שבת אסרו חג פסח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שבת [[אסרו חג]] פסח''' היא שבת שחלה בצמוד מייד לאחר [[חג הפסח]] ב[[ארץ ישראל]]. קביעות זו יוצרת שאלות הלכתיות בנוגע לדיני ה[[חמץ]] והשימוש בו לאחר שהסתיים החג, אך לפני שהחמץ נקנה בחזרה מהגוי, וכן יוצרת הבדלים ב[[קריאת התורה]] בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, כיון שבחו"ל החג נמשך יומיים ובשבת זו קוראים את קריאת [[אחרון של פסח]].
+[[קובץ:ערב ששפ שחל בועשק.jpg|ממוזער|250px|הדרכה הלכתית מטעם [[מכון הלכה חב"ד]] לקביעות של [[שביעי של פסח]] שחל בערב שבת, לבני ארץ ישראל]]
+'''[[שבת]] [[אסרו חג]] פסח''' היא שבת שחלה בצמוד מייד לאחר [[חג הפסח]] ב[[ארץ ישראל]]. קביעות זו יוצרת שאלות הלכתיות בנוגע לדיני ה[[חמץ]] והשימוש בו לאחר שהסתיים החג, אך לפני שהחמץ נקנה בחזרה מהגוי, וכן יוצרת הבדלים ב[[קריאת התורה]] בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, כיון שבחו"ל החג נמשך יומיים ובשבת זו קוראים את קריאת [[אחרון של פסח]].
 נידון נוסף הוא זמן עריכת [[סעודת משיח]] בקביעות כזו.
 בקהילות ישראל נהוג לערוך בקביעות כזו בערב חג [[עירוב תבשילין]] על מנת לאפשר בישול ביום טוב גם עבור השבת.
+==מעלת הקביעות==
+קביעות זו היא המעולה ביותר, כאשר [[ספירת העומר]] מתחילה באחד בשבת, וכל שבוע של ימי הספירה מתחיל ביום ראשון ומסתיים ביום השבת{{הערה|פסיקתא דרב כהנא ח, א: "תני ר' חייה שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כג:טו), אימתי הן תמימות, בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם".}}.
+מלבד המופיע בדברי חז"ל על מעלת קביעות זו, ביאר הרבי מספר פעמים את מעלת הקביעות על פי פנימיות הענינים{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1yPbn1FBF5L_ChlhCI4qI5ZB_ONLnJMky/view לקוטי שיחות חלק י"ב שיחה ראשונה לפרשת אמור, ועוד].}}, וכן הוסיף והדגיש את המעלה שימי [[חול המועד]] רצופים בלי שיש שבת המפסיקה ביניהם, וימים אלו - שהם הימים היחידים בשנה שמוקדשים ללימוד תורה בלבד בלי היתר של עיסוק בפרנסה או בעונג שבת ויום טוב, רצופים ומאפשרים הוספה מיוחדת בלימוד התורה{{הערה|התוועדות שבת הגדול תשל"א. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 266.}}.
+בנוסף, ב[[שנה מעוברת|שנה שאינה מעוברת]] יוצרת קביעות כזו מצב של [[שמיני שמונה שמינה]] בו יש סגולה מיוחדת (ראו להלן).
 ==שימוש בחמץ וקטניות==
@@ שורה 11: / שורה 19: @@
 *'''זהירות מנגיעה בכלי הפסח:''' שימוש במיני חמץ ואפילו בדברים שהקפידו עליהם לאורך כל החג לפני שהספיקו להכניס את כלי החמץ, עלולה לגרום שהאוכל יגע בכלים.
-נוסף לכך, על יסוד דברי הרבי שהתייחס למעלה שבקביעות זו{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשנ"א, בתחילתה: "" :מהמעלות המיוחדות דחג הפסח בקביעות שנה זו, בנוגע לימי השבוע – שהתחלתו (יום ראשון דפסח), וסיומו (יום אחרון של פסח – בחוץ לארץ, ובארץ ישראל – אסרו חג) ביום השבת". ובהערה שם: "ולהעיר שכשחל בשבת אין בו חמץ כלל, והסעודות דשבת הם באכילת מצה דוקא, שבזה ניכר יותר ההמשך והשייכות לחג הפסח".}}, יש חסידים המקפידים שלא להשתמש בחמץ כלל בשבת זו, על אף ההיתרים שניתן למצוא לכך{{הערה|ראו גם הנלקט בזה בספר 'פסח שחל בשבת' עמוד קצז. וכן מופיע במדור הלכות ומנהגי חב"ד בגליון התקשרות ערב חג הפסח תשפ"ב. וראו גם [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-15-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' ניסן תשפ"ב עמוד 24 - 'זהירות מחמץ בשבת אסרו-חג פסח'].}}.
