מתנה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:57, 31 במרץ 2024

מתנה^[1] היא הענקה של דבר מה ללא תמורה, הנובעת מהנחת רוח והקרבה של נותן המתנה ממקבל המתנה^[2]. המתנה נחשבת מבחינה הלכתית כקניין גמור, ונותן המתנה אינו יכול להתחרט.

המתנה בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שונא מתנות יחיה - מקור הביטוי הוא בספר משלי^[3], ואף חכמים הוסיפו והדגישו כי "משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים"^[4], וכך נפסק גם להלכה^[5], שעל האדם להתרחק מקבלת מתנת חינם, והוא צריך לעמול ולהתייגע.
מתנה על מנת להחזיר - אדם הנותן לחברו מתנה בתנאי שיחזיר לו אותה, נחשבת המתנה כמתנה גמורה, ועד שיחזיר לו אותה - נחשב החפץ כשלו באופן מוחלט. השימוש הנפוץ בצורת מתנה זו הוא בחג הסוכות, בו אנו מחוייבים במצוות ארבעת המינים ביום הראשון של החג שיהיו שייכים באופן אישי לאדם המקיים את המצווה, וכאשר חסידים יוצאים למבצע לולב הם מזכים עוברים ושבים בנטילת לולב ומעניקים להם אותו ב'מתנה על מנת להחזיר'. כמו כן החסידים שזוכים לשהות בחצר הרבי ולברך על ארבעת המינים שלו, מקבלים זאת מהרבי במתנה על מנת להחזיר.
נתינת מתנות בשבת - נתינת מתנות בשבת ויום טוב אסורה^[6].
מתנות כהונה - שבט לוי, ובתוכם הכהנים - לא קיבלו נחלה בארץ שאותה יוכלו לעבד ולהתפרנס ממנה, ובמקום זאת קבעה להם התורה 'מתנות כהונה', הכוללות אחוזים מסויימים מהתבואה שגדלה בשדות של שאר השבטים (מעשר, תרומת מעשר, ועוד), פדיון הבן, חלקים מהקרבנות הקרבים על המזבח (בקרבן שלמים), ועוד. מתנות אלו נחשבים כאוכל קדוש, ועל הכהנים להישמר ולאכול אותו בקדושה ובטהרה^[7], ואסור להם לעשות במתנות אלו מסחר או לקבל אותם תמורת טובת הנאה^[8], ואסור לכל אדם שאינו משבט הכהונה (המכונה בתורה לעניין זה בשם 'זר') לאכול מהמתנות. בסך הכל ישנם 24 סוגים של מתנות כהונה, כשלכל אחד מהם דינים שונים בנוגע למקום אכילתם, האנשים שמותר להם לאכול, אופן אכילתם, וזמן אכילתם.
קניין מתנה - היות שהמתנה נחשבת כזכות לאדם המקבל אותה, חל עליה הגדר של "זכין לאדם שלא בפניו", ועל כן אפשר לזכות אדם במתנה אף בלי ידיעתו. קניין מתנה הוא קניין מוחלט שלא ניתן להשבה או לחרטה, אלא אם כן נותן המתנה יצליח להוכיח שהמתנה ניתנה בטעות והיתה על דעת שיתקיים תנאי מסויים שכעת התבטל, כגון אדם ששלח מתנה לאשה שהשתדכה, ולאחר מכן היא ביטלה את השידוך והלכה והתחתנה עם מישהו אחר^[9].
מתנת שכיב מרע - אף שעל פי הלכה הענקת מתנה רגילה תלויה בדיני הקנינים ומצריכה הגבהה וכדומה, אדם הגוסס למות ומצווה להעניק מתנה מסויימת לאדם כל שהוא ונפטר קודם שעשו מעשה של קניין, אף שבמקרה רגיל המתנה בטלה, חז"ל קבעו ש"דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמו", ויש להם תוקף גמור, וזאת על מנת להבטיח שהאדם הגוסס ידע שיעשו כדבריו, ואולי זה ייתן לו כח להתחזק מעט, ולא יוסיף בצער ובקושי שלו ויגרום לפטירתו מהר יותר^[10].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מוסבר המושג 'מתנה' בעיקר במאמרי חג השבועות ובהקשר למתן תורה וכן בשמחת תורה, היות שעל התורה נאמר "וממתנה נחליאל", שהקדוש ברוך הוא העניק אותה במתנה לבני ישראל.

