סעדיה ליברוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ליברוב סעדיה.jpg|שמאל|ממוזער|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]
[[קובץ:ליברוב סעדיה.jpg|שמאל|ממוזער|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]] - [[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי בעל שיעור קומה.
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]] - [[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי מפורסם.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 7: שורה 8:
למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].


בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' משה מנחם מענדל וקריינא דבורה.
בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' [[משה מנחם מענדל איידלמן|משה מנחם מענדל]] וקריינא דבורה.
 
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.
 
יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ז]], משם הגיע ל[[צרפת]] ובה שימש משפיע לאנ"ש ושד"ר{{הערה|תולדות ר' סעדיה פרק שישי}}.


בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק אדמומהוריי"צ לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיעבור ויאמר קדיש בשליחותו.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, מיד התקשר לרבי, וכתב את מכתביו אל הרבי עם תוארים הנכתבים לרבי, פעל בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ויחד עם עשרות מחסידי חב"ד בצרפת חתם על כתב התקשרות בז' תשרי תשי"א{{הערה|תולדות ר' סעדיה פרק שביעי}}.


יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ז]], משם הגיע ל[[צרפת]]. בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שעליו להתענין בשליחות במרוקו או [[אנטוורפן]]. מיד לאחר [[י' שבט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. לאחר רעידת האדמה, עזבו רבים את המדינה, והעיר בה התגורר התרוקנה, והוא נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר, עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר.  
בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[הרבי]] באגרת מחודש מנחם אב תש"י שעליו להתענין בשליחות ב[[מרוקו]] או ב[[אוסטרליה]].


מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו.
בשנים הבאות ניסה לצאת בשליחות למרוקו, וחרף הקשיים, ציית לעידודי הרבי ולאחר מאמצים רבים בשנת תשי"ג יצא בשליחות הרבי למרוקו{{הערה|תולדות ר' סעדיה}}.


נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].
בשנים הבאות נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר,


עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר{{מקור}}.
מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".
נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] בסמיכות לקברו של בעל התורת חסד.
==ספר תולדותיו==
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרים מריישא ליברוב - נפטרה ג' אדר ב' תש"ס.
'''אחיו ואחותו''':
'''אחיו ואחותו''':
*אחיו, [[הלל ליברוב]]
*אחיו, ר' [[הלל ליברוב]]
*אחיו, נחום נהרג בשואה,  
*אחיו, ר' נחום נהרג בשואה,  
*אחותו, סימה (גינזבורג)
*אחותו, סימה (גינזבורג)
'''בניו''':
'''בניו''':
שורה 30: שורה 44:
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.
'''בנותיו''':
'''בנותיו''':
* מרת רבקה שיינא, אשת הרב [[שלום בער נאטיק]], יער [[צרפת]].
* מרת רבקה שיינא, אשת הרב [[שלום בער נאטיק]], יער [[צרפת]] - נפטרה י סיון תשע"ט..
* מרת פרידא חנה, אשת הרב [[שמחה צירקינד]], משלוחי הרבי ב[[קנדה]].
* מרת פרידא חנה, אשת הרב [[שמחה צירקינד]], משלוחי הרבי ב[[קנדה]].
* מרת קריינא דבורה, אשת הרב שמואל גרינפלד{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/631864/ אנטוורפן, בלגיה: הרב שמואל גרינפלד ע"ה].}}, ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה, בשנת תשכ"ה.
* מרת קריינא דבורה, אשת הרב שמואל גרינפלד{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/631864/ אנטוורפן, בלגיה: הרב שמואל גרינפלד ע"ה].}}, ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה, בשנת תשכ"ה.

גרסה אחרונה מ־22:33, 12 במרץ 2024

ר' סעדיה ליברוב עומד לימין הרבי בקריאת התורה

הרב סעדיה ליברוב (ח' שבט תר"ס - ה' ניסן תשמ"ג) היה משלוחי הרבי במרוקו ובאנטוורפן, ומשפיע חסידי מפורסם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בח' שבט תר"ס בקליאדי שברוסיה לאביו ר' צבי הירש יהודה ליברוב ולאמו מרת רבקה שיינא.

למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' משה מנחם מענדל וקריינא דבורה.

בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.

יצא את רוסיה ב'בריחה הידועה' בשנת תש"ז, משם הגיע לצרפת ובה שימש משפיע לאנ"ש ושד"ר[1].

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, מיד התקשר לרבי, וכתב את מכתביו אל הרבי עם תוארים הנכתבים לרבי, פעל בענין קבלת הנשיאות של הרבי ויחד עם עשרות מחסידי חב"ד בצרפת חתם על כתב התקשרות בז' תשרי תשי"א[2].

בהיותו בצרפת כתב לו הרבי באגרת מחודש מנחם אב תש"י שעליו להתענין בשליחות במרוקו או באוסטרליה.

בשנים הבאות ניסה לצאת בשליחות למרוקו, וחרף הקשיים, ציית לעידודי הרבי ולאחר מאמצים רבים בשנת תשי"ג יצא בשליחות הרבי למרוקו[3].

בשנים הבאות נסע לשליחות לאנטוורפן שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות והתוועדות עם החסידים בעיר,

עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי תניא שהיה מוסר[דרוש מקור].

מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".

נפטר בה' ניסן תשמ"ג באנטוורפן ונקבר בהר הזיתים בסמיכות לקברו של בעל התורת חסד.

ספר תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ח יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די מרדכי צבי ליברוב ("צ. מר דרור") ממלבורן שבאוסטרליה. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת והכנסת ספר תורה לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב שניאור זלמן ליברוב ואשתו יהודית ליברוב. אנטוורפן, אייר תשס"ח.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרים מריישא ליברוב - נפטרה ג' אדר ב' תש"ס.

אחיו ואחותו:

  • אחיו, ר' הלל ליברוב
  • אחיו, ר' נחום נהרג בשואה,
  • אחותו, סימה (גינזבורג)

בניו:

בנותיו:

  • מרת רבקה שיינא, אשת הרב שלום בער נאטיק, יער צרפת - נפטרה י סיון תשע"ט..
  • מרת פרידא חנה, אשת הרב שמחה צירקינד, משלוחי הרבי בקנדה.
  • מרת קריינא דבורה, אשת הרב שמואל גרינפלד[4], ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר באנטוורפן, בלגיה, בשנת תשכ"ה.
  • מרת אסתר הדסה - נפטרה בצעירותה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תולדות ר' סעדיה פרק שישי
  2. תולדות ר' סעדיה פרק שביעי
  3. תולדות ר' סעדיה
  4. אנטוורפן, בלגיה: הרב שמואל גרינפלד ע"ה.