אחשוורוש – הבדלי גרסאות

אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר]] ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]].

אחשורוש החל למלוך בשנת ג'שצ"ב ליצירה. קדם לו כורש מלך פרס, שהיה חתנו של דריוש מלך מדי - שכבש את המלוכה מאת בלשצר מלך בבל, וממנו החלה מלכות פרס להיות השלטת העיקרית בעולם. אחשורוש היה מהמלכים ש'משלו בכיפה' - כלומר, ששלט על העולם כולו. וזו כוונת הפסוק: "המולך מהודו ועד כוש", שמשמעותו בכל העולם כולו{{הערה|מגילה יב, א. ושם מחלוקת רב ושמואל כיצד לדרוש את הפסוק.}}.

בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת ולאחר שהתיעץ עם ושתי ועם ממוכן הפסיק אחשוורוש את הבניה, והיא הושבתה עד השנה השניה למלכות דרויש השני, היא שנת ג'ת"ח{{הערה|עזרא ד. סדר הדורות.}}. זו גם הסיבה שאמר אחשורוש לאסתר כשנשאה חן בעיניו{{הערה|אסתר ה, ג.}}: "וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ '''עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת''' וְיִנָּתֵן לָךְ" - רק '''עד''' חצי המלכות, ולא כולל בנין [[בית המקדש]] - שאותו הוא אינו מוכן לתת{{הערה|רש"י על הפסוק. מגילה טו, ב.}}.

==בתורת חסידות==