יעקב דב כ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספת פרט) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יעקב כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב דב כ"ץ]] | [[קובץ:הרב יעקב כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב דב כ"ץ]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת כפר חב"ד|אחר=משמעות אחרת|ראו=יעקב כ"ץ (פירושונים)}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת כפר חב"ד|אחר=משמעות אחרת|ראו=יעקב כ"ץ (פירושונים)}} | ||
הרב '''יעקב דב הכהן כץ''' ([[י' בשבט]] [[תרצ"א]] – [[כ"ג מר חשון]] [[תשע"ה]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ורב בית כנסת חב"ד בבני ברק. | |||
הרב '''יעקב דב הכהן כץ''' ([[י' בשבט]] [[תרצ"א]] – [[כ"ג מר חשון]] [[תשע"ה]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]] ורב בית כנסת חב"ד בבני ברק. | |||
==לידתו ושנות בחרותו== | ==לידתו ושנות בחרותו== | ||
נולד ב[[עיירה]] | נולד ב[[עיירה]] שוויירזה שב[[פולין]] לאביו הרב שלמה זלמן צבי{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/11_063.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. כנער צעיר עבר את [[מלחמת העולם השנייה]] ובמשך כל השנים האלו עבר [[יסורים]] רבים. לאחר [[השואה]] הגיע למחנה העקורים פוקינג שבגרמניה. במחנה התרכזו 40,000 נפשות, מתוכם כמאות מחסידי חב"ד שרובם יוצאי [[סמרקנד]] אשר הגיעו במשך החודשים [[תמוז]] [[אב]] [[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית. במקום נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]]. בראש הישיבה עמד הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], וה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]] שהקים את הישיבה והוא נודע כאחד מגדולי הלמדנים בישיבה. | ||
==העלייה לארץ== | ==העלייה לארץ== | ||
כעבור כשנתיים, חלק מהבחורים נסעו ל[[צרפת]] והישיבה התאחדה עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וחלק מהבחורים עלו לארץ ישראל. אביו ר' שלמה זלמן התלבט לאן לנסוע, לאחר שהישיבה בפוקינג הלכה והתדלדלה, וגם המחנה כולו כמעט התרוקן מיושביו. הוא שאל את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם לנסוע לצרפת או לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קצר, נתקבל המענה: {{ציטוטון|נכון לנסוע לארץ הקודש, ויעזרנו השם יתברך בנסיעה כשורה, בהסתדרות טובה ופרנסה בהרחבה, ובנו התלמיד מר יעקב דוב שי' יצליח בלימודו בהנהגה ישרה על פי דרכי החסידות ב[[גשמיות]] וברוחניות}}. ואכן בני המשפחה עלו לארץ והרב כץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], במחיצת המשפיעים המפורסמים | כעבור כשנתיים, חלק מהבחורים נסעו ל[[צרפת]] והישיבה התאחדה עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וחלק מהבחורים עלו לארץ ישראל. אביו ר' שלמה זלמן התלבט לאן לנסוע, לאחר שהישיבה בפוקינג הלכה והתדלדלה, וגם המחנה כולו כמעט התרוקן מיושביו. הוא שאל את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם לנסוע לצרפת או לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קצר, נתקבל המענה: {{ציטוטון|נכון לנסוע לארץ הקודש, ויעזרנו השם יתברך בנסיעה כשורה, בהסתדרות טובה ופרנסה בהרחבה, ובנו התלמיד מר יעקב דוב שי' יצליח בלימודו בהנהגה ישרה על פי דרכי החסידות ב[[גשמיות]] וברוחניות}}. ואכן בני המשפחה עלו לארץ והרב כץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], במחיצת המשפיעים המפורסמים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והרב [[חיים שאול ברוק]]. | ||
