יהודה לייב בן זאב – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Judah Leib Ben-Ze'ev.png|ממוזער|250px|דיוקנו של יהודה לייב בן זאב]] | [[קובץ:Judah Leib Ben-Ze'ev.png|ממוזער|250px|דיוקנו של יהודה לייב בן זאב]] | ||
'''יהודה לייב בן זאב''' (ה'תקכ"ד | '''יהודה לייב בן זאב''' ([[כ' באב]] [[ה'תקכ"ד]], 18 באוגוסט 1764 – [[כ"ג בשבט]] [[ה'תקע"א]], 17 בפברואר 1811) היה ממייסדי הדור הראשון של תנועת ה[[משכילים]], וחיבר ספרי ביאורים ופירושים בנושאי [[חקירה]], [[אמונה]] ו[[דקדוק]]. חלקים נרחבים ב[[ספר החקירה]] של אדמו"ר [[הצמח צדק]] דנים ומתבססים על ביאור שכתב על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
את דעותיו והגותו פרסם מעל גבי כתב העת המשכילי "המאסף" תחת השם "יהודה לייב מקראקא" או ב[[ראשי תיבות]] "יל"ק", כשלאחר מכן עבר להשתמש בשם העט "בן זאב" בו הינו מוכר בתולדות ההיסטוריה. | את דעותיו והגותו פרסם מעל גבי כתב העת המשכילי "המאסף" תחת השם "יהודה לייב מקראקא" או ב[[ראשי תיבות]] "יל"ק", כשלאחר מכן עבר להשתמש בשם העט "בן זאב" בו הינו מוכר בתולדות ההיסטוריה. | ||
היהודים היראים באותה עת כינוהו בתואר הגנאי "בן זאב לכלב" או "בן כלב" לבד, על פי דברי הגמרא | היהודים היראים באותה עת כינוהו בתואר הגנאי "בן זאב לכלב" או "בן כלב" לבד, על פי דברי הגמרא ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] ט, ע"ב.}} - "רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב". | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
למרבה הפלא, על אף היותו מגדולי [[המשכילים]] וממקימי תנועת ה[[השכלה]] בעצמו, חיבוריו הרבים בנושאי דקדוק, [[אמונה]] ו[[חקירה]] התקבלו בקרב תפוצות ישראל וחלקם אף נהיו לאבני דרך ובסיס כפירוש לחיבורים אחרים. | למרבה הפלא, על אף היותו מגדולי [[המשכילים]] וממקימי תנועת ה[[השכלה]] בעצמו, חיבוריו הרבים בנושאי דקדוק, [[אמונה]] ו[[חקירה]] התקבלו בקרב תפוצות ישראל וחלקם אף נהיו לאבני דרך ובסיס כפירוש לחיבורים אחרים. | ||
ב[[ספר החקירה]] של אדמו"ר הצמח צדק מוזכר פעמים רבות חיבורו 'חקר דעת' על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]] וחלקים נרחבים בספר מתבססים ודנים בדבריו. | ב[[ספר החקירה]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] מוזכר פעמים רבות חיבורו 'חקר דעת' על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]] וחלקים נרחבים בספר מתבססים ודנים בדבריו. | ||
אמנם [[הצמח צדק]] אינו מתייחס לבן זאב כבר סמכא, כי אם כפירוש בלבד - כך שניתן למצוא הזדמנויות רבות בהן דוחה את דבריו ומפריכם. ניתן למצוא קטעים שלמים הדנים בדברי | אמנם [[הצמח צדק]] אינו מתייחס לבן זאב כבר סמכא, כי אם כפירוש בלבד - כך שניתן למצוא הזדמנויות רבות בהן דוחה את דבריו ומפריכם. ניתן למצוא קטעים שלמים הדנים בדברי הרס"ג, כשבחצאי עיגול מופיעים דברי ה'חקר דעת'{{הערה|ראו לדוגמה ב[[ספר החקירה]] חלק כ', עמוד 28.}}. | ||
אדמו"ר [[הצמח צדק]] מכנהו בספרו "הרי"ל מקראקא", "הרי"ל", "הח"ד" (=החקר דעת), ולעיתים "המפרש | אדמו"ר [[הצמח צדק]] מכנהו בספרו "הרי"ל מקראקא", "הרי"ל", "הח"ד" (=החקר דעת), ולעיתים "המפרש לרס"ג" לבד. | ||
בהערות וציונים ל[[ספר החקירה]] שנערכו על ידי [[הרבי]], מופיע הציון לפענוח ראשי-התיבות "הח"ד" - '''"כנראה פי' חקר דעת"'''. | בהערות וציונים ל[[ספר החקירה]] שנערכו על ידי [[הרבי]], מופיע הציון לפענוח ראשי-התיבות "הח"ד" - '''"כנראה פי' חקר דעת"'''. | ||