סיום מסכת – הבדלי גרסאות

'''סיום מסכת''' (נקרא בקיצור '''סיום''') הוא אירוע חגיגי ש[[מנהגי ישראל|מנהג ישראל]] לקיימו בעת סיום [[לימוד התורה|לימודה]] של מסכת ב[[גמרא]]. נהוג לערוך [[סעודת מצווה|סעודה]] גדולה לכבוד המאורע.

==מנהג הסיום==

נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]].

בעת הסיום {{ציטוטון|{{מונחון|מתכיפין|מסמיכים}} התחלה להשלמה}}{{הערה|שם=מרשות|נוסח פיוט "מרשות" ל[[חתן בראשית]].}}, ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת [[מסכת ברכות]]. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא [[בלי גבול]] ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3258.htm אגרות קודש כרך י', ג'רנח].}}.

==נוסח ההדרן==

סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.

==סיום המסכתות בדבר טוב==

==עריכת סיום בזמנים שונים ==

[[קובץ:סיום מהמ.jpeg|200px|ממוזער|שמאל|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]

===בי"ט כסלו===

[[אדמו"ר הזקן]] הנהיג שבכל שנה תתקיים בקהילות החסידים [[חלוקת הש"ס]]. נהוג לקיים את החלוקה ביום חג האולה [[י"ט כסלו]], ולערוך במהלך [[התוועדות]] החג את סיום הש"ס כולו. [[הרבי]] נוהג לומר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שיחה ובה [[הדרן]] על כל הש"ס לרגל המאורע.

===בערב פסח===

[[בכור|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.

===ביום היארצייט===

הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון|אין ערוך|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן כדי לקשר עליה זו אל עליה באין ערוך ב[[לימוד התורה|ידיעת התורה]] - עורכים אז סיום מסכת{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}.

== סיום מסכת [[משניות]] ==

ה[[אחרונים]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4175&st=&pgnum=43&hilite= יסודי ישורון חלק ו' עמוד מג], והמקומות שצויינו שם.}} דנים בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו [[קדיש]] ולערוך סעודה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] כמו סעודת מצווה, ופוטר מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]].

== סיום על מסכת בירושלמי ==

בעקבות ייסוד תקנת [[הדף היומי בירושלמי]] אמר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] לרבי שישנו ספק האם ניתן לערוך סיום על מסכת ב[[תלמוד ירושלמי]], מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון [[מסכת נידה]]). הרבי השיב שאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד. וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי{{הערה|1=דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות עם הרה"צ [[פנחס מנחם אלתר]], התוועדויות [[תשד"מ]] עמוד 1049.}}.

*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'

*'''מתכיפין סיום להתחלה''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת וישב תשפ"א עמוד 6

==קישורים חיצוניים==

*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]