תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 4: |
שורה 4: |
| ==תולדות חיים== | | ==תולדות חיים== |
| ===צעירותו=== | | ===צעירותו=== |
| נולד בפדובה שב[[איטליה]] בשנת ה'תס"ז, לאביו רבי יעקב לוצאטו שהיה סוחר ותלמיד חכם ולאימו דיאמנטה. חינוכו כלל לימודי קודש לצד לימודים כלליים כמדעים ושפות באוניברסיטת פדובה. מגיל צעיר היה רבו רבי ישעיהו באסאן, שחיבב אותו מאוד, ולימד אותו בעיקר תלמוד ופוסקים. | | נולד בפדובה שב[[איטליה]] בשנת ה'תס"ז, לאביו רבי יעקב חי לוצאטו שהיה סוחר ותלמיד חכם ולאימו דיאמנטה. חינוכו כלל לימודי קודש לצד לימודים כלליים כמדעים ושפות באוניברסיטת פדובה. מגיל צעיר היה רבו רבי ישעיהו באסאן, שחיבב אותו מאוד, ולימד אותו בעיקר תלמוד ופוסקים. |
|
| |
|
| בשנת ה'תפ"ב (1722), כאשר הגיע הרמח"ל לגיל חמש-עשרה, עזב רבו רבי ישעיהו באסאן את פדובה. עם עזיבתו של רבו עבר רמח"ל ללמוד לבדו בביתו, והצטרף לחבורת צעירים בשם "מבקשי ה'" שעסקה בלימוד [[קבלה]] בצוותא. רמח"ל התפרסם בכשרונותיו המיוחדים, ונאמר עליו כי בגיל ארבע עשרה ידע בעל-פה את כל הש"ס ואת כל כתבי [[האר"י]] וספר הזוהר. | | בשנת ה'תפ"ב (1722), כאשר הגיע הרמח"ל לגיל חמש-עשרה, עזב רבו רבי ישעיהו באסאן את פדובה. עם עזיבתו של רבו עבר רמח"ל ללמוד לבדו בביתו, והצטרף לחבורת צעירים בשם "מבקשי ה'" שעסקה בלימוד [[קבלה]] בצוותא. רמח"ל התפרסם בכשרונותיו המיוחדים, ונאמר עליו כי בגיל ארבע עשרה ידע בעל-פה את כל הש"ס ואת כל כתבי [[האר"י]] וספר הזוהר. |
| שורה 29: |
שורה 29: |
|
| |
|
| ==יחס החסידות כלפיו== | | ==יחס החסידות כלפיו== |
| תנועת החסידות לא קיבלה רבות משיטתו במפורש, אך ישנן השקפות שמקורן בספריו. עם זאת, למרות שהמגיד הגדירו כספר "בהיר וטהור", היו אדמו"רים שהתנגדו לו ובפרט רבי [[יחיאל יצחק יהודה סאפרין]] מקאמרנא, שאף אסר את הלימוד בכתביו. | | תנועת החסידות לא קיבלה רבות משיטתו במפורש, אך ישנן השקפות שמקורן בספריו. עם זאת, למרות שהמגיד ממעזריטש הגדירו כספר "בהיר וטהור", היו אדמו"רים שהתנגדו לו ובפרט רבי [[יחיאל יצחק יהודה סאפרין]] מקאמרנא, שאף אסר את הלימוד בכתביו. |
|
| |
|
| הספר קלח פתחי חכמה של הרמח"ל נדפס בהסכמתו של אחד מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], הלא הוא [[רב ייבי]]. כמו כן המוציא לאור של הספר כותב ששמע מפי [[רב ייבי]] מאוסטרהא, בשם רבו המגיד ממעזריטש, שבני דורו של הרמח"ל לא השיגו כלל את חכמתו העצומה. כמו כן בסוף ספר [[ישמח משה]] מביא דברים נעלים בענין קדושת הספר, בשם המגיד ממעזריטש ורבי [[פנחס מקוריץ]]. | | הספר קל"ח פתחי חכמה של הרמח"ל נדפס בהסכמתו של אחד מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], הלא הוא [[רב ייבי]]. כמו כן המוציא לאור של הספר כותב ששמע מפי [[רב ייבי]] מאוסטרהא, בשם רבו המגיד ממעזריטש, שבני דורו של הרמח"ל לא השיגו כלל את חכמתו העצומה. כמו כן בסוף ספר [[ישמח משה]] מביא דברים נעלים בענין קדושת הספר, בשם המגיד ממעזריטש ורבי [[פנחס מקוריץ]]. |
|
| |
|
| לעומת זאת, מסופר שארע ש[[המגיד ממזריטש]] לפני שאמר [[חסידות]] קרא כשורה מספרי הרמח"ל, ואמר לתלמידיו: "ראו את יתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]"{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק א' עמ' ל"ב.}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציטטו ב' פעמים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ציטט אותו פעם אחת{{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/10/1085&search=חוקר+ומקובל אור התורה פרשה פנחס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/2/1/324&search=חוקר+ומקובל באור התורה מגילת אסתר], בציונים ללקו"ת במדבר ציין הצ"צ ל"מס"י". ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15910&st=&pgnum=276 תורת שמואל תרל"ג].