ישראל ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (להוסיף הערה עם שם או מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפארת ישראל.jpg|ממוזער|הרב ישראל ליפשיץ]] | [[קובץ:תפארת ישראל.jpg|ממוזער|הרב ישראל ליפשיץ]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר הספר "תפארת ישראל"|אחר= | {{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר הספר "תפארת ישראל"|אחר=ראש ישיבה ברוסיה|ראו=[[ישראל לייב ליפשיץ]]}} | ||
רבי '''ישראל ליפשיץ''' ([[תקמ"ב]] - [[ג' תשרי]] [[תרכ"א]]) היה רב גרמני, ומחבר הספר "תפארת ישראל" על המשניות. | רבי '''ישראל ליפשיץ''' ([[תקמ"ב]] - [[ג' תשרי]] [[תרכ"א]]) היה רב גרמני, ומחבר הספר "תפארת ישראל" על המשניות. | ||
גרסה אחרונה מ־23:01, 16 באפריל 2023
רבי ישראל ליפשיץ (תקמ"ב - ג' תשרי תרכ"א) היה רב גרמני, ומחבר הספר "תפארת ישראל" על המשניות.
נולד לר' גדליה ליפשיץ בשנת תקמ"ב. שימש ברבנות בערים וורונקי, בדסאו, בחוזדייש ובדנציג שבגרמניה. נפטר בצום גדליה תרכ"א במהלך התפילה בבית הכנסת.
הרב ליפשיץ כתב את הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. בסוף כל פרק במשנה הוא כתב סיכומים של דיני ההלכות הנלמדים מהפרק. הספר הודפס על ידי בנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ. סביב דרשתו "אור החיים" המופיעה בספר נסב פולמוס נרחב, מאחר שנטען[דרושה הבהרה] כי עירב בה השקפות שאינם קבילים ביהדות, ואף רבי אלעזר הכהן מפולטוסק ביקש מבנו שישמיט את הדרשה הזאת מהספר.
יחס הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי כתב אודות מאמרו של הרב ליפשיץ "אור החיים": "שכוונתו היתה רצויה לקרב אלו הנמשכים אחרי המדע, שלא יתרחקו מדת ואמונת ישראל"[1].
בשנת תשכ"ו נכנס הרב אשר ששונקין ליחידות אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"תפארת ישראל", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'תפארת ישראל'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו[2].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, כרך ט"ו, אגרת ה'תמט.
- ↑ מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם בהתקשרות (גיליון), גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.