חב"דפדיה:הומור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(26 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[לימוד התורה]] [[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוט|תוכן="כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"}} , מסופר ששאלו אברך רציני שלא אהב בדיחות מה דעתו על תניא זה . הוא ענה שהתניא התבדח כשהוא אמר זאת}}.
{{קיצור דרך|[[חב:ה]]}}
מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[לימוד התורה]] [[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוטון|כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן.}}}}.


==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "[[שלום עליכם]]" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|ועיינו ערך שלום עליכם שם דוקא מסביר הרבי ענין נפלא על זה}}
* הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "[[שלום עליכם]]" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.}}
* באחת מ[[שיחות]] הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…{{מקור}}
[[קובץ:עז.jpg|ימין|ממוזער|150px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה{{הערה|מעובד מדברי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תת"ל]] [[ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה{{הערה|ראו קובץ עז דלעיל}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה{{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
*כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?!{{הערה|משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ}}.
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
[[קובץ:עז.jpg|ממוזער|160px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.{{מקור}}
 
*יהודי שעבר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.{{מקור}}
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*פעם דיבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' המסורתי ב (ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...{{מקור}}
*המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.


*מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
*אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.
*אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
*יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… {{הערה|הרבי, כא תשרי תשמ"ו}}.
*הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
*יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… {{הערה|שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו}}.
*לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' {{הערה|הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה {{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם {{הערה|הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ}}.
*'''הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור{{הערה|הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו}}.'''
*כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
*פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
*בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
*בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
*כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).
*פעם דבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' (או בלשון אידיש - 'קיגעל') המסורתי ב(ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...
==מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל==
==מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל==
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים, המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
*פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
==התמכרות חב"דפדית==
 
{{להשלים}}
'''התמכרות חב"דפדית''' הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק ב[[הפצת המעינות]]
 
===פתרונות===
* להגיד לעצמך שלשמוע לראש הישיבה זה לא פחות מ[[הפצת המעינות]] מלכתוב בחב"דפדיה, גם אם זה משעמם בטירוף והתירוץ היחיד לשמוע זה בשביל שהראש ישיבה לא יעלב {{הערה|1=או בתרחיש הגרוע יותר שתקבל נזיפות וגערות}}
* מומלץ לשים את התבנית {{חופשה חב"דפדית}}
 
{{ערך מורחב|חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית}}
* מומלץ שאתה שם תבנית חופשה חב"דפדית לכתוב שאתה בחופשה עד המשיח (רעיון יצירתי איך לחזור מהר לחב"דפדיה)


===מבחן חובה!===
==שונות==
===מבחן חובה===
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.


==טיפים איך להילחם על ערך==
===טיפים איך להילחם על ערך===
*חתמו במשפט '''לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה'''
* אמרו ש'''בסוף יהיה כאן חב"דפדיחה''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>6}}
*אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!'''
* אמרו ש'''כל ערך הוא בן יחיד!''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>7}}
*אמרו ש'''כל ערך הוא בן יחיד!'''
* אמרו כך:'''תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב"דפדיה!''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>7}}
*אמרו כך:'''תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב"דפדיה!'''
* אמרו כך: '''כנראה שלא הסתכלת בקריטריונים של ---(תתנו לו משהו מסובך)''' - אחרי שאמרתם את זה הוא בטוח מרגיש חסר ניסיון. {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>7}}
*אמרו ש'''בסוף יהיה כאן חב"דפדיחה'''
* חתמו במשפט '''לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה''' - הוא יהיה חייב להתגונן. {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>8}}
* אמרו כך: '''אתה בעצם אומר ש--- הוא לא אדם חשוב?!''' {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>9}}
* אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!''' - סגולה בדוקה ומנוסה. {{צבע גופן|ירוק|<big>ציון רמת הביטוש:</big>10}}


==עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}==
===עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}===
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]
*[[משתמש:אין לי כח ורצון לתרום לחבדפדיה]]
*[[צי'פס פלאפל חומוס אני לא אוהב קטשופ אני באמצע לכתוב ערך בחב"דפדיה]]
{{בדף זה מקפידים על הנאה|צי'פס}}


==פניני לשונו של [[משתמש:שלום עליכם|שולם עליכם]] [[אברהם פריד#דיסקוגרפיה|א' איד]] בנוגע לויקיקליפה(ויקיפדיה)==
===עמודים שהשם שלהם מעלה חיוך===
'''[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#קטגוריה:רמים בישיבות|אתר שברשות ג' קליפות הטמאות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#מדיניות בהפניות לאתרי אינטרנט|אתר המינות]], ו[[שיחה:מהומות קראון הייטס#שמות|אתר התועבה]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|מקור המינות ברשת]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אבזרייהו דשלוש עבירות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אסון ליהדות]]''', והעיקר, הברכה העיקרית: '''[[חב"דפדיה:אולם דיונים#המשך דיון רמים|תרקב במהרה]]'''. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת
*[[טמטום המוח]] - למשתמשים בעלי טמטום המוח
 