בשונה מסוגי קניין אחרים, המתנה אינה תלויה בפעולות הכנה מצד מקבל המתנה, אלא היא יכולה להגיע באתערותא דלעילא מוחלטת, כך גם בנוגע לתורה, שהיא נעלית באין ערוך ממדרגת הנבראים, וכל אופן נתינתה הוא בבחינת מתנה^[11].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי סירב לקבל מתנת חינם, והקפיד לשלם על המתנות שקיבל^[13], ומספר פעמים הבהיר שהטעם להנהגתו מיוסד על דברי ההלכה שאין לקבל מתנת חינם, כפי שנאמר "שונא מתנות יחיה"^[14], כאשר היו יוצאי דופן בכך, דוגמת החסיד ר' אהרון קליין שהעניק לרבי לאורך השנים מספר מתנות יקרות, וכן תלמידי בית הספר למלאכה ששיגרו לרבי סטענדער ושולחן שהכינו במגמת הנגרות, וככל הידוע הרבי לא סירב לקבלם או התנה זאת בהשתתפות כספית^[15]. במעמד החלוקת דולרים, כאשר אנשים העניקו לרבי מתנות שונות השתתף הרבי בסכום סמלי והעניק עוד דולר או מספר דולרים.

אף שבנוגע למשלוח מנות הסביר הרבי שהדבר שונה^[16], נהג הרבי להעביר את כל המשלוחי מנות שקיבל למכון חנה בקראון הייטס.

עם זאת, כאשר היה מדובר בכתבי יד של רבותינו נשיאינו ותלמידיהם, הסכים הרבי לקבל זאת^[17].

מתנות רוחניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת יום ההולדת ה-70 של הרבי בי"א ניסן תשל"ב, הורגשה תכונה רבה בקרב חסידי חב"ד שרצו להעניק לרבי מתנות משמעותיות לרגל ציון יובל ה-70. כחודש קודם לכן, במהלך התוועדות חג הפורים של אותה שנה, התייחס לכך הרבי בפומבי ואמר שאף שלא שייך להציב תנאים בנוגע לקבלת מתנה, כיון שהיא תלויה אך ורק ברצונו הטוב של הנותן, הרי כיון שהמטרה היא שרוצים לגרום לו נחת רוח, מה שיגרום לו נחת רוח הכי גדולה אם המתנות יהיו קשורות בהחלטות טובות בהוספה בלימוד התורה^[18]. מענות פרטיים עם תוכן דומה השיב הרבי לאורך כל שנות הנשיאות, שזהו הדבר שגורם לו את הנחת רוח הגדולה ביותר.

באופן דומה, עודד הרבי בצורה משמעותית הוצאה לאור של קבצים תורניים לכבוד י"א ניסן^[19].

ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א

אחת המתנות שהיו נהוגות בעבר בין החסידים, היתה שליחת ניגון חסידי, כך ידוע לדוגמא שר' פסח ממלסטובקה שלח מספר פעמים ניגון לרבי הלל מפאריטש.

בדומה לכך, חסידים נוהגים להלחין לכבוד הרבי מידי שנה ניגון חסידי לקראת יום ההולדת י"א ניסן על פרק התהילים החדש של הרבי, ובמשך השנים עם התרבות המלחינים שביקשו שהניגון שלהם הוא זה שייבחר, החלה לפעול ועדת הניגונים - ליובאוויטש, הבוחרת את הניגון מתוך עשרות ניגונים שמגיעים לפניה.

מלבד הניגונים המחוברים לקראת י"א ניסן, חוברו לאורך השנים ניגונים בקשר עם ציוני דרך ותאריכים משמעותיים.

שיר 'מתנות מתנות'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכבוד שנת ה-120 לרבי מספר חסידים בצרפת הלחינו שיר לכבוד י"א ניסן, המעודד הענקת מתנות לרבי כפי שהרבי עצמו ביקש, בהוספה בלימוד התורה.

שם השיר לקוח מהפזמון 'מתנות מתנות הביאו לאבינו'^[20].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פרסים ומתנות, 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג^[21]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מנחם מענדל רייצעס, הנהגת הרבי בקבלת מתנות, בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת תולדות תשע"ט עמוד 28
יובילו שי למורא, יחס הרבי לקבל מתנות, במדור 'ניצוצי רבי' התקשרות גליון 235 פרשת בא תשנ"ט
מעשה רבי, באתר מעיינותיך
איך הגיב הרבי כשקנו לו מכונית חדשה? וידאו מהמעמד
איזו מתנה הבאת לרבי, סיפורים על מתנות שהוענקו לרבי לאורך השנים ויחס הרבי לכך, בתוך שבועון בית משיח
רבי לילדים: מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת • מאורע