}}. אדמו"ר הצמח צדק גם היה בקיא בספר מסילת ישרים בעל פה{{הערה|1=ראה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (מאת הרא"ח גליצנשטיין, קה"ת תשמ"ו, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=c8448b47-457e-41c0-8602-c54a3e0cafca&st=מסילת+ישרים&pgnum=26 עמוד 28]: {{ציטוטון|לא חשבתי רבות - מספר הרבי מהר"ש - נגשתי אל אחד הארונות והוצאתי הספר הראשון שבא לידי, כשהוצאתי את הספר אמר לי אבי [-אדמו"ר הצ"צ] שהוא ספר "המסלול", ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפני בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. העמדתי ספר זה ולקחתי ספר שני והוא ספר "מסורת המסורות". ויאמר לי שזהו גם כן ספר של דקדוק ואמר בעל פה לשון הספר. העמדתי הספר למקומו ולקחתי ספר אחר והוא ספר "מסלות חכמה", ויאמר לי כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלתיו. לקחתי ספר נוסף והוא "מסילת ישרים" ויאמר לי שזהו ספר של מוסר ואמר לי בעל פה במקום ששאלתי. לקחתי ספר נוסף והוא "מסעות ר' בנימין" ושאלתי את אבי בכמה מקומות ובכולם ענה לי כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הרבי מהר"ש על כך מאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הרי החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק. ויאמר לו אביו: תפילה לחוד וקריאה בתורה לחוד" וכו'}}.}}
| | [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציטטו ב' פעמים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ציטט אותו פעם אחת בהסתייגות לא מעטה {{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/10/1085&search=חוקר+ומקובל אור התורה פרשה פנחס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/2/1/324&search=חוקר+ומקובל באור התורה מגילת אסתר], בציונים ללקו"ת במדבר ציין הצ"צ ל"מס"י". ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15910&st=&pgnum=276 תורת שמואל תרל"ג].}}. אדמו"ר הצמח צדק גם היה בקיא בספר מסילת ישרים בעל פה{{הערה|1=ראה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (מאת הרא"ח גליצנשטיין, קה"ת תשמ"ו, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=c8448b47-457e-41c0-8602-c54a3e0cafca&st=מסילת+ישרים&pgnum=26 עמוד 28]: {{ציטוטון|לא חשבתי רבות - מספר הרבי מהר"ש - נגשתי אל אחד הארונות והוצאתי הספר הראשון שבא לידי, כשהוצאתי את הספר אמר לי אבי [-אדמו"ר הצ"צ] שהוא ספר "המסלול", ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפני בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. העמדתי ספר זה ולקחתי ספר שני והוא ספר "מסורת המסורות". ויאמר לי שזהו גם כן ספר של דקדוק ואמר בעל פה לשון הספר. העמדתי הספר למקומו ולקחתי ספר אחר והוא ספר "מסלות חכמה", ויאמר לי כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלתיו. לקחתי ספר נוסף והוא "מסילת ישרים" ויאמר לי שזהו ספר של מוסר ואמר לי בעל פה במקום ששאלתי. לקחתי ספר נוסף והוא "מסעות ר' בנימין" ושאלתי את אבי בכמה מקומות ובכולם ענה לי כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הרבי מהר"ש על כך מאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הרי החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק. ויאמר לו אביו: תפילה לחוד וקריאה בתורה לחוד" וכו'}}.}} |
|
| |
|
| הרב [[עדין אבן ישראל]] מספר כי [[הרבי]] אמר לו כי במחלוקת הרמח"ל תמכו [[רבותינו נשיאנו]] בחכמי ונציה נגד הרמח"ל{{מקור}}. עם זאת, כתב הרבי למהדיר ספרים שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לפרסם גם את דבר היותו מקובל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14962&hilite=66460ee0-e569-4a3a-bf39-d4bb645610d5&st=מסילת+ישרים&pgnum=261 ליקוטי שיחות חלק לט עמוד 243].}}.
