחר החתונה התגוררו ר' בעריש וזוגתו בבית החמות, על פי בקשתה, וזאת כיון שחמיו נפטר חודשים ספורים קודם כן. ר' בעריש נאלץ למלא את מקום חמיו ולדאוג לפרנסתה של המשפחה. | ||
באותה תקופה התקרב ר' בעריש לחסידות חב"ד בצעדים שמעותיים, וזאת בעיקר בשל בחור | באותה תקופה התקרב ר' בעריש לחסידות חב"ד בצעדים שמעותיים, וזאת בעיקר בשל בחור אלמוני שהציג את עצמו בשם "אבר'מל" ולמד עם ר' בעריש. קשר מיוחד שרר בין ר' בעריש לבין הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] שהיה מגלה לו את מיקם ה[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה אז סוד חשאי. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תש"ה]] נולדה לר' בעריש בתו הראשונה. מכיון שאך לפני שנתיים וחצי נפטר חמיו הרב שלום לישנר, התייעץ אפוא עם החסיד הנודע ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] כיצד לקרוא לבת. ר' ניסן הציע שכדאי לקרוא לה שולמית. ר' בעריש שמע לעצת המשפיע, ונקרא לה שולמית (כיום רעייתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]). | ב[[חודש ניסן]] [[תש"ה]] נולדה לר' בעריש בתו הראשונה. מכיון שאך לפני שנתיים וחצי נפטר חמיו הרב שלום לישנר, התייעץ אפוא עם החסיד הנודע ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] כיצד לקרוא לבת. ר' ניסן הציע שכדאי לקרוא לה שולמית. ר' בעריש שמע לעצת המשפיע, ונקרא לה שולמית (כיום רעייתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]). | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ר' בעריש יצא מ[[רוסיה]] בערב [[חג השבועות]] [[תש"ו]] במסגרת "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". כל הדרך הוא החביא בקרון שלהם את אברמ'ל, שלימדו חסידות. בתחילת [[חודש תמוז]] הגיעה הרכבת סמוך לעיר וורוצ'לב שבפולין, שם ירדו ר' בעריש ומשפחתו. בני המשפחה קיבלו חדר קטן במרתף בבניין הקהילתי, שם התגוררו פליטים יהודים רבים. באותו מרתף נולדה בתם השנייה - אסתר ביילה (כיום רעייתו של הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], רבה של מגדל העמק). | ר' בעריש יצא מ[[רוסיה]] בערב [[חג השבועות]] [[תש"ו]] במסגרת "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". כל הדרך הוא החביא בקרון שלהם את אברמ'ל, שלימדו חסידות. בתחילת [[חודש תמוז]] הגיעה הרכבת סמוך לעיר וורוצ'לב שבפולין, שם ירדו ר' בעריש ומשפחתו. בני המשפחה קיבלו חדר קטן במרתף בבניין הקהילתי, שם התגוררו פליטים יהודים רבים. באותו מרתף נולדה בתם השנייה - אסתר ביילה (כיום רעייתו של הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], רבה של מגדל העמק). | ||
בשל האנטישמיות שהייתה אז ב[[פולין]], נדד ר' בעריש עם משפחתו למינכן ומשם למחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]] שלשם הגיע בסוף חודש [[אלול]] [[תש"ו]]. שם נודע להם ששמו של הבחור "אברמ'ל" הוא ר' [[אלחנן רייצס]]. | בשל האנטישמיות שהייתה אז ב[[פולין]], נדד ר' בעריש עם משפחתו למינכן ומשם למחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]] שלשם הגיע בסוף חודש [[אלול]] [[תש"ו]]. שם נודע להם ששמו של הבחור "אברמ'ל" הוא ר' [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]. | ||
לאתר תקופה בה שהה ר' בעריש במחנה, הוא תיכנו להגר ל[[צרפת]], אולם בשל הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שינה ר' בעריש את תוכניתו ועבר עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיעה ב[[טבת]] [[תש"ט]]. | |||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
בארץ ישראל הם שוכנו בפרס חנה, ומשם עבר בעזרת חסידי חב"ד שלקחו אותו משם ל[[שיכון חב"ד בלוד]]. | בארץ ישראל הם שוכנו בפרס חנה, ומשם עבר בעזרת חסידי חב"ד שלקחו אותו משם ל[[שיכון חב"ד בלוד]]. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
הנהגותיו ואישיותו המיוחדת גרמו לתושבי שיכון חב"ד בלוד לקבלו כמשפיע. רבים התייעצו עמו בעניינים גשמיים ורוחניים, [[התוועדות חסידית|ובהתוועדויות]] היה הוא מדבר ומתוועד. בנוסף שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] חב"ד בלוד. | הנהגותיו ואישיותו המיוחדת גרמו לתושבי שיכון חב"ד בלוד לקבלו כמשפיע. רבים התייעצו עמו בעניינים גשמיים ורוחניים, [[התוועדות חסידית|ובהתוועדויות]] היה הוא מדבר ומתוועד. בנוסף שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] חב"ד בלוד. | ||