כעבור שנתיים כשהישיבה עברה ל[[לוד]], עבר גם הוא עמה יחד עם ה[[משפיע]] | כעבור שנתיים כשהישיבה עברה ל[[לוד]], עבר גם הוא עמה יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לאחר שהמשפיע הרב חיים שאול ברוק נשאר עם תלמידי הישיבה הקטנה ב[[תל אביב]]. באותם ימים נקשר ביותר לרבי [[ברוך שמעון שניארסון]], ששימש כראש הישיבה ושהה בה חצי שבוע ברציפות מדי שבוע. | ||
באותם ימים, עברו הבחורים מבוגרים ללמוד בחצרו של הרבי בקראון הייטס, לכן כתב בשנת [[תשי"ב]] לרבי על רצונו לנסוע ללמוד גם כן עמם ב[[770]], אבל הרבי ענה לו בנוסח הבא: {{ציטוטון|כדאי שילמד לעת עתה בישיבה בלוד, ויתעסק גם כן בעבודה בחינוך הכשר בהשפעה על ילדי בני ישראל אשר בארץ הקודש לקרב לבם לאביהם שבשמים, ויקויים בו הבטחת רבינו הזקן בתורה אור בתחילתו אשר על ידי מצות ה[[צדקה]] נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. בברכת הצלחה בלימודו בתומכי תמימים}}. | באותם ימים, עברו הבחורים מבוגרים ללמוד בחצרו של הרבי בקראון הייטס, לכן כתב בשנת [[תשי"ב]] לרבי על רצונו לנסוע ללמוד גם כן עמם ב[[770]], אבל הרבי ענה לו בנוסח הבא: {{ציטוטון|כדאי שילמד לעת עתה בישיבה בלוד, ויתעסק גם כן בעבודה בחינוך הכשר בהשפעה על ילדי בני ישראל אשר בארץ הקודש לקרב לבם לאביהם שבשמים, ויקויים בו הבטחת רבינו הזקן בתורה אור בתחילתו אשר על ידי מצות ה[[צדקה]] נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. בברכת הצלחה בלימודו בתומכי תמימים}}. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו, מרת אסתר | *רעייתו, מרת אסתר מלכה דינה{{הערה|בתו הבכורה של הרב מנחם יחיאל מיכל גולדברג ומרת חיה מרים טשארנע , סופר סת"ם בר אוריין מאנשי שכונת 'בית ישראל' בירושלים. נולדה בי"ב כסלו תרצ"ד, ונפטרה ליל שבת כ"ד תמוז תשע"ו.}}. | ||
* חמיו, הרב מנחם יחיאל מיכל גולדברג - נפטר ט"ז כסלו תש"מ. | |||
* חמותו, מרת חיה מרים טשארנע גולדברג - נפטרה ה' סיון תשל"ב. | |||
*גיסו{{הערה|בעל אחותו.}}, הרב [[משה בייטש]] - שוחט חסיד חב"ד, בוגר ישיבות תומכי תמימים בפולין, שנמנה על ראשוני המתיישבים בכפר חב"ד. | |||
*גיסו{{הערה|אח אשתו.}}, ר' אריה מרדכי גולדברג - נפטר ג' תמוז תשע"ט. | |||
*גיסתו{{הערה|אחות אשתו.}} מרת חנה גיטל, רעיית הרב [[יוסף יהודא מרטון]] - נפטרה ב' טבת תשל"א בדמי ימייה. | |||
*גיסתו{{הערה|אחות אשתו.}} מרת פעסיא לאה, רעיית הרב יהושע ליפש (בן ר' יוסף יהודה ליפש) - נפטרה י"ח שבט תשמ"ב. | |||
*גיסתו{{הערה|אחות אשתו.}} מרת רבקה דבורה, רעיית הרב [[אהרן הלפרין]] - משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד וראש כולל "הדר התמימים" בבת ים | |||
*בנו, הרב [[שמואל כ"ץ]] - [[שליח]] הרבי בשיקגו, אילינוי | *בנו, הרב [[שמואל כ"ץ]] - [[שליח]] הרבי בשיקגו, אילינוי | ||
*בתו, מרת חנה מישקין | *בתו, מרת חנה מישקין | ||
| שורה 39: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה: אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:36, 24 בנובמבר 2024
הרב יעקב דב הכהן כץ (י' בשבט תרצ"א – כ"ג מר חשון תשע"ה) היה ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד ורב בית כנסת חב"ד בבני ברק.
לידתו ושנות בחרותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה שוויירזה שבפולין לאביו הרב שלמה זלמן צבי[1]. כנער צעיר עבר את מלחמת העולם השנייה ובמשך כל השנים האלו עבר יסורים רבים. לאחר השואה הגיע למחנה העקורים פוקינג שבגרמניה. במחנה התרכזו 40,000 נפשות, מתוכם כמאות מחסידי חב"ד שרובם יוצאי סמרקנד אשר הגיעו במשך החודשים תמוז אב אלול תש"ו על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית. במקום נפתחה ישיבת תומכי תמימים. בראש הישיבה עמד הרב אברהם אליהו פלאטקין, והמשפיע הרב ניסן נמנוב שהקים את הישיבה והוא נודע כאחד מגדולי הלמדנים בישיבה.