| | הרבי כתב למהדיר ספרים שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לפרסם גם את דבר היותו מקובל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14962&hilite=66460ee0-e569-4a3a-bf39-d4bb645610d5&st=מסילת+ישרים&pgnum=261 ליקוטי שיחות חלק לט עמוד 243].}}. |
|
| |
|
| באגרת שכתב הרבי ל[[יהודי]] שהחל לגדל את [[זקן|זקנו]], ציין הרבי למסילת ישרים{{הערה|'תשורה' קרינסקי-סטזגובסקי, כ"ח סיוון ה'תשע"ג}}. כמו כן, לבחור שאמר לרבי כי הוא אינו מתחבר ללמוד חסידות, המליץ הרבי ללמוד בספרי הקבלה של רמח"ל. | | באגרת שכתב הרבי ל[[יהודי]] שהחל לגדל את [[זקן|זקנו]], ציין הרבי למסילת ישרים{{הערה|'תשורה' קרינסקי-סטזגובסקי, כ"ח סיוון ה'תשע"ג}}. |
| ==תפילתו==
| |
| בספרו תקט"ו תפילות מביא תפילה נפלאה לעורר החיבור של קודשא ברוך הוא ושכינתיה כי
| |
| "בְּכֹחַ חִידּוּשׁ הַחִיבּוּר בֵּין הַשְּׁכִינָה להקב"ה, יַעֲבוֹר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם. וְזֹאת על ידי דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מקיווים, וַיִּמָּחוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם".
| |
|
| |
|
| *וזו נוסחתה;
| | במכתב מ[[ה' תמוז]] [[תשי"ח]] כותב הרבי למקובל ר' יוסף זוסמן (ששאל אם גם בלימוד ספרי הרמח"ל וכו' די כדי שתתקיים הבטחת המשיח לבעש"ט שיבוא "בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויופוצו מעיינותיך חוצה", כמובא באיגרת הבעש"ט): "עוד שואל, אפשר די כשלומדים כגון ספרי הרמח"ל וכו' שגם הם מפיצים הרבה אור וכו'. |
| '''אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד'''. '''עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתְךָ, שֶׁהֲרֵי כָּל תִּקּוּנֶיהָ מְסוּרִים בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וּבוֹ נֶאֱמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", וְזֶה יָרֵחַ שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת, שֶׁבָּהּ "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי", לְהַעֲבִיר כָּל פְּגָמִים הָרִאשׁוֹנִים'''. '''וְכֵן יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם'''. '''הֲרֵי עַתָּה תָּשׁוּב תְּחַדֵּשׁ אוֹתָם, וזֶה בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁתִּכְרֹת לָהֶם, בְּקֶשֶׁר שֶׁהֵם נִקְשָׁרִים בְּךָ בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים, אֶחָד מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְאֶחָד מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה'''. '''מִיָּד תַּעֲבִיר שֶקֶר מִן הָעוֹלָם, בַּעֲבוּר קֶשֶ"ר זֶה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה "אִמָלְאָה הָחֳרָבָה"'''. '''מִיָּד "יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן", "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְהִתְקַשֵּׁר בְּךָ בְּקֶשֶׁר אֶחָד'''. | | ולפלא גם הקא סלקא דעתך בזה, שהרי ברור אומרת האגרת, בעת שיתפרסם לימודך כו', מעיינותך כו', והדברים מופנים אל הבעש"ט, משא"כ בהנוגע לספרים שאינם מחלק תורה זו. והרי כמה חלקים בתורה, ועל דרך החילוק בנגלה אשר פסק דין בהלכות מלכים נמצא בהלכות מלכים ופס"ד בהלכות טריפות נמצא העניין בהלכות טריפות, ותלמוד מביא לידי מעשה, שהלימוד בהלכות טריפות - נשמרים על ידי זה מעניינים אלו, והלימוד בהלכות מלכים מביא לעניינים אלו". {{הערה| האיגרת נדפסה בקונטרס שיחות יום ב' דראש השנה ושבת תשובה ה'תשכ"ז, עמ' 19-18 (באתר ועד הנחות בלה"ק)}} |
