להתראות (שיחה | תרומות)
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 37: שורה 37:
במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, כשאצל רבותינו נשיאינו ניסחו חובה זו בחילוק בין אופן הקריאה בשאר חוגי החסידים את הביטוי בפסוק 'צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ '''יְחַיֶּה'''', שמחיה את המקושרים אליו ואינם צריכים להתייגע בכח עצמם, לעומת חסידות חב"ד שקוראים זאת בניקוד 'צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ '''יִחְיֶה''''{{הערה|כפי שאכן מנוקד בפסוק עצמו.}}, ואילו החסיד לא יכול להסתפק בכך שהרבי מחיה אותו ומבעיר בו את ההתקשרות האלוקית, אלא עליו לעבוד לעורר אותה בעצמו, 'עבודה בכח עצמו' (ועבודה שמגיעה מצד [[אתערותא דלעילא]] מכונה בשם 'שקר'{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2969392/jewish/-.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז, סעיף י"ט].}}, וזוהי תכלית ירידת הנשמה למטה, שהאדם יתייגע ויעבוד בכח עצמו דווקא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989241 שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב].}}, דבר שבא לידי ביטוי גם באופן בריאת העולם שנברא באופן שיהודי צריך לעמול כדי לעשות אותו ראוי כדירה לה' יתברך ולתקן אותו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/157/index.htm שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג].}}.
במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, כשאצל רבותינו נשיאינו ניסחו חובה זו בחילוק בין אופן הקריאה בשאר חוגי החסידים את הביטוי בפסוק 'צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ '''יְחַיֶּה'''', שמחיה את המקושרים אליו ואינם צריכים להתייגע בכח עצמם, לעומת חסידות חב"ד שקוראים זאת בניקוד 'צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ '''יִחְיֶה''''{{הערה|כפי שאכן מנוקד בפסוק עצמו.}}, ואילו החסיד לא יכול להסתפק בכך שהרבי מחיה אותו ומבעיר בו את ההתקשרות האלוקית, אלא עליו לעבוד לעורר אותה בעצמו, 'עבודה בכח עצמו' (ועבודה שמגיעה מצד [[אתערותא דלעילא]] מכונה בשם 'שקר'{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2969392/jewish/-.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז, סעיף י"ט].}}, וזוהי תכלית ירידת הנשמה למטה, שהאדם יתייגע ויעבוד בכח עצמו דווקא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989241 שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב].}}, דבר שבא לידי ביטוי גם באופן בריאת העולם שנברא באופן שיהודי צריך לעמול כדי לעשות אותו ראוי כדירה לה' יתברך ולתקן אותו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/157/index.htm שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג].}}.


נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}.
נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}.


===אופן היגיעה===
===יגיעת נפש ויגיעת בשר===
ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ב|פרק מ"ב בתניא]] מחלק אדמו"ר הזקן את היגיעה הנדרשת ל'יגיעת נפש' ו'יגיעת בשר', ומדגיש שעל האדם לגשת לעבודה הזו מתוך יגיעה שאף שהדבר עלול להיות קשה במאוד - ההצלחה מובטחת, כמו אדם החופר לעומק האדמה, שבכל מקום שרק יחפור - בוודאי יצליח להגיע לאוצרות הטמונים בארץ:
ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ב|פרק מ"ב בתניא]] מחלק אדמו"ר הזקן את היגיעה הנדרשת ל'יגיעת נפש' ו'יגיעת בשר', ומדגיש שעל האדם לגשת לעבודה הזו מתוך ידיעה ברורה ובטחון גמור, שאף שהדבר עלול להיות קשה במאוד - ההצלחה מובטחת. וממשיל זאת לאדם המחפש אוצרות הטמונים בארץ; שהאוצרות נמצאים בכל מקום, ומציאתם תלויה אך ורק במאמץ שישקיע בחפירה לעומק האדמה. אם רק יתיגע מספיק - בכל מקום שיחפור בוודאי יצליח למוצאם:


{{ציטוט|מאחר שנתלבשה הנפש בגוף צריכה ליגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת. '''האחת היא יגיעת בשר''' לבטש את הגוף ולהכניעו שלא יחשיך על אור הנפש . . '''והשנית היא יגיעת הנפש''' שלא תכבד עליה העבודה ליגע מחשבתה להעמיק ולהתבונן בגדולת ה' שעה גדולה רצופה . . וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'יגעתי ומצאתי תאמין', וכדכתיב "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת השם", פירוש כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ שחופר אחריו ביגיעה עצומה כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל}}.
{{ציטוט|תוכן=מאחר שנתלבשה הנפש בגוף צריכה ליגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת:
'''האחת היא יגיעת בשר''' לבטש את הגוף ולהכניעו שלא יחשיך על אור הנפש...
'''והשנית היא יגיעת הנפש''' שלא תכבד עליה העבודה ליגע מחשבתה להעמיק ולהתבונן בגדולת ה' שעה גדולה רצופה . . וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'יגעתי ומצאתי תאמין', וכדכתיב "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת השם", פירוש כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ שחופר אחריו ביגיעה עצומה כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל.}}
 
ב[[תבנית:היום יום/ד' אדר|לוח היום יום ד' אדר ראשון]] מבאר זאת אדמו"ר הריי"צ: א) "יגיעת בשר - להסיר הטוב טעם מעניני עולם. ב) יגיעת נפש - לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט".


הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו].}}, ועיקר היגיעה היא בענינים של [[קבלת עול]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5860.htm אגרות קודש חלק טז אגרת ה'תתס].}}.
הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו].}}, ועיקר היגיעה היא בענינים של [[קבלת עול]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5860.htm אגרות קודש חלק טז אגרת ה'תתס].}}.
שורה 56: שורה 62:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף יצחק אלפרוביץ]], '''אור התפילה''', הוספות - יגיעה
*הרב [[יוסף יצחק אלפרוביץ]], '''אור התפילה''', הוספות - יגיעה
*'''12 הפסוקים''', בהוצאת צבאות השם ארץ הקודש, פרק 10 'יגעתי ומצאתי' עמוד 63


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%99%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94 תגית: יגיעה בעבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://abc770.org/article_node_2899/ פניני התניא פרק ט"ו]''', באתר חב"ד אור אין סוף
*'''[https://abc770.org/article_node_2899/ פניני התניא פרק ט"ו]''', באתר חב"ד אור אין סוף
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}}