+נוסף לכך, על יסוד דברי הרבי שהתייחס למעלה שבקביעות זו{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשנ"א, בתחילתה: "" :מהמעלות המיוחדות דחג הפסח בקביעות שנה זו, בנוגע לימי השבוע – שהתחלתו (יום ראשון דפסח), וסיומו (יום אחרון של פסח – בחוץ לארץ, ובארץ ישראל – אסרו חג) ביום השבת". ובהערה שם: "ולהעיר שכשחל בשבת אין בו חמץ כלל, והסעודות דשבת הם באכילת מצה דוקא, שבזה ניכר יותר ההמשך והשייכות לחג הפסח".}}, יש חסידים המקפידים שלא להשתמש בחמץ כלל בשבת זו, על אף ההיתרים שניתן למצוא לכך{{הערה|ראו גם הנלקט בזה בספר 'פסח שחל בשבת' עמוד קצז. וכן מופיע במדור הלכות ומנהגי חב"ד בגליון התקשרות ערב חג הפסח תשפ"ב. וראו גם [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' ניסן תשפ"ב עמוד 24 - 'זהירות מחמץ בשבת אסרו-חג פסח'].}}.
 עם זאת, המנהג הרווח הוא שלא להימנע מאכילת [[שרויה]].
@@ שורה 20: / שורה 28: @@
 ==סעודת משיח==
-{{ערך מורחב|ערך=סעודת משיח}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[סעודת משיח]]}}
 קביעות זו שהינה ייחודית לבני ארץ ישראל, יוצרת התלבטות מהו הזמן המתאים ביותר לעריכת [[סעודת משיח]], כאשר מצד אחד הזמן של הסעודה כבכל שנה הוא בשביעי של פסח, ומצד שני אחד הטעמים של הסעודה הוא [[חיבור החג עם ימי החול]], והזמן המתאים ביותר לזה הוא בסיום ימי הקדושה, לקראת צאת השבת, ובפרט שדבר זה מאפשר לחבר קהלים רחבים לסעודה כפי הוראת ובקשת הרבי.
 הרבי עצמו התייחס לסוגיה והמליץ למצוא את האופן המתאים לערוך סעודה בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף 'כפליים לתושיה' גם ביום השבת עצמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 76: ""כשחל שביעי של פסח ביום שישי ערב שבת קודש, יש למצוא אופן המתאים לערוך את "סעודת משיח" בערב שבת, ולהמשיך ולהוסיף – באופן של "כפליים לתושייה" – גם ביום השבת עצמו".}}.
+בסעודה הנערכת בערב שבת, כיון שהרבי עורר שלא יעשו [[פורס מפה ומקדש]] במקומות בהן עלול הדבר להביא לידי מכשול, יש להשתדל ולהקדים את הסעודת משיח ולקיים אותה קודם השעה העשירית{{הערה|בסביבות השעה 17:00.}}, וזאת על מנת שלא להתמלא מהסעודה דבר שיפגע באכילת סעודת שבת לתענוג{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים רמט, ב: "ולאכול ולשתות בלי קביעת סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהג בה בחול מט' שעות ולמעלה".}}.
 ==קריאת התורה==
@@ שורה 54: / שורה 64: @@
 בלה"ק סכ"ו. וראו הנלקט ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&pgnum=357 אוצר פרקי אבות (פרקי אבות עם שערי אבות) עמוד שסב].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://col.org.il/news/137992 הרב ירוסלבסקי: "יש להדר בכל הידורי פסח גם בשבת הקרובה"]''' {{COL}}
+{{שבת}}
 {{פסח}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
 [[קטגוריה:פסח]]