| '''וְאִם עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בִּמְחִצַּת בַּרְזֶל שֶׁהָיְתָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֲרֵי כֹּחַ הַקִּוּוּי "מְדַבֵּק" אוֹתָם בְּךָ, כַּאֲשֶׁר "יִדְבַּק" הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ'''. '''וְזֶה כֹּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו", מִצַּד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּךָ, "גּוֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים", וְכָךְ אַתָּה תְּגַלֶּה לָהֶם אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ'''. '''לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה'''.
| |
|
| |
|
| == ספריו == | | == ספריו == |
| שורה 52: |
שורה 48: |
| {{טורים|תוכן= | | {{טורים|תוכן= |
| * '''אדיר במרום''' - פירוש עמוק לאידרא רבא, נמצא רק הפירוש לשני הדפים הראשונים של האדרא, כ-400 עמוד. | | * '''אדיר במרום''' - פירוש עמוק לאידרא רבא, נמצא רק הפירוש לשני הדפים הראשונים של האדרא, כ-400 עמוד. |
| * '''מסילת ישרים''' - ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ. | | * '''מסילת ישרים''' - ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ, בשנת תשנ"ב התגלו ב[[ספריה הרוסית]] במוסקבה חלקים נוספים בכתב יד לספר מסילת ישרים בכתב יד הרמח"ל והודפסו מחדש על ידי [[מכון אופק]]. |
| * '''דרך השם''' - ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות. | | * '''דרך השם''' - ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות. |
| * '''דרך תבונות''' - ספר הדרכה מובנה בלימוד התלמוד. | | * '''דרך תבונות''' - ספר הדרכה מובנה בלימוד התלמוד. |
| שורה 83: |
שורה 79: |
| * '''ספר השירים''' - ליקוט השירים והפיוטים מוגה מכת"י בצירוף מבואות והערות על ידי שמעון גינצבורג, השלים והוסיף מבוא בנימין קלאר, על כריכת הספר ציור דגלה של משפחת לוצאטו, בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תש"ה. | | * '''ספר השירים''' - ליקוט השירים והפיוטים מוגה מכת"י בצירוף מבואות והערות על ידי שמעון גינצבורג, השלים והוסיף מבוא בנימין קלאר, על כריכת הספר ציור דגלה של משפחת לוצאטו, בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תש"ה. |
| }} | | }} |
| | |
| ===ספרי חול=== | | ===ספרי חול=== |
| * '''לשון לימודים''' - ספרו הראשון - עוסק בעקרונות הכתיבה וההרצאה, בחלקו השני דן ביחס ללשון ומבליט את ייחודיותה של הלשון העברית. | | * '''לשון לימודים''' - ספרו הראשון - עוסק בעקרונות הכתיבה וההרצאה, בחלקו השני דן ביחס ללשון ומבליט את ייחודיותה של הלשון העברית. |
| שורה 90: |
