מר שושני: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (61 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
[[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני | [[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני בתקופת המלחמה]] | ||
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור | [[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]] | ||
[[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני | [[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]] | ||
'''מר שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי | '''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]), כונה גם '''פרופסור שושני''' או '''החכם שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור [[הרבי]] ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], שוחח ממושכות עם [[הרבי]]{{הערה|על פי עדותו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בספר אודתיו - 'איש החינוך', עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו}}. גם בהמשך חייו היה בקשר עם הרבי ועם [[השלוחים|שליחיו]]. | ||
==שמו== | ==שמו== | ||
שמו של | שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של [[הראי"ה קוק]] אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015; הנ"ל, "תעלומת הגאון", מוסף "שבת", 26 בינואר 2018. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
על פי ההשערה | על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת [[תרנ"ה]], עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית. | ||
שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם [[אלי ויזל]] ופרופ' שלום רוזנברג. | |||
בתקופת ה[[שואה]] נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו [[ברית מילה|נימול]] הסגירה אותו כ[[יהודי]]. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי. | |||
לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת [[תשי"ב]]. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשט"ז ]]התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה). | |||
הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש [[כ"ו בטבת]] [[תשכ"ח]] בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "'''הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה'''"{{הערה|בית משיח 998}}. | |||
החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הן קשות לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] בשנות ילדותו (כשהיה בן 8), הרב זילברשטרום למד במשך כשנה אצל מר שושני, גמרא, תוספות ומפרשים וחרף הקשר הקרוב עם משפחת זילברשטרום, בני המשפחה לא שמעו ממר שושני פרטים אישיים על עצמו, ורק ידעו שהוא מקבל מכתבים רבים, אך הוא לא גילה מי השולחים ומה תוכנם{{הערה|בית משיח 998}}. | |||
שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998}}. | |||
מסופר שבעת ביקורו של הרבי בפריז בתש"ז כשהתארח הרבי בבית משפחת בוטמאן שוחח הרבי עם מר שושני בטלפון מספר פעמים. | |||
כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}. | |||
הוא | ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"}}, אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שאין ראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו. | ||
חלק מהמחברות שעליהן רשם את חידושיו, הן מחברות שהופקו על ידי ה[[מל"ח]] {{הערה|בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש במחברת של המל"ח עם סמל המל"ח וקה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול (18.10.2021) "תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?". וראו באתר הבא את המחברת בשלמותה ואת יתר המחברות של שושני: mr-shoshani.co.il | |||
כתביו של מר שושני.}}. | |||
בא' מאלפי כתביו שחלקם עוד טרם פוענחו מזכיר את רבותינו נשיאנו מאדמו"ר האמצעי עד הרבי. {{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=5740&start=440#p833948 צילום פיענוח הכתב]}} | |||
הרב [[בנימין קליין]] יחד עם | כששהה הרב [[בנימין קליין]] יחד עם ר' [[שמואל פסח בוגומילסקי]] בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו{{הערה|בית משיח 998}}. | ||
כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''איש החינוך''', הרה"ג הרה"ח ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], פרק שני. עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים תשע"ו. | |||
*[[מנחם זיגלבוים]], [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D.pdf '''אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו'''], בתוך [[שבועון בית משיח]], גיליון 998, עמ' 37 - 49. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/134529 מי אתה מר שושני? גאון מסתורי שאיש לא ידע את שמו האמיתי] באתר {{חב"ד און ליין}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:02, 27 במאי 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מר שושני (תרנ"ה - כ"ו טבת תשכ"ח), כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור הרבי בפריז בשנת תש"ז, שוחח ממושכות עם הרבי[1]. גם בהמשך חייו היה בקשר עם הרבי ועם שליחיו.
שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של הראי"ה קוק אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. [2] אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת תרנ"ה, עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית. שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם אלי ויזל ופרופ' שלום רוזנברג.
בתקופת השואה נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו נימול הסגירה אותו כיהודי. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.
לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת תשי"ב. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים תשט"ו - תשט"ז התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה).
הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש כ"ו בטבת תשכ"ח בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה"[3].
החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הן קשות לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בשנות ילדותו (כשהיה בן 8), הרב זילברשטרום למד במשך כשנה אצל מר שושני, גמרא, תוספות ומפרשים וחרף הקשר הקרוב עם משפחת זילברשטרום, בני המשפחה לא שמעו ממר שושני פרטים אישיים על עצמו, ורק ידעו שהוא מקבל מכתבים רבים, אך הוא לא גילה מי השולחים ומה תוכנם[4].
שנים לאחר מכן, בשנת תש"ז, כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".[5] עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' שניאור זלמן שניאורסון ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".[6].
מסופר שבעת ביקורו של הרבי בפריז בתש"ז כשהתארח הרבי בבית משפחת בוטמאן שוחח הרבי עם מר שושני בטלפון מספר פעמים.
כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני בארץ הקודש ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים[7].
ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון הבן החמישי, והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם[8], אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שאין ראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו.
חלק מהמחברות שעליהן רשם את חידושיו, הן מחברות שהופקו על ידי המל"ח [9]. בא' מאלפי כתביו שחלקם עוד טרם פוענחו מזכיר את רבותינו נשיאנו מאדמו"ר האמצעי עד הרבי. [10]
כששהה הרב בנימין קליין יחד עם ר' שמואל פסח בוגומילסקי בשליחות המל"ח באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו ש"ס וטלית גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו[11].
כשנכנס הרב יונה סלפושניק ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ליחידות אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר[12].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איש החינוך, הרה"ג הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום, פרק שני. עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים תשע"ו.
- מנחם זיגלבוים, אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו, בתוך שבועון בית משיח, גיליון 998, עמ' 37 - 49.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ על פי עדותו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בספר אודתיו - 'איש החינוך', עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו
- ↑ תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015; הנ"ל, "תעלומת הגאון", מוסף "שבת", 26 בינואר 2018. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.
- ↑ בית משיח 998
- ↑ בית משיח 998
- ↑ ימי מלך ח"ג ע' 956.
- ↑ איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998
- ↑ איש החינוך עמ' 34.
- ↑ כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"
- ↑ בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש במחברת של המל"ח עם סמל המל"ח וקה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול (18.10.2021) "תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?". וראו באתר הבא את המחברת בשלמותה ואת יתר המחברות של שושני: mr-shoshani.co.il כתביו של מר שושני.
- ↑ צילום פיענוח הכתב
- ↑ בית משיח 998
- ↑ שבועון כפר חב"ד, גיליון 1893, עמ' 93.