עקיבא סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{אין תמונה}} | ||
'''רבי עקיבא סופר - שרייבר''' ([[תרל"ח]] - [[ב' כסלו]] [[תש"כ]]) היה רבה של פרשבורג, [[ראש ישיבה]], חבר [[מועצת גדולי התורה]] ומחבר הספר "דעת סופר". | '''רבי עקיבא סופר - שרייבר''' ([[תרל"ח]] - [[ב' כסלו]] [[תש"כ]]) היה רבה של פרשבורג, [[ראש ישיבה]], חבר [[מועצת גדולי התורה]] ומחבר הספר "דעת סופר". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה אחרונה מ־15:19, 17 באוגוסט 2023
רבי עקיבא סופר - שרייבר (תרל"ח - ב' כסלו תש"כ) היה רבה של פרשבורג, ראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר "דעת סופר".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ח לרבי שמחה בונים סופר, נכדו של החתם סופר. נישא עם הינדה שפרינצה ביתו של ר' יצחק לייב סופר. בשנת תרס"ז מונה כממלא מקומו של אביו ברבנות בפרשבורג, ועמד בראשות הישיבה שבעיר. כיהן כנשיא מועצת הרבנים האורתודוקסים בהונגריה ובהמשך בצ'כוסלובקיה. עמד גם בנשיאות "כולל שומרי החומות" ו"בתי אונגרין" שבירושלים.
בשנת תרצ"ט נמלט לשוויץ ומשם לארץ ישראל. בארץ הוא הקים מחדש את הישיבה מפרשבורג בירושלים שימש כחבר מועצת גדולי בתורה.
חיבר את השו"ת "דעת סופר". נפטר בב' כסלו תש"כ ונטמן בהר המנוחות.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעת סופר - א, ירושלים, תשכ"ה, באתר HebrewBooks
דעת סופר - ב, ירושלים, תשכ"ה, באתר HebrewBooks
- דעת סופר על התורה, מהדורה רביעית, ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו רבי אברהם שמואל בנימין סופר - ראש ישיבת פרשבורג בירושלים.
- בנו רבי שמחה בונם סופר-שרייבר - בלוגאנו, שווייץ.
- חתנו, הרב יצחק יהודה ליב בלאו.
- חתנו, הרב פנחס דוד פרוידיגר - רב, איש עסקים, ראש הקהילה בבודפשט בזמן השואה, והמנהל הראשון של "החינוך העצמאי".
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחד מביקוריו בעיירות המרפא בצ'כוסלובקיה, הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו, שהתעניין אצלו אודות אופיינה של הישיבה שניהל בפרשבורג.
מסופר[1] כי טרם פגישתו עם אדמו"ר הרש"ב, בקשה ממנו הרבנית שטערנא שניאורסון שיפסוק לבעלה אדמו"ר הרש"ב, כי אין לחשוש לבעיות ההלכתיות הטמונות בצחצוח שיניים, בשל המנעותו של אדמו"ר הרש"ב מכך. כאשר נכנס הרב סופר לפגישה, הוא הציג בפני אדמו"ר הרש"ב את הבעיות הטמונות הצחצוח, ופסק כי החשש מועט מידי בכדי לסבול את כאבי השיניים. אדמו"ר הרש"ב השיב לו על כך כי: "הכאב הזה של "חששא דחששא" כואב הרבה יותר מכאב שיניים!'". הרב סופר היה מספר סיפור זה, כביטוי להתפעלותו הרבה מגדולתו של אדמו"ר הרש"ב[2].
במהלך היחידות של הרב יהודה משה קרפפן נאמן ביתו של הרב סופר, אמר לו הרבי: "דע לך שלא ייתכן כי נין של ה'חתם סופר' לא תישאר אצלו איזו קדושה של ה'חתם סופר', ואני מצטער על שלא זכיתי לראותו באופן אישי, הגם ששמעתי וביררתי אודותיו תמיד..."[3].
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב צבי גרינוולד, שהכיר את הרב סופר בערוב ימיו
- ↑ חשש של חשש, מתוך שיחת השבוע, גיליון 1453, באתר חב"ד.
- ↑ מוסף הקהילות של המבשר, ז' כסלו תשע"ג, עמ' 11, פורסם בהתקשרות, גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.