קייב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
 [[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
-העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.
+העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1,000 כפרים.
+נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-3 מיליון תושבים, מתוכם כ-50,000 [[בני ישראל|יהודים]].
 ==היסטוריה==
@@ שורה 25: / שורה 26: @@
 לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.
-הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק,היה סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.
+הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.
 בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.
-בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר שלוחי הרבי עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.{{https://www.hidabroot.org/article/1165907}}
+בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר שלוחי הרבי עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.
 ==בחסידות חב"ד==
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].
-בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].
+בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].
-בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ']]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.
 ===רבותינו נשיאינו===
@@ שורה 57: / שורה 56: @@
 בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] בהיותו ב[[יקטרינוסלב]], ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.
+===אגודת אנשי קייב===
+הוקמה בשנת [[תשמ"ג]] במטרה לאגד את יוצאי קייב לדורותיהם.
+בין פעולות האגודה: הוצאת [[ספר זכרון - גורודצקי|ספר זכרון]] ל[[בנימין אליהו גורודצקי]].
+בהנהלת האגודה היו חברים גם [[חסיד]]י [[חב"ד]] - [[נפתלי צבי גוטליב]] ו[[שלום בער גורודצקי]].
 ==אישים בעיר==
@@ שורה 62: / שורה 68: @@
 בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
 *הרב [[משה ראובן אסמן]] - שליח הרבי ורבה הראשי של אוקראינה
-*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי ורב העיר
+*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי
 *הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר.
@@ שורה 81: / שורה 87: @@
 *הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}}
 *מרת זעלדא רחל, אשת הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]].
-*(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[נחום מצ'רנוביל]])
+(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]])
 ==מוסדות חב"ד בעיר==
 {{ערך מורחב|אנטבקה}}
-בפרברי העיר הוקם בשנת [[תשע"ה]] יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח אוקראינה.
+בפרברי העיר הוקם בשנת [[תשע"ה]] יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח [[אוקראינה]].
-היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז קייב ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]] שליח הרבי והרב הראשי של המדינה.
+היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז [[קייב]] ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]] [[שליח הרבי]] ו[[הרב הראשי]] של המדינה.
 מוסדות החינוך במקום כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש בלשון הקודש, בהנהלת הרב שמואל אסמן. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.
 {{עיירות באוקראינה}}
+{{ערים באירופה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אוקראינה]]