שלמה רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים בבני ברק באמצעות HotCat) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}. | למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}. | ||
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי | באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}. | ||
במקביל ייסד [[כולל אברכים]] בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות. | במקביל ייסד [[כולל אברכים]] בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]] | [[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]] | ||
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב | לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום בנו הרב [[לוי רוזנברג]]) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'. | ||
הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]. | הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג. | *'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג. | ||
*בנו הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] - מנהל רוחני ישיבת | *בנו הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] - מנהל רוחני ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. | ||
*בנו הרב שמואל לייב רוזנברג. | *בנו הרב שמואל לייב רוזנברג. | ||
*בנו הרב משה מרדכי רוזנברג. | *בנו הרב משה מרדכי רוזנברג. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*בתו מרת חיה לאה רוזנברג. | *בתו מרת חיה לאה רוזנברג. | ||
*בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק. | *בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק. | ||
*בתו מרת בלומה | *בתו מרת בלומה וינפלד אשת הרב ישראל וינפלד, [[בני ברק]]. | ||
*בתו מרת ברכה כהן. | *בתו מרת ברכה כהן. | ||
*בתו מרת רבקה ביכלר. | *בתו מרת רבקה ביכלר. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:08, 7 באוגוסט 2024
הרב שלמה רוזנברג (כ"א בשבט תש"י - י"א בתמוז תשע"א) היה חסיד חב"ד, עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת תומכי תמימים בני ברק. שימש במשך עשר שנים כמנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק וכן נתן חסות על ישיבת תומכי תמימים בית שמש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב רוזנברג נולד ביום כ"א בשבט שנת תש"י לרב שמעיה ולאה רוזנברג בצפת. בשנת תשי"ג עברו הוריו לגור בעיר בני ברק. בילדותו למד בתלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; תומכי תמימים כפר חב"ד, לוד ובקריית גת. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מהרבי.
נשא את מרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי צאנז ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת בית חב"ד שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.
ייסוד תלמוד תורה וכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה ובחודש ניסן שנת תשמ"ז התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב משה יהודה לייב לנדא. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי[1].
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: "זהו המוסד שלי בבני ברק"[2].
במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.
ייסוד ישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת תומכי תמימים בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים ובחודש אלול תשנ"ד פתח ישיבה קטנה ולאחר שנתיים אף ישיבה גדולה. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום בנו הרב לוי רוזנברג) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב חנניה יוסף אייזנבך. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.
הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת תומכי תמימים בית שמש.
בשנת תשס"ב הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות מזון לקראת חגי ניסן-תשרי עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אדר תשע"א גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום י"א בתמוז. מנוחתו כבוד בבית העלמין בבני ברק.
ביום י"א במנחם אב, במלאת יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו: מרת חנה רוזנברג.
- בנו הרב לוי יצחק רוזנברג - מנהל רוחני ישיבת תומכי תמימים בני ברק.
- בנו הרב שמואל לייב רוזנברג.
- בנו הרב משה מרדכי רוזנברג.
- בנו הרב מנחם מענדל רוזנברג.
- בנו הרב שלום בער רוזנברג.
- בנו הרב שמעיה רוזנברג.
- בנו הרב ישראל רוזנברג.
- בתו מרת רייזי שליסל.
- בתו מרת יהודית גרינוולד.
- בתו מרת חיה לאה רוזנברג.
- בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק.
- בתו מרת בלומה וינפלד אשת הרב ישראל וינפלד, בני ברק.
- בתו מרת ברכה כהן.
- בתו מרת רבקה ביכלר.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו - מתוך שבועון בית משיח
- מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג -
הערות שוליים
- ↑ צילום מהמכתב
- ↑ במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".
- ↑ עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג
