ברוך חדד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברוך חדד.jpg|ממוזער|הרב חדד נואם ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב"ד היכל לוי יצחק ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ([[אסרו חג]] [[שבועות]] [[תשפ"ב]])]]
הרב '''ברוך רפאל עוזיאל חדד''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת מלחה ב[[ירושלים]], ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם [[קרן עזרת מנחם]] המפעילה מערך [[משפיעים]] במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש.
הרב '''ברוך רפאל עוזיאל חדד''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת מלחה ב[[ירושלים]], ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם [[קרן עזרת מנחם]] המפעילה מערך [[משפיעים]] במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[תוניס]] ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תש"מ]] כבן בכור לאביו הרב [[דוד שמעון חדד]] ולאמו מרת וורדה.  
נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ט מנחם אב]] [[תש"מ]] כבן בכור לאביו הרב [[דוד שמעון חדד]] ולאמו מרת וורדה.  


בעודו ילד כבן ארבע, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד המקומי]].
בעודו ילד כבן ארבע, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד המקומי]].
שורה 8: שורה 9:
לקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
לקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים אנבלה בת ר' יעקב ומרגלית טוויל{{הערה|ילידת ארגנטינה.}}, קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל{{הערה|ילידת ארגנטינה.}}, קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.


בשנת [[תשס"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], והקים את בית חב"ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה.
בשנת [[תשס"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], והקים את בית חב"ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה.


הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=4586 ראו לדוגמא דיווח באתר שטורעם].}}, אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.
הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=4586 ראו לדוגמא דיווח באתר שטורעם].}}, אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.


בשנת [[תשס"ח]] ייסד [[כולל אברכים]] בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרת מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב"ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.
בשנת [[תשס"ח]] ייסד [[כולל אברכים]] בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרת מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב"ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.
לקראת [[ג' תמוז]] [[תשס"ט]], החל להוציא לאור קובץ בשם [[הברכה]], המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין שאר הכותבים, נמנים הגה"ח הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ע"ה, רבו של [[כפר חב"ד]], הרב [[לוי יצחק הלפרין]] ע"ה, ראש [[המכון הטכנולוגי להלכה]], ולהבחל"ח הגה"ח ר' [[גדליה אקסלרוד]], רבה של חיפה, הגה"ח ר' [[שניאור זלמן גופין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], ועוד.


כאשר [[קרן עזרת מנחם]] הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך [[משפיעים]] שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת תשע"ו התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב"ד ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9/55625/ דיווח באתר נשי ובנות חב"ד].}}.
כאשר [[קרן עזרת מנחם]] הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך [[משפיעים]] שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת תשע"ו התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב"ד ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9/55625/ דיווח באתר נשי ובנות חב"ד].}}.

גרסה אחרונה מ־13:06, 8 במרץ 2024

הרב חדד נואם בכינוס תורה בבית כנסת חב"ד היכל לוי יצחק בשיכון חב"ד בירושלים (אסרו חג שבועות תשפ"ב)

הרב ברוך רפאל עוזיאל חדד (יליד שנת תש"מ, 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת מלחה בירושלים, ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם קרן עזרת מנחם המפעילה מערך משפיעים במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתוניס בי"ט מנחם אב תש"מ כבן בכור לאביו הרב דוד שמעון חדד ולאמו מרת וורדה.

בעודו ילד כבן ארבע, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב"ד במגדל העמק שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד תלמוד תורה חב"ד המקומי.

לקראת שנת הלימודים תש"ס נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל[1], קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.

בשנת תשס"ג יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת צעירי אגודת חב"ד ירושלים, והקים את בית חב"ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה.

הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים[2], אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.

בשנת תשס"ח ייסד כולל אברכים בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרת מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב"ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.

לקראת ג' תמוז תשס"ט, החל להוציא לאור קובץ בשם הברכה, המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין שאר הכותבים, נמנים הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, רבו של כפר חב"ד, הרב לוי יצחק הלפרין ע"ה, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ולהבחל"ח הגה"ח ר' גדליה אקסלרוד, רבה של חיפה, הגה"ח ר' שניאור זלמן גופין, משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, ועוד.

כאשר קרן עזרת מנחם הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך משפיעים שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת תשע"ו התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב"ד ברחבי הארץ[3].

הערות שוליים