המלך במסיבו (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 23: שורה 23:
*[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]]
*[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]]


== קישורים חיצוניים ==
==קישורים חיצוניים==
 
*לקריאת הספר: [https://drive.google.com/file/d/1ctkuG6yxs1DXsAp4lnTvmbr0_fQ_btTW/view?usp=sharing חלק א'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/18vrIYGFlSII1U0AzYbznZwe4KxYX7SBl/view?usp=drive_link חלק ב']
'''לקריאה והורדה: [http://chabadpedia.co.il/images/4/48/המלך_במסיבו_-_כרך_א'_(תש''י-תשכ''ט).pdf כרך א' - מהשנים תש"י-תשכ"ט] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/a/af/המלך_במסיבו_-_כרך_ב'_(תש''ל-תשל''א).pdf כרך ב' - מהשנים תש"ל-תשל"א]''' {{PDF}}


{{תורת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
שורה 31: שורה 30:


[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]

גרסה אחרונה מ־02:17, 17 ביוני 2024

סט הספרים 'המלך במסיבו'

הספר המלך במסיבו הינו ספר המתעד את שיחות הרבי עם המסובים בעת סעודות החגים בדירת הרבי הריי"צ, שם סעד הרבי מדי יום טוב עם זקני וחשובי החסידים, במחיצת חמותו הרבנית נחמה דינה עד להסתלקותה בשנת תשל"א.

את הספר ערך הרב מרדכי מנשה לאופר מתוך תיחקור הנוכחים בסעודות ומתוך ראשי דברים שכתבו התמימים שלמדו בישיבה באותם שנים.

יצא לאור על ידי הוצאת קה"ת בכפר חב"ד בשנת תשנ"ג בב' כרכים.

בשנת תשע"א פירסם הרב לאופר במספר בימות כי הוא באמצע עריכת קונטרס מילואים לספר.

מאוחר יותר שולבו השיחות בסדרת תורת מנחם - התוועדויות.

אמינות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה פרץ דרך בקיבוץ דברי הרבי שנערכו על ידי מי שלא היה ממונה על עריכת דברי הרבי, והסתמך פעמים רבות אף על רשימות וזכרונות דברים עם רמת אמינות שונה, שנכתבו על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, אף לאחר הפסקה ארוכה משעת אמירתם.

נוסף לכך, אופי הדיבורים בסעודה לא היה מסודר, כאשר הרבי ענה באופן אישי לחסידים ששאלו אותו שאלות, לעיתים כהמשך לדברים שנאמרו או נשאלו קודם לכן בכתב וכדומה, ולא נשא דברים בפני הנוכחים כפי שהדברים נאמרו בשעת ההתוועדויות וכדומה, ובשל כך היה קשה פעמים רבות להבין את ההקשר המלא של הדברים ולהעביר אותם לכתב בצורה מסודרת. כמו כן הדיבור היה מיועד כתשובה לשואל ולכן לא נאמר בקול רם, מה שהקשה על ההקשבה לדברים.

בשל סיבות אלו ונוספות, יש חסידים הטוענים כי אין להסתמך על המובא ברשימות מהן הרכיבו את הספר, ואין לקבוע מנהגים לפיהן[1].

מאידך יש הטוענים כי בשל העובדה שהדיבורים היו בדרך כלל תמציתיים ובסגנון של שאלות ותשובות, היה קל יותר לזכור את הדברים שנאמרו גם לאנשים שלא ניחנו בכושר זיכרון מיוחד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרב טוביה בלוי בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם' עמוד נא, ועוד.