שורה 87: |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * '''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/48.pdf#page=9 מטרת הבריאה ותכלית האדם]''' סקירה על שיטתו של הרמח"ל מול שיטתו של אדמו"ר הזקן בספר התניא, בתוך [[גליון מעיינותיך]] 48, אלול תשע"ו | | * '''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/48.pdf#page=9 מטרת הבריאה ותכלית האדם]''' סקירה על שיטתו של הרמח"ל מול שיטתו של אדמו"ר הזקן בספר התניא, בתוך [[גליון מעיינותיך]] 48, אלול תשע"ו |
| | *'''[https://drive.google.com/file/d/1PW01JeP6ztEoUailLvKihM9_LWxcJLV7/view יחס אדמו"רי חב"ד לתורת הרמח"ל]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רנט תולדות ה'תשפ"ה, עמוד 124 |
| | *'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view יחס אדמו"רי חב"ד לתורת הרמח"ל]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ"ה, עמוד 97 |
|
| |
|
| {{מקובלים}} | | {{מקובלים}} |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
|
| |
| [[קטגוריה:אחרונים]] | | [[קטגוריה:אחרונים]] |
| [[קטגוריה:רבנים]] | | [[קטגוריה:רבנים]] |
| [[קטגוריה:מקובלים]] | | [[קטגוריה:מקובלים]] |
|
| |
| ==חיבורים וספרים הנושאים שם זה==
| |
| *ספר ממשה ועד משה - תולדות חייהם של הגאונים והצדיקים, הרב טייטלבוים, משה בן חיים צבי, 1915-2006, הרב הלברשטאם, משה בן יעקב, 1932-2006, הרב פריינד, משה אריה בן ישראל, 1904-1996, הרב שפירא, חזקיהו משה שמואל בן אריה, 1917-2006, הרב כ"ץ, משה זאב בן ירמיה, 1910-2006, הרב דושינסקיא, ישראל משה בן יוסף צבי, 1921-2003, נתחבר על ידי, אברהם אליעזר סופר, ירושלים, יריד הספרים, תשס"ז 2007.
| |
| *ספר ממשה עד משה - בין משנת הרמב"ם למשנת הרמב"ן, חיברו, לירן לוי.
| |
| *ספר ממשה עד משה - ספר היחס משפחת שיק מבעל מהר"ם שיק עד אבי זקנו של תוספות יו"ט חברו הרב ר' שלמה צבי שיק.
| |
|
| |
| ==חכמים נוספים בשם משה שנשתבחו בתואר זה==
| |
| בספר "הגות עברית באמריקה" (כרך א, ה'תשל"ב-1972) כותב על האימרה 'ממשה ועד משה לא קם כמשה' ששורה נכבדה של אישים בשם משה במשך הדורות לגביהם השתמשו במליצה זו.
| |
| חלק מהם שזכו למליצה זו של "ממשה ועד משה לא קם כמשה" הם;
| |
| *רבי [[משה איסרלש]] הנקרא [[הרמ"א]] ובעל המפה על [[שולחן ערוך]]. הרב [[יאיר בכרך]] בשו"ת חוות יאיר כותב עליו שחס ושלום שטעה, וזו לשונו; ואם כן.. הרמ"א טעה.. והוא דבר תמוה כי '''ממשה ועד משה לא קם כמשה'''... (שו"ת חוות יאיר, סימן מג).
| |
| *רבי [[משה קזיס]]. רב איטלקי. בן המאה השש עשרה, מגדולי איטליה. חי ב[[מנטובה]] איטליה, וכתב חיבורים על כמה מסכתות ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]], בשנת תשכ"ג פרסם הרב [[אברהם סופר]] את ביאורו של רבי משה קזיס ל[[מסכת מדות]]. רבי [[מלכיאל אשכנזי]] כותב בהקדמתו לספרו "חנוכת הבית" על צורת בית המקדש (נדפס על ידי הרב אברהם סופר יחד עם ביאור מסכת מדות הנ"ל) על הרב משה קזיס "ש'''ממשה עד משה לא קם כמשה'''…" (מהדורת סופר הנ"ל עמ' 80-79).
| |
| *רבי [[משה מקיטוב]] תלמיד הבעש"ט. כתב הרב [[חיים מהורודנקה]] לאחיו הרב משה מקיטוב: '''ממשה עד משה לא קם כמשה''' ("מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו", הוצאת רב [[דוד פרנקיל]], לבוב תרפ"ג, עמ' ו').
