מוסדות אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (37 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסדות]] | [[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסדות]] | ||
'''מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם''' הממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת [[תשט"ו]], המוסדות מונים [[ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבות]], [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]], וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם. | '''מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם''' הממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת [[תשט"ו]], המוסדות מונים [[ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבות]], [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]], וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם. | ||
[[קובץ:הרבי ליד רקע בנין אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] כשמאחוריו ברקע [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|חיידר אהלי תורה]]]] | |||
[[קובץ:מבנה אהלי תורה בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה אהלי תורה בשנים הראשונות]] | |||
[[קובץ:מוסד אהלי תורה בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסד אהלי תורה בשנים הראשונות - כשהם בבית הישן]] | |||
==הסטוריית הישיבה== | |||
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן). | |||
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא. | |||
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה. | |||
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]]. | |||
[[קובץ:אהלי תורה זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה כיום]] | |||
==יחס הרבי לישיבה== | |||
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה. | |||
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר. | |||
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם". | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:אהלי תורה בתמונה קבוצתית.jpeg|ממוזער|250px|אהלי תורה בתמונה קבוצתית]] | |||
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך ה[[חב"ד|חב"דיים]] ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. | רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך ה[[חב"ד|חב"דיים]] ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. | ||
| שורה 10: | שורה 31: | ||
כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. | כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. | ||
הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל[[770]], בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של [[קראון הייטס]]. בנין נוסף השייך למוסד | הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל[[770]], בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של [[קראון הייטס]]. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי, שימש את התלמידים הלומדים ב[[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|'ישיבה קטנה']] אשר בראשה עמד הרב [[זושא וילהלם]] (עד כשנה לפני פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה. | ||
כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] (עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] להיות אחראי על כך. | |||
חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה. | חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה. | ||
| שורה 20: | שורה 41: | ||
למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד. | למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד. | ||
==התלמוד תורה== | ==התלמוד תורה והגנים== | ||
[[קובץ:מבנה חיידר אהלי מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה התלמוד תורה]] | [[קובץ:מבנה חיידר אהלי מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה התלמוד תורה]] | ||
{{ערך מורחב|תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)}} | {{ערך מורחב|תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)}} | ||
| שורה 29: | שורה 50: | ||
במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מ[[אנ"ש]] את שמחותיהם. | במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מ[[אנ"ש]] את שמחותיהם. | ||
== | ==דעם רבינ'ס ישיבה== | ||
{{ערך מורחב|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס}} | {{ערך מורחב|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס}} | ||
ישיבת [[ | ישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300. | ||
הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ו]], הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים. | הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ו]], הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים. | ||
== | ==ועד הישיבה== | ||
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד. | |||
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד. | |||
*הרב [[יוסף חיים רוזנפלד]] (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]). | |||
*הרב [[ | *הרב [[שמואל ברוק]]. | ||
*הרב | *הרב שלום דובער רוזנפלד. | ||
*הרב | *הרב זלמן חן. | ||
*הרב | *הרב שלום רבקין | ||
*הרב [[ | * הרב מנחם מענדל בלוי - המנהל הרוחני של המוסדות. | ||
* | |||
==ראו גם== | |||
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]] | |||
*[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] | |||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | *[https://www.OholeiTorah.com/ האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה] | ||
* | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%90%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94/ לכל הכתבות מהמוסד לחץ כאן]''' באתר {{אינפו}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:35, 7 באוקטובר 2024
המונח "אהלי תורה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהלי תורה (פירושונים).
מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם הממוקמים בשכונת קראון הייטס הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת תשט"ו, המוסדות מונים ישיבות, תלמוד תורה, וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
הסטוריית הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב אברהם חיים שטערן, אך נסגר עם סוף שנת הלימודים תשפ"ב.
יחס הרבי לישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות התוועדות של הרבי בשמחת תורה בשנת תשט"ו, בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.
בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל טייטלבוים בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.
כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל770, בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של קראון הייטס. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי, שימש את התלמידים הלומדים ב'ישיבה קטנה' אשר בראשה עמד הרב זושא וילהלם (עד כשנה לפני פטירתו בשנת תשפ"ב), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.
כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב יוסף רוזנפלד (עד פטירתו בשנת תשפ"ב), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את המשפיע הרב נחמן שפירא להיות אחראי על כך.
חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.
לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות לבית חיינו, וגם פנימיה לבחורים.
למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.
התלמוד תורה והגנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס) |
תלמוד תורה אהלי תורה אהלי מנחם נוסד בשנת תשט"ו בידי קבוצת הורים שחפצה שבניהם ילמדו לימודי קודש ללא לימודי חול. רצון זה היה בעקבות שיחתו של הרבי[2] שבה אמר שכל ילד יהודי צריך ללמוד לימודי קודש בלבד ללא ערבוב של לימודי חול.
המוסד החל את דרכו עם שלושה ילדים בלבד. אך ברבות השנים תפס התלמוד תורה את מרכזיותו של ליובאוויטשער ישיבה ובכך נהפך חיידר אהלי תורה לתלמוד תורה הגדול והמרכזי בשכונה. וכיום לומדים בו למעלה מ800 תלמידים הלומדים בכיתות מרווחות ובמבנה ענק ומרשים.
במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מאנ"ש את שמחותיהם.
דעם רבינ'ס ישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ישיבת אהלי תורה קראון הייטס |
ישיבת אהלי תורה היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300.
הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי בהתוועדות בשמחת תורה תשט"ו, הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.
ועד הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.
- הרב יוסף חיים רוזנפלד (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת תשפ"ב).
- הרב שמואל ברוק.
- הרב שלום דובער רוזנפלד.
- הרב זלמן חן.
- הרב שלום רבקין
- הרב מנחם מענדל בלוי - המנהל הרוחני של המוסדות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך