שמעון לביא – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (29 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{קשר חב"די|מלבד ביטוי של הרבי על פיוטיו אין הקשר חב"די}} | ||
רבי '''שמעון לביא''' (נולד בספרד שנת ה'רמ"ו- נפטר בטריפולי [[י"ג בניסן]] ה'שמ"ה) | רבי '''שמעון לביא''' מכונה גם '''רבי שמעון בן לביא''' או '''רבי שמעון אבן לביא''' (נולד בספרד שנת ה'רמ"ו - נפטר בטריפולי [[י"ג בניסן]] ה'שמ"ה), רופא, משורר, פילוסוף, ו[[מקובל]] מדור [[גירוש ספרד]]. מחבר הספר "כתם פז" והפיוט המפורסם "[[פיוט בר יוחאי]]" שהתקבל בכל תפוצות ישראל לכל החוגים והעדות, רב יהדות טריפולי-לוב. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
רבי שמעון לביא נולד ב[[ספרד]] בשנת רמ"ו, בעקבות [[גירוש ספרד]] הגיע בצעירותו עם משפחתו בשנת רנ"ב (1492) בהיות ילד בן 6 לעיר פאס ב[[מרוקו]], בה למד וגדל בתורה ובסודותיה, ועם השנים נעשה רב. בשנת | רבי שמעון לביא נולד ב[[ספרד]] בשנת רמ"ו, בעקבות [[גירוש ספרד]] הגיע בצעירותו עם משפחתו בשנת רנ"ב (1492) בהיות ילד בן 6 לעיר פאס ב[[מרוקו]], בה למד וגדל בתורה ובסודותיה, ועם השנים נעשה רב. בשנת ה'ש"ט (1549) ויש אומרים ה'שי"א (1551) שם פעמיו לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בהגיעו ל[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] החליט להישאר בה ולהתמנות לרב הקהילה היהודית עקב מצבה הרוחני הקשה באותן שנים שלא הייתה בה תורה ורבה העזובה הרוחנית והגשמית. | ||
==במקצוע הרפואה== | ==במקצוע הרפואה== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
הוא התפרסם בעיקר עבור עבודתו החשובה ביותר שהיא ספרו "כתם פז", ספר פרשנות על [[ספר הזוהר]]. | הוא התפרסם בעיקר עבור עבודתו החשובה ביותר שהיא ספרו "כתם פז", ספר פרשנות על [[ספר הזוהר]]. | ||
הספר כתם פ"ז הוזכר כמה פעמים בספרי חב"ד שונים. | |||
בנוסף חיבר את הספר 'מנות הלוי' העוסק בהלכות מגילה ופורים, ונחשב לספר יסוד בנושא. | |||
בנוסף | |||
== | ==פיוט בר יוחאי== | ||
באחד מימי [[ל"ג בעומר]] תועד [[הרבי]] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר [[בר יוחאי]] בניגון המפורסם. | {{ערך מורחב|ערך=[[פיוט בר יוחאי]]}} | ||
חיבר פיוטים, שהמפורסם שבהם הוא "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" לכבודו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. שיר זה מושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל התפוצות בארץ ישראל וברחבי העולם. | |||
הוא חיבר את הפיוט הנפוץ בכל קהילות ישראל לשוררו פיוט בר יוחאי. | |||
הרב [[מרדכי אליהו]] זצ"ל היה אומר, כי מי שיש לו נשמה שכוללת את כללות ישראל, זוכה ששיריו ופיוטיו יתפרסמו בקרב כל ישראל. הוא הזכיר בהקשר לכך את הפיוט "בר יוחאי", שחיבר הרב שמעון לביא זיע"א, ואת הפיוט "[[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי (פִּיוּטֶי מִּירוֹן)]]", שחיבר הרב [[רבינו יוסף חיים]] בעל ה[[בן איש חי]] זיע"א המכונה '''הרי"ח הטוב'''. שני הפיוטים הללו נתקבלו והם מושרים בפי כל העדות כבר עשרות או מאות שנים. | |||
[https://archive.jdn.co.il/breakingnews/1187658/ ראה רבי שמעון בן לביא]. | |||
באחד מימי [[ל"ג בעומר]] תועד [[הרבי]] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר [[פיוט בר יוחאי]] בניגון המפורסם. | |||
הרבי התבטא בחשיבות הפיוטים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ומובא בשם הרבי בספר תורת מנחם בזו הלשון: "וגם הפיוטים בשבחו של רשב"י (כמו פיוט 'בר יוחאי') שלא ראינו שיאמרו אצל רבותינו נשיאינו, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה" (תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז ח"ג עמ' 271). | |||
==צאצאיו== | |||
מצאצאיו התפרסם '''הרב יהודה אבן לביא''' בן רבי שבתאי לביא, שכיהן רב בטריפולי והיה מקובל וסגי נהור וכל התורה שגורה על לשונו, ובכל שנה ביום [[ראש חודש]] [[אלול|אלול חודש הרחמים]] עושים לו הילולא קהילות לוב בכבוד גדול עם סעודה גדולה, ונשבעים בשמו ולא ימירו. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 21: | שורה 33: | ||
*{{HebrewBooks|רבי שמעון לביא|כתם פז - חלק א'|22655|מהדורת ליוורנו, 1795}} | *{{HebrewBooks|רבי שמעון לביא|כתם פז - חלק א'|22655|מהדורת ליוורנו, 1795}} | ||
*{{HebrewBooks|רבי שמעון לביא|כתם פז - חלק ב'|22654|מהדורת ליוורנו, 1795}} | *{{HebrewBooks|רבי שמעון לביא|כתם פז - חלק ב'|22654|מהדורת ליוורנו, 1795}} | ||
* | |||
* | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 31: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:אישים באפריקה]] | [[קטגוריה:אישים באפריקה]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]] | |||