| |
| *רבי [[ישראל משה חזן]], חבר בית הדין בירושלים ורב במקומות רומא, האי קורפו, איטליה, ואלכסנדריה מצרים. כותב עליו רבי [[אליהו חזן]] בספרו "זיכרון ירושלים"{{הערה|(ליוורנו תרנ"ד, עמ' 51)}}: "הרב הגדול מוהר"ר משה ישראל חזן זצוק"ל אשכול המעלות והמדות, פאר השלימות (מעון) מעיין החכמות. ובצדק נוכל לומר כי '''מימות משה רבינו המימוני ז"ל לא קם עוד בישראל כמשה''' כליל בכל המדות הנאות: תלמודי מובהק, דרשן מופלא, בעל הגיון ישר, מליץ נחמד, פילוסוף, מאמין, בקי בלשונות וכתיבת העמים בשרשם ועיקרם, וכל המרבה לספר את כבודו ואת גודלו יוצא בגרעון".
| |
| *רבי [[משה חיים מבגדאד]] סבו של ריש גלותא דבבל הרב [[יוסף חיים]] בעל [[הבן איש חי]]. לפי מסורת עממית, בצעירותו הוא נחלק בהלכה עם [[אב"ד|רבה של]] בגדאד רבי [[יחזקאל אליה]], ולאחר שנשיא הקהילה היהודית בבגדאד התערב לטובתו של רבי יחזקאל, נאלץ רבי משה חיים הצעיר לעקור עם משפחתו לעיר [[בצרה (עיראק)|בצרה]] שבדרום עיראק. יהודי בצרה שהכירו בגדולתו של הרב הצעיר שנקלע לעירם שמחו על בואו ומינו אותו לרב העיר. לאחר כמה שנים הסתפקו חכמי [[בגדאד]] בעניינה של [[עגונה]] אחת, והם פנו לחכמי [[ירושלים]] שיחוו את דעתם בסוגיה. רבי משה חיים ששמע על הדיון כתב פסק ארוך ומנומק ושלח אותו לחכמי ירושלים, שהתפעלו מגדולת רבה של בצרה, ושלחו חזרה לבגדאד את תשובתו של רבי משה חיים בצירוף הסכמה נלהבת לדבריו שבה שיבחו אותו וכתבו עליו '''ממשה עד משה לא קם כמשה'''. לאחר שראו חכמי בגדאד את הערכתם של חכמי ירושלים לרבי משה חיים הם קראו לו לחזור לבגדאד ולכהן כרב העיר<ref> מסורת זו מובאת על ידי [[אברהם בן יעקב (חוקר)|אברהם בן יעקב]] בספרו [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=145014&pagenum=5 "הרב יוסף חיים מבגדאד"] . </ref>.
| |
| * רבי [[משה קורדוברו]] הרמ"ק [[מקובל]] תושב [[צפת]] מקורבו וידידו של [[האר"י|האר"י הקדוש]]. רבי [[שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ]], רב, רופא ומקובל אשכנזי בפראג, מחבר הספר שפע טל בסוף הקדמת ספרו כתב על [[הרמ"ק]]; "הרמב"ם ורבינו משה קורדווירו - '''ממשה עד משה לא קם כמשה'''; זה (הרמב"ם) - בפילוסופיה אלוקית וזה (הרמ"ק) - בקבלה אלוקית, זכו וזיכו את הרבים".
| |
| *רבי [[משה כוכוז]]. רב וחכם מ[[האי קרים]]. שימוש במליצה זו אצל הקרימצ'אקים (יהודי האי קרים הוותיקים). אחד ממנהיגיהם כותב; "החכם הנבון הגביר היקר ונעלה "כבוד הרב משה כוכוז" עשה רבות למען הדפסת סידור תפילתם בעיר קלעא בשנת תצ"ח. בהקדמה לסידור "התנצלות המגיה" נאמר בשבח רבי משה כוכוז… ואפריון נמטייה ליה. וברכות ה' יחולו עליה, ו'''ממשה ועד משה לא קם בגלילותינו כמשה'''…
| |
| *רבי [[משה מפשוורסק|משה סופר]] הלוי מפשוורסק מחבר הספר [[אור פני משה]] שמקצועו היה [[סופר (פירושונים)|סופר]] סת"ם ותלמיד [[הבעש"ט]]. כן העידו [[החוזה מלובלין]] ורבי [[נפתלי מרופשיץ]] ש'''ממשה עד משה לא קם כמוהו ממש'''.