הוא היה בראש השנה ה'מקריא' של בעל התוקע ר' [[אריה לייב ליפסקר]] בזמן התקינות הוא היה בוכה עד שגם הנשים בעזרת הנשים היו פורצות בבכי. | |||
משלהי [[מנחם אב]] [[תשל"ד]] החל למסור כל ערב שיעור חסידות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לעילוי נשמת חתנו [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג|ר' יחיאל גולדברג]] ובתו נחמה שנפטרו ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונה מחרידה]] ב[[ח' סיוון]] תשל"ד, אך לאחר שנה הפסיק, וזאת למרות הפצרותיהם של הבחורים שימשיך ללמדם. | משלהי [[מנחם אב]] [[תשל"ד]] החל למסור כל ערב שיעור חסידות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לעילוי נשמת חתנו [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג|ר' יחיאל גולדברג]] ובתו נחמה שנפטרו ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונה מחרידה]] ב[[ח' סיוון]] תשל"ד, אך לאחר שנה הפסיק, וזאת למרות הפצרותיהם של הבחורים שימשיך ללמדם. | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
*בנו, הרב [[שמעון רוזנברג]] - [[עפולה]]. | *בנו, הרב [[שמעון רוזנברג]] - [[עפולה]]. | ||
*בנו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - [[ירושלים]]. | *בנו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - [[ירושלים]]. | ||
*חתנו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]. | *חתנו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*חתנו, הרב שמואל שנור - [[מגדל העמק]]. | *חתנו, הרב שמואל שנור - [[מגדל העמק]]. | ||
*חתנו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - [[לוד]] | *חתנו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - [[לוד]]. | ||
*חתנו, הרב [[נפתלי גרינברג]] - לוד. | *חתנו, הרב [[נפתלי גרינברג]] - לוד. | ||
*חתנו, הרב אברהם רייך - [[ניו יורק]]. | *חתנו, הרב אברהם רייך - [[ניו יורק]]. | ||
*חתנו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק. | *חתנו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק. | ||
*חתנו, הרב [[יחיאל גולדברג]] - לוד. נהרג ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת הדרכים בח' סיוון תשל"ד]]. | |||
*ביתו, מרת נחמה, נהרגה ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת הדרכים בח' סיוון תשל"ד]]. | |||
*נכדתו, הרבנית [[רבקה הולצברג]] [[שליח|שלוחה]] של [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי|מומבאי]] שב[[הודו]], שנרצחה על ידי מחבלים. | *נכדתו, הרבנית [[רבקה הולצברג]] [[שליח|שלוחה]] של [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי|מומבאי]] שב[[הודו]], שנרצחה על ידי מחבלים. | ||
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | |||
*נכדו, הרב [[שלום רוזנברג]]. | *נכדו, הרב [[שלום רוזנברג]]. | ||
*נכדו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/news/9505 20 שנה לפטירת המשפיע הרב דב-בעריש רוזנברג ע"ה] באתר {{חב"ד און ליין}}. | *[https://col.org.il/news/9505 20 שנה לפטירת המשפיע הרב דב-בעריש רוזנברג ע"ה] באתר {{חב"ד און ליין}}. | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=33816 היארצייט ה-24 של ר' בעריש רוזנברג ע"ה ● תמונות] באתר {{שטורעם}}. | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=33816 היארצייט ה-24 של ר' בעריש רוזנברג ע"ה ● תמונות] באתר {{שטורעם}} {{קישור שבור}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רוזנברג, דב בעריש}} | {{מיון רגיל:רוזנברג, דב בעריש}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 61: | שורה 67: | ||
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]] | [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | ||
[[קטגוריה:גבאים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לישנר]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:08, 15 בספטמבר 2024
הרב דב בעריש רוזנברג, (ידוע בשם ר' בעריש, י"ז בסיוון תרע"ט – י' בשבט תשמ"ה) היה סופר סת"ם ומשפיע בשיכון חב"ד בלוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב שמעון ולאמו מרת רבקה בעיר טעשין שבצ'כיסלובקיה, ביום י"ז בסיון תרע"ט. אביו ר' בעריש היה צאצא למשפחה מכובדת. סבו של אביו, הרב שמעון, היה תלמיד-חבר של ה'בני יששכר' מדינוב. אמו מרת רבקה הייתה מצאצאי בעל ה'תוספות יום טוב'.