===פניני לשונו של [[משתמש:שלום עליכם|שולם עליכם]] בנוגע לויקיקליפה===
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#קטגוריה:רמים בישיבות|אתר שברשות ג' קליפות הטמאות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#מדיניות בהפניות לאתרי אינטרנט|אתר המינות]], [[שיחה:מהומות קראון הייטס#שמות|אתר התועבה]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|מקור המינות ברשת]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אבזרייהו דשלוש עבירות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אסון ליהדות]], והעיקר, הברכה העיקרית: [[חב"דפדיה:אולם דיונים#המשך דיון רמים|תרקב במהרה]]. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת.


הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8&oldid=69611 כאן]
הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:סידור&oldid=69611 כאן].


==הפניות שלא תחפשו==
===הפניות שלא תחפשו===
*[[נמוקי שזבנ"י]]
*[[נמוקי שזבנ"י]]
*[[מנ"א]]
*[[מנ"א]]
*[[מנאלי]]
==לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה!==
*הנה סיבות למה לא למחוק!
*כי זה נותן כוח בעבודת ה' (ע"י הבדיחות, לא למדת את זה בפרק ז' בתניא בביה"ס? או בשיעור של המשפיע?)
*זה חלק מ[[הפצת המעינות]]
*בשביל להעביר לקוראים את הזמן
*בשביל להעביר לי את הזמן
*זה כן קשור מסופר פה בדיחות של רבותינו נשיאנו!
*וחוץ מזה מה הקטע שלך למחוק כל הזמן!


אם אתה רוצה למחוק זאת אנא הבא את אותו מספר של סיבות שהבאתי!
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־14:22, 20 במרץ 2024

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ללימוד התורה הפצת המעינות![1].

אצל רבותינו נשיאנו[עריכת קוד מקור]

  • הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "שלום עליכם" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו![2]
  • חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה". "אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…[דרוש מקור]
  • גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה[3].
  • רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה[4].
  • כשהרבי הריי"צ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?![5].
  • "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
תנסו לדמיין עז שיכור...
  • מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש, רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר מתנגד משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו אדמו"ר הריי"צ וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בכך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה.[דרוש מקור]
  • יהודי שעבר בחלוקת דולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.[דרוש מקור]
  • פעם דיבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' המסורתי ב (ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...[דרוש מקור]

מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל[עריכת קוד מקור]

  • מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
  • שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
  • למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים, המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…

שונות[עריכת קוד מקור]

מבחן חובה[עריכת קוד מקור]

מומלץ מאוד לעבור על המבחן הזה.

טיפים איך להילחם על ערך[עריכת קוד מקור]

  • אמרו שבסוף יהיה כאן חב"דפדיחה ציון רמת הביטוש:6
  • אמרו שכל ערך הוא בן יחיד! ציון רמת הביטוש:7
  • אמרו כך:תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב"דפדיה! ציון רמת הביטוש:7
  • אמרו כך: כנראה שלא הסתכלת בקריטריונים של ---(תתנו לו משהו מסובך) - אחרי שאמרתם את זה הוא בטוח מרגיש חסר ניסיון. ציון רמת הביטוש:7
  • חתמו במשפט לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה - הוא יהיה חייב להתגונן. ציון רמת הביטוש:8
  • אמרו כך: אתה בעצם אומר ש--- הוא לא אדם חשוב?! ציון רמת הביטוש:9
  • אמרו שאם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך! - סגולה בדוקה ומנוסה. ציון רמת הביטוש:10

עמודים שמעלים חיוך [עריכת קוד מקור]

עמודים שהשם שלהם מעלה חיוך[עריכת קוד מקור]

פניני לשונו של שולם עליכם בנוגע לויקיקליפה[עריכת קוד מקור]

אתר שברשות ג' קליפות הטמאות, אתר המינות, אתר התועבה, מקור המינות ברשת, אבזרייהו דשלוש עבירות, אסון ליהדות, והעיקר, הברכה העיקרית: תרקב במהרה. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת.

הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, כאן.

הפניות שלא תחפשו[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כפי שכתוב בפרק ז' בתניא "כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן."
  2. לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.
  3. מעובד מדברי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112
  4. בית רבי א, פרק כה, בסופו
  5. משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