| |
| * רבי [[ישראל משה דושינסקיא]] רב ירושלמי אדמו"ר וראש ישיבה ו[[גאב"ד]] מטעם [[בד"ץ העדה החרדית]] ירושלים, על מצבתו נכתב: '''ממשה ועד משה לא קם כמשה בישראל'''.
| |
| *רבי [[משה חיים לוצאטו]] המכונה [[רמח"ל]]. [[ראש ישיבה]], ומקובל, מחבר ספרים, ורב איטלקי. חי ב[[פדובה]] איטליה ועלה לארץ ישראל ומנוחתו כבוד ב[[טבריה]] ויש אומרים ב[[עכו]]. חיבר חיבורים רבים המפורסמים שבהם ספרי הנהגה מוסר וחסידות הנלמדים בכל עולם הישיבות ונכתבו עליהם עשרות פירושים וביאורים והם הספרים [[מסילת ישרים]] ו[[דרך השם]]. המו"ל ספר "דרך עץ החיים" לרמח"ל (דפוס ז'ולקוב, תק"ל, נדפס יחד עם ספר "מסילת ישרים") משבח בהקדמתו את רמח"ל וכותב, בין היתר, שיש בידו '''עדות נאמנה מגאוני ק"ק אמסטרדם שמימות משה עד משה לא קם כמשה'''…. ועוד חכמים ו[[פרנס]]ים נוספים אשר שמם משה כ[[משה מונטיפיורי]] מקים שכונות רבות בירושלים, ועוד.
| |
| *רבי [[משה מטראני]] המכונה [[המבי"ט]] מ[[צפת]]. בראש ספרו "קרית ספר", שנדפס בחייו ([[וונציה|ויניציאה]] שנת [[ה'שי"א]]) נתפרסם שיר לכבודו. בו נאמר בין היתר: "…וממשה בר מיימון/הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו מזומן/ממשה (הרמב"ם) עד משה (המבי"ט)/לא קם כמשה/הולך תמים ופועל צדק/מחזיק כל בדק".
| |
| * רבי [[משה אלשיך]] המכונה [[האלשיך הקדוש]] מ[[צפת]] ממקורבי [[האר"י הקדוש]] ומרן הרב [[יוסף קארו|יוסף בן אפרים קארו הבית יוסף]]. בשער של הדפוס הראשון של שו"ת רבי משה אלשיך ([[וונציה|ויניציאה]], שנת [[ה'שס"ה]]) נדפס: "ותהי ראשית מלאכתו יום ה' ראש חודש תמוז סימן '''ממשה ועד משה לא קם כמשה''' (המלה כמשה נדפסה באותיות גדולות יותר. הגמטריא שלה היא שס"ה)".
| |
| *רבי [[משה פיינשטיין]] מ[[ניו יורק]] [[אמריקה]] [[ארצות הברית]] בעל ה[[אגרות משה]] וה[[דברות משה]] שהיה [[ראש מתיבתא]] [[תפארת ירושלים]]. ב"קול בורו-פארק" {{הערה|(בטאון דו-לשוני, אנגלית-יידיש, של שכונה זו שבניו יורק)}}, [[שבט]] [[ה'תשמ"ז]], כותב הרב ב. ויינברגר בדברי הספדו על הרב משה פיינשטיין: '''ממשה (רבי משה סופר – החת"ם סופר) עד משה (רבי משה פיינשטיין - האגרות משה), לא קם כמשה'''.
| |
|
| |
|
| |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *[https://www.yeshiva.org.il/midrash/18313 האדמו"ר מחב"ד בביאור אמירה זאת השגורה בפי העם על הרמב"ם]
| |
|
| |
| == הערות שוליים ==
| |