החל מגיל בר מצווה, החל ללמוד עם הרב מאיר טייטלבוים, רב העיירה טעשין ונכדו של בעל ה'ישמח משה' מאוהל. לאחר בר המצוה שלו, נסע ללמוד בישיבות 'כתר התורה' בעיירה קשאנוב ובישיבה נוספת בעיר קראקא. בישיבות אלו כונה "בעריש טעשינער". בגיל 18 החל ללמוד בבית המדרש שומרי שבת בעירו. באותם שנים נמנה על חסידי ראדומסק, והיה מגיע מידי פעם להתסופף בצילו של האדמו"ר מראדמוסק.
בעקבות ברכתו של האדמו"ר מראדמוסק, התחמק ר' בעריש מגיוס לצבא בפרוץ מלחמת עולם השנייה, והצליח לברוח יחד עם אחיו לעיר לבוב שברוסיה. בעיר זו פגש ר' בעריש את החסיד הרב חיים מאיר ליס שקירבו לראשונה לחסידות חב"ד.
בלבוב הוצע לו להישאר ברוסיה או לעבור לגרמניה ר' בעריש ואחיו העדיפו לעבור לגרמניה. הרוסיה לא ראו זאת בעין טובה ושלחו אותו בשל כך לסיביר. בז' באלול תש"ב השתחרר מסיביר, ולאחר שלושה שבועות, בערב ראש השנה תש"ג, הגיע לסמרקנד, שם היה ריכוז גדול של פליטים יהודיים ובהם חסידי חב"ד רבים. בעיר זו פגש שוב בר' חיים מאיר ליס שהמשיך ללמדו חסידות.
בי' בכסלו תש"ד נישא עם מרת איטה בת אלטע פערל ור' שלום לישנר[1]. בחתונתם של בני הזוג השתתפו חשובי וגדולי החסידים שהיו בסמרקנד. לאחר החתונה התגוררו ר' בעריש וזוגתו בבית החמות, על פי בקשתה, וזאת כיון שחמיו נפטר חודשים ספורים קודם כן. ר' בעריש נאלץ למלא את מקום חמיו ולדאוג לפרנסתה של המשפחה.
באותה תקופה התקרב ר' בעריש לחסידות חב"ד בצעדים שמעותיים, וזאת בעיקר בשל בחור אלמוני שהציג את עצמו בשם "אבר'מל" ולמד עם ר' בעריש. קשר מיוחד שרר בין ר' בעריש לבין הרב חיים זלמן קוזלינר שהיה מגלה לו את מיקם ההתוועדויות שהיה אז סוד חשאי.
בחודש ניסן תש"ה נולדה לר' בעריש בתו הראשונה. מכיון שאך לפני שנתיים וחצי נפטר חמיו הרב שלום לישנר, התייעץ אפוא עם החסיד הנודע המשפיע ר' ניסן נמנוב כיצד לקרוא לבת. ר' ניסן הציע שכדאי לקרוא לה שולמית. ר' בעריש שמע לעצת המשפיע, ונקרא לה שולמית (כיום רעייתו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד באה"ק).
בתום המלחמה (בשלהי חודש אייר תש"ה), נודע לו כי הוריו וכמה מבני משפחתו נהרגו.
ר' בעריש יצא מרוסיה בערב חג השבועות תש"ו במסגרת "יציאת רוסיה תש"ו". כל הדרך הוא החביא בקרון שלהם את אברמ'ל, שלימדו חסידות. בתחילת חודש תמוז הגיעה הרכבת סמוך לעיר וורוצ'לב שבפולין, שם ירדו ר' בעריש ומשפחתו. בני המשפחה קיבלו חדר קטן במרתף בבניין הקהילתי, שם התגוררו פליטים יהודים רבים. באותו מרתף נולדה בתם השנייה - אסתר ביילה (כיום רעייתו של הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק).
בשל האנטישמיות שהייתה אז בפולין, נדד ר' בעריש עם משפחתו למינכן ומשם למחנה הפליטים בפוקינג שבגרמניה שלשם הגיע בסוף חודש אלול תש"ו. שם נודע להם ששמו של הבחור "אברמ'ל" הוא ר' אלחנן יהודה לייב רייצס.
