Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המצח הוא חלק הגולגולת המכסה על המוח האמצעי, ועניינו ב"[[עבודה]]" הוא הסכם נפשי חזק למעלה מטעם ודעת (שטעם ודעת לא יכולים לסתור אותו),
'''המצח''' הוא חלק הגולגולת המכסה על המוח האמצעי, ועניינו ב"[[עבודה]]" הוא הסכם נפשי חזק למעלה מטעם ודעת (שטעם ודעת לא יכולים לסתור אותו),
 
{{תבנית:איברים}}
==עניינו באלוקות==
==עניינו באלוקות==
בכלל אומרת התורה ש"[[מבשרי אחזה אלוקה]]"{{הערה|איוב י"ט כ"ב.}}: מכיוון שצורת האדם ומבנה [[אברים (בגוף)|איבריו]] משתלשלים [[עולם (בחסידות)|מהעולמות]] הרוחניים, מהווים האיברים משל לעולמות, ולכן גם אפשר (וצריך) ללמוד מזה עניינים בעבודת ה'.
בכלל אומרת התורה ש"[[מבשרי אחזה אלוקה]]"{{הערה|איוב י"ט כ"ב.}}: מכיוון שצורת האדם ומבנה [[אברים (בגוף)|איבריו]] משתלשלים [[עולם (בחסידות)|מהעולמות]] הרוחניים, מהווים האיברים משל לעולמות, ולכן גם אפשר (וצריך) ללמוד מזה עניינים בעבודת ה'.


===מכסה את ה[[דעת]]===
===מכסה את ה[[דעת]]===
{{הערה|בהבא לקמן ראה במקומות שנסמנו במפתח העניינים שבסוף [[לקוטי תורה]] (בערך "מצח").}}[[הראש]] בפרט כלול מ[[מוח]] [[כתר|וגולגולת]], הגולגולת הוא משל ל[[רצון]] והמוח ל[[פנימיות הרצון]]{{הערה|דהיינו, לכל רצון יש "סיבה" מדוע הוא רוצה בדבר. הסיבה היא "פנימיות" הרצון, והרצון עצמו הוא רק ה"חיצוניות".}} אבל רצון לדבר מסויים יכול לנבוע מ'''שתי''' סיבות שונות: או מכיוון ש'''טבע''' האדם להתענג בדבר מסוג זה, או משום שהוא '''מבין''' שהדבר טוב עבורו. על זה אמרו "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|ב"ק אדמו"ר שליט"א]] בסה"מ תש"ט ע' 113).}} – כשם שבנפש יש רצון תחתון '''הנמשך''' מהשכל, ורצון עליון '''שלמעלה''' מהשכל, כך הדבר למעלה: מצחא דא"א מכסה את פנימיות הכתר{{הערה|דהיינו, א"א הוא חיצוניות ה[[כתר]] – חיצוניות הרצון. ומכיוון שמכסה על [[כתר|עתיק]] (פנימיות הרצון) נקרא "גולגולת" ו"מצח".}}, ו"מצחא דז"א מכסה על המוחין{{הערה|דהיינו, כש"מסתכלים" על מידות אי אפשר לראות את המוחין שהולידו אותם, כי המידות "מכסות" על המוחין.}}
{{הערה|בהבא לקמן ראו במקומות שנסמנו במפתח העניינים שבסוף [[לקוטי תורה]] (בערך "מצח").}}[[הראש]] בפרט כלול מ[[מוח]] [[כתר|וגולגולת]], הגולגולת הוא משל ל[[רצון]] והמוח ל[[פנימיות הרצון]]{{הערה|דהיינו, לכל רצון יש "סיבה" מדוע הוא רוצה בדבר. הסיבה היא "פנימיות" הרצון, והרצון עצמו הוא רק ה"חיצוניות".}} אבל רצון לדבר מסויים יכול לנבוע מ'''שתי''' סיבות שונות: או מכיוון ש'''טבע''' האדם להתענג בדבר מסוג זה, או משום שהוא '''מבין''' שהדבר טוב עבורו. על זה אמרו "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|ב"ק אדמו"ר שליט"א]] בסה"מ תש"ט ע' 113).}} – כשם שבנפש יש רצון תחתון '''הנמשך''' מהשכל, ורצון עליון '''שלמעלה''' מהשכל, כך הדבר למעלה: מצחא דא"א מכסה את פנימיות הכתר{{הערה|דהיינו, א"א הוא חיצוניות ה[[כתר]] – חיצוניות הרצון. ומכיוון שמכסה על [[כתר|עתיק]] (פנימיות הרצון) נקרא "גולגולת" ו"מצח".}}, ו"מצחא דז"א מכסה על המוחין{{הערה|דהיינו, כש"מסתכלים" על מידות אי אפשר לראות את המוחין שהולידו אותם, כי המידות "מכסות" על המוחין.}}


