פרשת יתרו – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
*'''חמישי''' - ה' אומר למשה לאמר לבני ישראל לקדש את עצמם. עליהם לטבול ב[[מקוה]], ועל בעל ואשה להבדיל עצמם למשך שלושה ימים. כמו כן צריך להציב גדרות מסביב להר סיני ונאסר על כל אדם או [[בהמה]] לעבור את הגדרות ולעלות להר. ביום השלישי (בתאריך [[ו' בסיוון]]) בבוקר, החלו קולות רעמים וברקים וענן כבד. [[קול]] השופר הלך וחזק. הר סיני כולו נראה בעשן.
*'''חמישי''' - ה' אומר למשה לאמר לבני ישראל לקדש את עצמם. עליהם לטבול ב[[מקוה]], ועל בעל ואשה להבדיל עצמם למשך שלושה ימים. כמו כן צריך להציב גדרות מסביב להר סיני ונאסר על כל אדם או [[בהמה]] לעבור את הגדרות ולעלות להר. ביום השלישי (בתאריך [[ו' בסיוון]]) בבוקר, החלו קולות רעמים וברקים וענן כבד. [[קול]] השופר הלך וחזק. הר סיני כולו נראה בעשן.


*'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את [[עשרת הדברות]]. ה' מתגלה לכל העולם, ולכל כיוון אליו מסתכלים בני ישראל הם ממש רואים במוחש אלוקות. בכל דיבור שיצא מאת ה' פרחו נשמותיהם של כל העם, וה' החזיר להם אותו בטל של תחיה (אותו טל בו הוא יקים את המתים מקבריהם ב[[תחיית המתים]]). עשרת הדברות הן: להאמין בא-ל אחד. לא לעבוד עבודה זרה. לא להשבע בשם ה' לשקר. לשמור את השבת. לכבד את ההורים. לא לרצוח. לא לנאוף. לא לגנוב. לא להעיד עדות שקר. לא לחמוד את השייך לחברך (המנהג הוא שנעמדים בעת שקוראים בתורה ב[[שבת]] את עשרת הדברות).
*'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את [[עשרת הדברות]]. ה' מתגלה לכל העולם, ולכל כיוון אליו מסתכלים בני ישראל הם ממש רואים במוחש אלוקות. בכל דיבור שיצא מאת ה' פרחו נשמותיהם של כל העם, וה' החזיר להם אותו ב[[טל תחיה]] (אותו טל בו הוא יקים את המתים מקבריהם ב[[תחיית המתים]]). עשרת הדברות הן: להאמין בא-ל אחד. לא לעבוד עבודה זרה. לא להשבע בשם ה' לשקר. לשמור את השבת. לכבד את ההורים. לא לרצוח. לא לנאוף. לא לגנוב. לא להעיד עדות שקר. לא לחמוד את השייך לחברך (המנהג הוא שנעמדים בעת שקוראים בתורה ב[[שבת]] את עשרת הדברות).


*'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה.
*'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה.
שורה 26: שורה 26:
חז"ל מסבירים{{הערה|מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד}} שיתרו הכיר את כל העבודות זרות שבעולם קודם לכן, ובכך יכל להעיד: "גדול ה' מכל האלוקים". הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שב[[סדר ההשתלשלות]] (שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם{{הערה|[[רמב"ם]] בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד}} ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות), שדווקא על ידי ידיעתם בשלימות ישנה ההכרה וההרגשה בגדלות ה' שלמעלה אף מהם{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ג שם ואילך ובהערה 38. וראה גם ספר המאמרים מלוקט שם עמוד קה ואילך}}.
חז"ל מסבירים{{הערה|מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד}} שיתרו הכיר את כל העבודות זרות שבעולם קודם לכן, ובכך יכל להעיד: "גדול ה' מכל האלוקים". הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שב[[סדר ההשתלשלות]] (שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם{{הערה|[[רמב"ם]] בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד}} ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות), שדווקא על ידי ידיעתם בשלימות ישנה ההכרה וההרגשה בגדלות ה' שלמעלה אף מהם{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ג שם ואילך ובהערה 38. וראה גם ספר המאמרים מלוקט שם עמוד קה ואילך}}.


==מתן תורה==
= שיחה של הרבי על הפרשה =
{{ערך מורחב|מתן תורה}}
'''מקור''' - בפרשת יתרו מסופר על הגעת יתרו למדבר חזרתו לביתו ומתן תורה.
{{להשלים}}
 
'''שאלה''' - איך יכול להיות שפרשה כזו מרוממת, שמדברת על מתן תורה, נקראת 'יתרו'? ניסים גלויים התרחשו שם תחיית המתים, כל החולים התרפאו, וכדו'. לא יכלנו לקרא לה למשל "מתן תורתנו"? למה?
 
'''תשובה''' - התורה מחדשת לנו דבר נפלא. יתרו, יכָל בקלות להשאר כהן לעבודה זרה, היה לו כבוד, עושר, וכו'. אבל יתרו, '''ברגע שהוא גילה שזה לא אמיתי, הוא מיד עזב הכל'''!
 
אנחנו צריכים ללמוד מיתרו, ולדעת שגם כשלא נח לנו, בכל זאת להתאמץ קצת, להניח תפילין למשהו, לחלק נש"ק למישהי, '''וכך נביא את הגאולה בקרוב ממש. אמן. לחיים לחיים. שבת שלום.'''
 
==ראו גם==
*[[ראש חודש סיון]]
*[[שלושת ימי ההגבלה]]
*[[מתן תורה]]


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/yitro לקוטי שיחות פרשיות - פרשת יתרו] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2151 טקסט פרשת יתרו עם פירוש רש"י] באתר {{חבד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2151 טקסט פרשת יתרו עם פירוש רש"י] באתר {{חבד בישראל}}
שורה 37: שורה 48:


{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
[[קטגוריה:חומש שמות|5]]
[[קטגוריה:חומש שמות|5]]
[[en:Parshas Yisro]]