לאתר תקופה בה שהה ר' בעריש במחנה, הוא תיכנו להגר לצרפת, אולם בשל הוראתו של אדמו"ר הריי"צ שינה ר' בעריש את תוכניתו ועבר עם משפחתו לארץ ישראל, אליה הגיעה בטבת תש"ט.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בארץ ישראל הם שוכנו בפרס חנה, ומשם עבר בעזרת חסידי חב"ד שלקחו אותו משם לשיכון חב"ד בלוד.
בלוד סבלה המשפחה מחוסר מחיה, ר' בעריש נאלץ בהתחלה לעבוד כמנקה רחובות, ולאחר בפריקת טעינת בלוקים, ולאחר מכן פרש מעבודה זו. לאחר זמן החל לעבוד במכלותו של חמותו, שם דאג לחלק את החלב מידי בוקר. לאחר מספר שנים התקבל לעבודה בדואר המרכזי בלוד כעובד קבוע. במשך השנים התקדם בעבודתו, ומפקיד זוטר התקדם עד שהגיע לתפקיד מנהל סניף הדואר בלוד. במהלך עבודתו בדואר דאג לקרב את חבריו לעבודה ליהדות, ועודדם לשמור תורה ומצוות. זכה במסגרת עבודתו בדואר בפרס העובד המצטיין.
לאחר שקיבל אישור מהרבי, החל ר' בעריש לעבוד כסופר סת"ם. לאחר זמן נודע לו על יהודי בן שמונים שהצטער על כך שהתפילין אותם הניח מגיל בר מצווה היו פסולות, ר' בעריש ראה מכך סימן משמים שעליו להפסיק את עבודתו כסופר סת"ם, אולם מכיוון שקיבל הוראה מהרבי לעבוד כסופר הוא היה עושה מידי פעם תיקונים בספרי תורה של בית כנסת חב"ד בלוד.
הנהגותיו ואישיותו המיוחדת גרמו לתושבי שיכון חב"ד בלוד לקבלו כמשפיע. רבים התייעצו עמו בעניינים גשמיים ורוחניים, ובהתוועדויות היה הוא מדבר ומתוועד. בנוסף שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד בלוד.
הוא היה בראש השנה ה'מקריא' של בעל התוקע ר' אריה לייב ליפסקר בזמן התקינות הוא היה בוכה עד שגם הנשים בעזרת הנשים היו פורצות בבכי. משלהי מנחם אב תשל"ד החל למסור כל ערב שיעור חסידות בישיבת תומכי תמימים לוד, לעילוי נשמת חתנו ר' יחיאל גולדברג ובתו נחמה שנפטרו בתאונה מחרידה בח' סיוון תשל"ד, אך לאחר שנה הפסיק, וזאת למרות הפצרותיהם של הבחורים שימשיך ללמדם.
בשמחת תורה תשמ"ה, האחרון בחייו, הוא היה אצל הרבי. כאשר הרבי עבר לידו עם ספר התורה בדרך להקפות, איחל לרבי: 'דערלעבט איבער א יאר' [= שתזכה לשנה הבאה]. בדרך כלל הרבי ענה באותה מטבע לשון, אולם הרבי שתק ולא ענה. ר' בעריש נענה מיד ואמר: "אוי! דאס איז דאס!" (אוי, זהו זה). נפטר בי' שבט תשמ"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שמעון רוזנברג - עפולה.
- בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - ירושלים.
- חתנו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - נחלת הר חב"ד.
- חתנו, הרב שמואל שנור - מגדל העמק.
- חתנו, הרב יוסף הרשקוביץ - לוד.
- חתנו, הרב נפתלי גרינברג - לוד.
- חתנו, הרב אברהם רייך - ניו יורק.
- חתנו, הרב יצחק דוד גרוסמן - מגדל העמק.
- חתנו, הרב יחיאל גולדברג - לוד. נהרג בתאונת הדרכים בח' סיוון תשל"ד.
- ביתו, מרת נחמה, נהרגה בתאונת הדרכים בח' סיוון תשל"ד.
- נכדתו, הרבנית רבקה הולצברג שלוחה של הרבי במומבאי שבהודו, שנרצחה על ידי מחבלים.
- נכדו, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי
- נכדו, הרב שלום רוזנברג.
- נכדו, הרב שמואל שלום רוזנברג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 20 שנה לפטירת המשפיע הרב דב-בעריש רוזנברג ע"ה באתר
. - היארצייט ה-24 של ר' בעריש רוזנברג ע"ה ● תמונות באתר
(הקישור אינו פעיל, י"ב באלול ה'תשפ"ד).
הערות שוליים
- ↑ אחותה מרת חנה רחל, היתה נשואה לר' פנחס הורביץ.