===מקומו פנוי מ[[שערות]]===
===מקומו פנוי מ[[שערות]]===
{{הערה|לקו"ת תזריע כ"ד ד'.}}[[שערות]] מורות על המשכה פנימית, הבאה ע"י [[צמצום הראשון|צמצומים]] (כדי שהמקבל יוכל לקבל מהמשפיע צריך המשפיע לצמצם עצמו).
{{הערה|לקו"ת תזריע כ"ד ד'.}}[[שערות]] מורות על המשכה פנימית, הבאה ע"י [[צמצום הראשון|צמצומים]] (כדי שהמקבל יוכל לקבל מהמשפיע צריך המשפיע לצמצם עצמו).
ולכן, המשכת התורה{{הערה|משורשה בחכמה סתימאה.}} היא על ידי שערות (צמצומים), אבל המצוות הם '''גילוי''' הרצון העליון{{הערה|גולגלתא, שלמעלה מחכמה סתימאה.}} - הארת פנים '''בלא צמצום''' כלל. דהיינו, הרצון אמנם '''מתגלה''' בדברים גשמיים נמוכים, אבל מה שמתגלה בהם הוא הרצון '''עצמו'''.
ולכן, המשכת התורה{{הערה|משורשה בחכמה סתימאה.}} היא על ידי שערות (צמצומים), אבל המצוות הם '''גילוי''' הרצון העליון{{הערה|גולגלתא, שלמעלה מחכמה סתימאה.}} - הארת פנים '''בלא צמצום''' כלל. דהיינו, הרצון אמנם '''מתגלה''' בדברים גשמיים נמוכים, אבל מה שמתגלה בהם הוא הרצון '''עצמו'''.


==ב[[עבודה]]==
==ב[[עבודה]]==
שורה 21: שורה 21:
===ההבדלים ביניהם{{הערה|ראה תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ועשית ציץ עמ' פ"א, אוה"ת שמות ה' א'תשכ"ה, בשעה שהקדימו ג' א'ר"מ ואילך.}}===
===ההבדלים ביניהם{{הערה|ראה תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ועשית ציץ עמ' פ"א, אוה"ת שמות ה' א'תשכ"ה, בשעה שהקדימו ג' א'ר"מ ואילך.}}===
א. מצחא דא"א הוא הרצון העליון '''שלמעלה''' מן הטעם "שתוק, כך עלה במחשבה לפני{{הערה|מנחות כ"ט ב.}}", והוא היפך מצחא דז"א, שהוא הרצון '''שלמטה''' מהשכל.
א. מצחא דא"א הוא הרצון העליון '''שלמעלה''' מן הטעם "שתוק, כך עלה במחשבה לפני{{הערה|מנחות כ"ט ב.}}", והוא היפך מצחא דז"א, שהוא הרצון '''שלמטה''' מהשכל.
ב. מצחא דז"א הוא שהמוחין '''הסתלקו''' מהמידות, אבל במצחא דא"א מאיר ח"ס ורדל"א בגילוי, ומה שהוא מעלים עליהם הרי זה רק לגבי '''המקבלים'''.
ב. מצחא דז"א הוא שהמוחין '''הסתלקו''' מהמידות, אבל במצחא דא"א מאיר ח"ס ורדל"א בגילוי, ומה שהוא מעלים עליהם הרי זה רק לגבי '''המקבלים'''.
ג. ולכן ממצחא דז"א יתכנו דינים (כי מצד הדעת אפשר לסבול את ההיפוך, וכשמסתלקים המוחין אינו יכול לסבול עוד), אבל מצחא דא"א כולו חסדים (כי מצד האמת ה"מוחין" שלו לא מסתלקים לעולם, ורק שהמקבלים לא יכולים להשיגם).
ג. ולכן ממצחא דז"א יתכנו דינים (כי מצד הדעת אפשר לסבול את ההיפוך, וכשמסתלקים המוחין אינו יכול לסבול עוד), אבל מצחא דא"א כולו חסדים (כי מצד האמת ה"מוחין" שלו לא מסתלקים לעולם, ורק שהמקבלים לא יכולים להשיגם).


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערכים בחסידות}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]