העלייה לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
כעבור כשנתיים, חלק מהבחורים נסעו לצרפת והישיבה התאחדה עם ישיבת תומכי תמימים ברינואה, וחלק מהבחורים עלו לארץ ישראל. אביו ר' שלמה זלמן התלבט לאן לנסוע, לאחר שהישיבה בפוקינג הלכה והתדלדלה, וגם המחנה כולו כמעט התרוקן מיושביו. הוא שאל את אדמו"ר הריי"צ האם לנסוע לצרפת או לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קצר, נתקבל המענה: "נכון לנסוע לארץ הקודש, ויעזרנו השם יתברך בנסיעה כשורה, בהסתדרות טובה ופרנסה בהרחבה, ובנו התלמיד מר יעקב דוב שי' יצליח בלימודו בהנהגה ישרה על פי דרכי החסידות בגשמיות וברוחניות". ואכן בני המשפחה עלו לארץ והרב כץ נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב, במחיצת המשפיעים המפורסמים הרב שלמה חיים קסלמן, והרב חיים שאול ברוק.
כעבור שנתיים כשהישיבה עברה ללוד, עבר גם הוא עמה יחד עם המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, לאחר שהמשפיע הרב חיים שאול ברוק נשאר עם תלמידי הישיבה הקטנה בתל אביב. באותם ימים נקשר ביותר לרבי ברוך שמעון שניארסון, ששימש כראש הישיבה ושהה בה חצי שבוע ברציפות מדי שבוע.
באותם ימים, עברו הבחורים מבוגרים ללמוד בחצרו של הרבי בקראון הייטס, לכן כתב בשנת תשי"ב לרבי על רצונו לנסוע ללמוד גם כן עמם ב770, אבל הרבי ענה לו בנוסח הבא: "כדאי שילמד לעת עתה בישיבה בלוד, ויתעסק גם כן בעבודה בחינוך הכשר בהשפעה על ילדי בני ישראל אשר בארץ הקודש לקרב לבם לאביהם שבשמים, ויקויים בו הבטחת רבינו הזקן בתורה אור בתחילתו אשר על ידי מצות הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. בברכת הצלחה בלימודו בתומכי תמימים".
כהונתו כראש ישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ג נקרא לכהן בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והיה מסור ונתון לתפקידו גם בזמנים קשים כשלא חש בטוב.
מעל עשרים שנה לפני פטירתו עבר התקף לב קשה והרופאים הורו לו שלא לחזור לעבודתו בישיבה כל שעות היום. כחסיד כתב על כך לרבי, ובתשובתו הרבי לא התייחס בכלל לדברי הרופאים אלא ענה לו: "מכתבו נתקבל ות"ח". ותהא חזרתו לעבודת הקודש בשעה טובה ומוצלחת". דברי הרבי ביטלו את אבחנת הרופאים, והוא חזר באופן ניסי לכהן כראש ישיבה במשך מעל עשרים שנה עד לפטירתו במוצאי שבת כ"ג חשוון תשע"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת אסתר מלכה דינה[2].
- חמיו, הרב מנחם יחיאל מיכל גולדברג - נפטר ט"ז כסלו תש"מ.
- חמותו, מרת חיה מרים טשארנע גולדברג - נפטרה ה' סיון תשל"ב.
- גיסו[3], הרב משה בייטש - שוחט חסיד חב"ד, בוגר ישיבות תומכי תמימים בפולין, שנמנה על ראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
- גיסו[4], ר' אריה מרדכי גולדברג - נפטר ג' תמוז תשע"ט.
- גיסתו[5] מרת חנה גיטל, רעיית הרב יוסף יהודא מרטון - נפטרה ב' טבת תשל"א בדמי ימייה.
- גיסתו[6] מרת פעסיא לאה, רעיית הרב יהושע ליפש (בן ר' יוסף יהודה ליפש) - נפטרה י"ח שבט תשמ"ב.
- גיסתו[7] מרת רבקה דבורה, רעיית הרב אהרן הלפרין - משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד וראש כולל "הדר התמימים" בבת ים
- בנו, הרב שמואל כ"ץ - שליח הרבי בשיקגו, אילינוי
- בתו, מרת חנה מישקין
- בתו, מרת בת שבע אשת הרב יוסף יצחק דערען - פיטסבורג, פנסילבניה
- בתו, מרת דבורה אשת הרב חיים פרוס
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גאון בפשט, שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 46
