סמיכה לרבנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תקנות הרבי|}}
 [[קובץ:סמיכה770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] חותם על תעודות סמיכה של [[תות"ל המרכזית 770]]]]
-'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי כללי ה[[תורה]], ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב שהוסמך בעצמו, כשהמסמיך הראשון היה [[משה רבינו]] והמוסמך הראשון - [[יהושע בן נון]]{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פרק ד'.}} הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.
+'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי כללי ה[[תורה]], ולהקרא בתואר [[רב (תואר)|רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב שהוסמך בעצמו, כשהמסמיך הראשון היה [[משה רבינו]] והמוסמך הראשון - [[יהושע בן נון]]{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פרק ד'.}} הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.
 שכיום המנהג שהרב המוסמך מקבל "כתב סמיכה".
 == מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה ==
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 == הסמיכה כיום ==
-עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיימה הסמיכה{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבה"ח]] [[כסלו]], ה'תשט"ז. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה. במקום אחר הרבי מציין לכך שאולי לרי"ף הייתה סמיכה כיון שבבית דינו תקעו בשופר בר"ה שחל ב[[שבת]] וזה אפשרי הלכתית רק בבית דין סמוך}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, למעט רבותינו [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]], שעל פי עדות [[הרבי]], {{הדגשה|הם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו}}{{הערה|מאמר ד"ה והיה מדי חודש בחדשו (ש"פ חוקת א' דראש חודש תמוז תשד"מ)}}. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב [[סמיכה]] מרב אחר סמוך מדור דור.
+עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיימה הסמיכה{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבה"ח]] [[כסלו]], ה'תשט"ז. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה. במקום אחר הרבי מציין לכך שאולי לרי"ף הייתה סמיכה כיון שבבית דינו תקעו בשופר בר"ה שחל ב[[שבת]] וזה אפשרי הלכתית רק בבית דין סמוך}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, אמנם ישנו ביטוי במאמר , {{הדגשה|הם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו}}{{הערה|מאמר ד"ה והיה מדי חודש בחדשו (ש"פ חוקת א' דראש חודש תמוז תשד"מ)}}. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב [[סמיכה]] מרב אחר סמוך מדור דור.
-הרבי ביאר שהטעם שביטול הסמיכה היה בכוונה על ידי חכמים, ולא מפני גזרת המלכות{{הערה|שיחת פ' בראשית תשמ"ו ?}}
+הרבי ביאר שהטעם שביטול הסמיכה היה בכוונה על ידי חכמים, ולא מפני גזרת המלכות{{הערה|שיחת פ' בראשית תשמ"ה}}
 == הסמיכה בחב"ד ==
-בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}}. הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו.
+בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}}. הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ayFdNMr-jSfqlb344LoSaPJKf8k9oGeV/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות ח"א תולדות עמ' 53].}}.
 בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 הרבי ציין שמקור השם ''''סמיכה''' לרבנות' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf מיחידות הרבנים הראשיים אייר תשמ"ט, התוועדויות חלק ג' עמוד 127 ואילך], בפניה אל בנו של נציג הרבנות הראשית בארה"ב הרב מרקוס שליווה את הרב אליהו, שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 9.}}.
-רבים בחב"ד נוהגים להבחן את מבחן הסמיכה אצל הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מכיוון שהוא בין היחידים שזכה לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].
+רבים בחב"ד נוהגים להבחן את מבחן הסמיכה אצל הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מכיוון שהוא בין היחידים שזכה לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].
-יש לציין כי הרבי קיבל [[סמיכה]] מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'.
+הרבי קיבל [[סמיכה]] מהגאון הרב [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי', ומהרב [[יחיאל יעקב ויינברג]] - מחבר הספר "שרידי אש".
-בנוגע לבחורים הלומדים סמיכה לרבנות קודם החתונה, הורה הרבי שגם הם ילמדו על כל פנים כמה שעות מידי יום גם גמרא עם פירוש רש"י ותוספות{{הערה|מכתב הרבי למשפיע הרב [[ניסן נמנוב]]: "שילמדו על כל פנים, איזה שעות
+בנוגע לבחורים הלומדים סמיכה לרבנות קודם החתונה, הורה הרבי שגם הם ילמדו על כל פנים כמה שעות מידי יום גם גמרא עם פירוש [[רש"י]] ו[[תוספות]]{{הערה|מכתב הרבי למשפיע הרב [[ניסן נמנוב]]: "שילמדו על כל פנים, איזה שעות ביום גפ"ת". חצי שנה מאוחר יותר הוסיף הרבי ופירט שאם אכן הייעוד של תלמידים אלו הוא הוראה, ויש להם כבר ידיעה יסודית, מספיק לימוד של שעתיים בלבד גמרא, אך אם אחד מ-2 התנאים חסר - יש להוסיף בשעות לימוד הגמרא שיהיו במשך חלק עיקרי משעות היום.}}.
