אוזן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
'''אוזן''' היא | '''אוזן''' היא איבר בראש המשמש כלי לחוש ה[[שמיעה]]. בתורת הקבלה האוזן היא אור רוחני גבוה המשמש כתחילת יציאת אורות [[עולם העקודים]], בהעלם גדול כל כך עד שכל הספירות נכללות בה באות [[ה]] אחת. | ||
האוזן של [[אדם קדמון]] היא בחינת השורש של [[שם ס"ג]] (אך באופן שרק הה' נתגלתה וכדלעיל), ומשמשת גם כמקור ושורש ל[[שם מ"ה]]{{הערה|שיצא מיחוד ע"ב דע"ב וע"ב דס"ג, וע"ב דס"ג הוא אורות האוזנים כמובא ב[[אוצרות חיים]] שער העקודים}}. | האוזן של [[אדם קדמון]] היא בחינת השורש של [[שם ס"ג]] (אך באופן שרק הה' נתגלתה וכדלעיל), ומשמשת גם כמקור ושורש ל[[שם מ"ה]]{{הערה|שיצא מיחוד ע"ב דע"ב וע"ב דס"ג, וע"ב דס"ג הוא אורות האוזנים כמובא ב[[אוצרות חיים]] שער העקודים}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
אנו מוצאים בפרשת האזינו כי יש שני בחינות של שמיעה באוזן: {{ציטוטון|'''האזינו''' השמים ואדרבה, '''ותשמע''' הארץ אמרי פי}}". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים - כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק. | אנו מוצאים בפרשת האזינו כי יש שני בחינות של שמיעה באוזן: {{ציטוטון|'''האזינו''' השמים ואדרבה, '''ותשמע''' הארץ אמרי פי}}". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים - כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק. | ||
הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה - "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערה|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ". | הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה - "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל [[ישעיהו הנביא]] את הלשון{{הערה|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ". | ||
הרבי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערה|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] - רחוקיים: "האזינו" - "השמים", ו"תשמע" - "הארץ". | הרבי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערה|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] - רחוקיים: "האזינו" - "השמים", ו"תשמע" - "הארץ". | ||
משום כך אמר ישעיהו הנביא את הלשון: {{ציטוטון|שמעו שמים והאזיני ארץ}}, כי בזמנו כבר לא היה מצב של "כל יושביה עליה" - [[עשרת השבטים|עשרה שבטים]] כבר גלו מארץ ישראל, וממילא כבר נחסר בהקדושה המלאה של ישראל וארץ ישראל, ולכן אמר בדברי נבואתו לבני ישראל: "שמעו שמים", שכן הקדושה השמימית אינה קרובה כל כך. | משום כך אמר [[ישעיהו הנביא]] את הלשון: {{ציטוטון|שמעו שמים והאזיני ארץ}}, כי בזמנו כבר לא היה מצב של "כל יושביה עליה" - [[עשרת השבטים|עשרה שבטים]] כבר גלו מארץ ישראל, וממילא כבר נחסר בהקדושה המלאה של ישראל וארץ ישראל, ולכן אמר בדברי נבואתו לבני ישראל: "שמעו שמים", שכן הקדושה השמימית אינה קרובה כל כך. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אדם}} | {{אדם}} | ||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||