רמת שלמה – הבדלי גרסאות

בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות{{הערה|אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב האדמו"ר מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו}} ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.

בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]] שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק [[ירושלים]] ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן [[בית הכנסת]] החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]{{הערה|יש לציין, שבהשגחה פרטית מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא 770 מטר.}}.

רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]].

[[משפיע]] הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק אופן]].

בכסלו [[ה'תשנ"ו]] החלה השכונה להתאכלס וב[[שבת]] הראשונה התקיימו התפילות בביתו של ר' יצחק פריברט.

ב[[שבת]] הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. [[בית הכנסת]] נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שנקרא על ידי הרב [[יעקב שנור]] להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] הרב [[שניאור יוזביץ]] לעזור לרב [[יעקוב שנור]] להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים.

[[ספר תורה]] הובא בהשאלה מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב יעקב שנור. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה.

 

הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.

עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו ארבע קרוואנים נוספים לבית הכנסת בנוסף להארבעה קרוואנים שהיו, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את הקהילה שבאו להתפלל במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל בהקומה התחתונה רחבת-הידיים של מכון שושנה, שנבנתה על שטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש בעוד הוקדשה זמנית לבית כנסת חב"ד. במקום הזה שכן [[בית הכנסת]] עד שעבר חזרה לבנין 770 ממול.

בבניין [[770]] המקורי, ישנן אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבנייה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו ב770 המקורי, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. החל משנת תשפ"ב, הוקם ביוזמתו של הרב הבלין מסך וידיאו בחדר הרבי המראה 24 שעות מראות קודש של הרבי, ומאות המתפללים ממגוון המגזרים צופים במראות הקודש. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים, אולם להתוועדויות ושמחות, [[מקווה]] מהודר ומרהיב ביופיו, ספריה חסידית לעיון וחב"דניצע'{{הערה|כהוראת [[הרבי הריי"ץ]]}}. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבנייה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו את בנית בית הכנסת.

* מאיר דוד ברגמן

{{ראו גם|:קטגוריה: אישים בשכונת רמת שלמה}}