שמעון הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (57 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב [[שמעון הרשקוביץ]] ([[תרס"ד]]{{הערה|תאריך משוער}} - [[תשנ"ה]]) היה חסיד פולין ומקורב לחב"ד. זכה לקבל ברכה מ[[הרבי הריי"צ]]. | |||
==תולדות חיים== | == תולדות חיים == | ||
נולד | נולד בעיירה פאצ'נוב שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם הרשקוביץ{{הערה| על פי התשורה שחולקה בחתונת הרשקוביץ- קוביטשעק, שנערכה ע"י הרב [[מאיר הרשקוביץ]].}}. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות. | ||
השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת [[תרצ"ה]] החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה. | |||
ר' שמעון התארגן ונסע ל[[ורשה]] כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט". | |||
על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" ב[[ורשה]] עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל. | |||
באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה. | |||
=== קשריו עם הרבי הריי"צ === | |||
בימים אלה זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ה[[הפטרה]]. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע [[הרבי הריי"צ]] לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו. | |||
ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ '''"שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו"'''.{{הערה|נשמע מפי בנו הרב אברהם, בשבת משפחתית לפני כעשר שנים.}} | |||
לאחר מאמצים אלו בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם. | |||
=== התקרבותו לחב"ד === | |||
בימים הראשונים להגעתם, התגוררו ב[[ראשון לציון]]. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.{{הערה|בנו השני יששכר הינו מהנישואין השניים לאחר פטירת רעייתו הראשונה.}} | |||
באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב [[חיים שאול ברוק]] שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו. | |||
בעקבות זאת, כאשר בנו [[אברהם הרשקוביץ|אברהם]] גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) [[יצחק גינזבורג|איצ'קה גינזבורג]], [[אורי בן שחר]], [[שמעון יעקובוביץ]], ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו [[אברהם הרשקוביץ]] חסיד [[חב"ד]] בכל מאודו. | |||
לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו "{{ציטוטון|האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את [[אברהם הרשקוביץ|בנך]] לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!}}" | |||
הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.{{הערה|מפי נכדו}} | |||
בשנת [[ | נפטר בשנת [[תשנ"ה]] ונטמן בבית החיים ב[[ראשון לציון]]. | ||
== משפחתו == | |||
* בנו, הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. | |||
* בנו, הרב [[יששכר הרשקוביץ]] - חסיד באבוב ומקורב לחב"ד | |||
* בתו, שושנה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־05:40, 23 בינואר 2024
הרב שמעון הרשקוביץ (תרס"ד[1] - תשנ"ה) היה חסיד פולין ומקורב לחב"ד. זכה לקבל ברכה מהרבי הריי"צ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה פאצ'נוב שבפולין לאביו הרב אברהם הרשקוביץ[2]. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות.
השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת תרצ"ה החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה.
ר' שמעון התארגן ונסע לורשה כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט". על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" בורשה עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל. באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה.
קשריו עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימים אלה זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ההפטרה. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע הרבי הריי"צ לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו.
ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ "שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו".[3]
לאחר מאמצים אלו בשנת תרצ"ו יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם.
התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימים הראשונים להגעתם, התגוררו בראשון לציון. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.[4]
באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב חיים שאול ברוק שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו.
בעקבות זאת, כאשר בנו אברהם גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) איצ'קה גינזבורג, אורי בן שחר, שמעון יעקובוביץ, ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו אברהם הרשקוביץ חסיד חב"ד בכל מאודו.
לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו ""האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את בנך לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!""
הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.[5]
נפטר בשנת תשנ"ה ונטמן בבית החיים בראשון לציון.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אברהם יעקב הרשקוביץ - מנהל רשת אהלי יוסף יצחק.
- בנו, הרב יששכר הרשקוביץ - חסיד באבוב ומקורב לחב"ד
- בתו, שושנה