-ביום גפ"ת". חצי שנה מאוחר יותר הוסיף הרבי ופירט שאם אכן הייעוד של תלמידים אלו הוא הוראה, ויש להם כבר ידיעה יסודית, מספיק לימוד של שעתיים בלבד גמרא, אך אם אחד מ-2 התנאים חסר - יש להוסיף בשעות לימוד הגמרא שיהיו במשך חלק עיקרי משעות היום.}}.
-כך גם נהגה הנהלת הישיבה ב-770 ובכפר חב"ד על פי הוראת הרבי להדריך את התלמידים לדחות את לימודי הסמיכה לגיל מבוגר יותר, רק לאחר שהתלמידים ירכשו ידיעה טובה בלימוד הגמרא{{הערה|במכתב למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כותב הרבי: "היותר קשיש בכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם בני כ' שנה, אם כן מהו החיפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת?". תלמידי ה'[[קבוצה]]' יכלו לגשת לבחינות הסמיכה רק שנה לאחר תום שנת ה'קבוצה' (בתחילת השנה השלישית ללימודם בישיבה ב-770).}}.
+כך גם נהגה [[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה ב-770]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] על פי הוראת הרבי להדריך את התלמידים לדחות את לימודי הסמיכה לגיל מבוגר יותר, רק לאחר שהתלמידים ירכשו ידיעה טובה בלימוד ה[[גמרא]]{{הערה|במכתב למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כותב הרבי: "היותר קשיש בכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם בני כ' שנה, אם כן מהו החיפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת?". תלמידי ה'[[קבוצה]]' יכלו לגשת לבחינות הסמיכה רק שנה לאחר תום שנת ה'קבוצה' (בתחילת השנה השלישית ללימודם בישיבה ב-770).}}.
 ===תעודת הסמיכה החב"דית===
@@ שורה 41: / שורה 40: @@
 הבדל נוסף: בבחינות הרבנות אדם נדרש לגלות ידע בנושא בכל השתלשלות הדין החל מדברי הגמרא, ראשונים, טור, בית יוסף, שו"ע, רמ"א ונושאי הכלים, ואילו בחב"ד רבים הרבנים הנותנים סמיכה לאחר שבחנו על שו"ע רמ"א ונושאי כלים בלבד.
-הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא כנראה רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו", וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר.
+הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא בעקבות רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו"{{הערה|בשיחה הנ"ל ב[[י' שבט]] [[תשי"ב]]}}, וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר.
+===סמיכה מרבותינו נשיאינו===
+{{להשלים}}
+על החסיד ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] וכן על החסיד ר' [[דוד צבי חן]] מסופר שהיה אחד משלושת החסידים הבודדים שהוסמכו להוראה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ש"פ ויצא, י"א בכסלו תשמ"ג התוועדויות חלק א' עמ' 543.}}.
+במסורת המשפחתית של צאצאי ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פוגורלסקי]] מקובל שקיבל סמיכה לרבנות מאחד מרבותינו נשיאינו, אדמו"ר המהר"ש או [[אדמו"ר הרש"ב]].
 ==סמיכה לדיינות==
@@ שורה 51: / שורה 56: @@
 ==ראו גם==
-*[[מכון הלכה חב"ד]]
 *[[מכון למען ילמדו]]
 *[[מכון סמיכה למעשה]]
-*[[סמיכה נט]]
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/894043/ ואשיבה שופטיך - לקט שיחות אגרות ומענות בקשר להוראת הרבי מלך המשיח ללמוד ע"מ לקבלת סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין"]''' {{אינפו}}
 *'''[http://www.derher.org/uploads/1/6/8/2/16823364/derher_-_adar_i_5776.pdf סמיכה - יותר מסתם תעודה]''', בתוך עלון 'א חסידישע דערהער' (אנגלית)
 *'''[https://col.org.il/news/134121 כשהרבי יצא בקריאה לבחורי הישיבה ללמוד 'סמיכה' לפני הנישואין]''' {{COL}} {{וידאו}}
 *'''[https://col.org.il/news/133965 למה רק בחב"ד לומדים לקבלת "סמיכה לרבנות" לפני החתונה?]''' {{COL}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_82.html הרבי מסביר: למה מקפידים לקבל 'סמיכה' לפני החתונה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
@@ שורה 66: / שורה 71: @@
 [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
 [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
+[[קטגוריה:הלכה]]