הערות שוליים

↑ למינוח זה יש שמות נרדפים רבים הן בתנ"ך, הן בלשון חכמים, והן בשפת הדיבור הנפוצה כיום: שי ("יובילו שי למורא", תהילים עו, יב), מנחה ("מנחה היא שלוחה לאדוני", בראשית לב, יט), תשורה ("ותשורה אין להביא לאיש האלוקים", שמואל א' ט, ז), דורון ("התקין עצמו לשלושה דברים לתפילה ולדורון ולמלחמה", קהלת רבה ט), זבד ("זבדני אלוקים אותי זבד טוב", בראשית ל, כ), אשכר ("מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו", תהלים עב, י), מתת ("מתת אלוקים היא", קהלת ג, יג).
↑ "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא", מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.
↑ טז, כז.
↑ סוטה מז, ב.
↑ חושן משפט סימן רמט, ה: "מדת חסידות שלא לקבל מתנה, אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר: שונא מתנות יחיה".
↑ מתנה בשבת לצורך מצווה - דובר שלום.
↑ "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון", דברים יח, א.
↑ "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (מלאכי ב, ח).
↑ שו"ע אבן העזר סימן צא, ה. ג, ג. רמב"ם הלכות זכייה ומתנה פ"ו כ"א-כ"ג.
↑ רמב"ם, הלכות זכיה ומתנה פרק ח' הלכה ז.
↑ התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תשכ"ה, ועוד.
↑ קטע וידאו המתעד את נתינת המתנה והתייחסות הרבי.
↑ להלן מקבץ דוגמאות חלקי בלבד: הרב ישעיהו הרצל הביא גארטל כמתנה לרבי מאחד מאנ"ש בירושלים, והרבי סירב לקבל בחינם (שבועון התקשרות גליון ד' עמוד אחרון). כשר' געצעל רובשקין הביא לרבי במתנה נרתיק מכסף למגילה, התנה זאת הרבי בכך שישלם 50$ עבור זאת (קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידים התמימים פורים תש"ע עמוד 55). כשהרב נפתלי רוט העביר לרבי קופסת אתרוג מכסף עם הקדשה חרוטה מהוריו, התנה זאת הרבי בכך שישלם את מחיר השווי המלא של הקופסה (עדותו, שלהי אלול תשי"ט) ר' זלמן יפה ביקש להביא לרבי קנקן כסף והרבי סירב.
↑ אגרות קודש כז עמוד קעד: "בנועם קיבלתי הפ"ש על ידי .. ות"ח ג"כ בעד שימת לבבה לשלוח על ידם כוס קידוש כסף. ובודאי מסרו שבהתאם למנהגי על יסוד הכתוב שונא מתנות יחיה, ביקשתי למסור תמורתו". אגרות קודש חלק י"ח עמוד קי: "בטח ידוע לו מנהגי, בלי נדר, להשתמט ממתנות. ולכן מוסגר פה תמורת הנ"ל המחאה". אגרות קודש חי"ד עמוד רג: "תשואון חן על שימת לבבו במסירת המפה על ידי מר .. שי' וכיון שהנ"ל לא ידע פרטים בזה, וע"פ מרז"ל (חולין מד, ב) מסרתיה להפנימיה דתומכי תמימים, והרי אכילה דשבת ברבים – הרי זה מצוה דרבים". ועוד.
↑ ראו בנוגע לר' אהרן קליין בערך אודותיו, ובנוגע לתלמידי בית הספר למלאכה - אגרות קודש חלק ט"ו עמוד מט.
↑ משלוח מנות - גם לעשירים, יחס הרבי למשלוחי מנות על אף הקפדתו בהלכה של 'שונא מתנות יחיה', במדור ניצוצי רבי, שבועון התקשרות 1231.
↑ יש הטוענים שהסיבה שבמקרים אלו הרבי לא הקפיד לשלם הוא מכיוון שאין זו מתנה אישית אלא מתנה לספריית אגודת חסידי חב"ד שהינה ספרייה ציבורית.
↑ תמליל שיחת הרבי.
↑ תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול.
↑ - לשמיעת הניגון באתר
↑ מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).

[1] למינוח זה יש שמות נרדפים רבים הן בתנ"ך, הן בלשון חכמים, והן בשפת הדיבור הנפוצה כיום: שי ("יובילו שי למורא", תהילים עו, יב), מנחה ("מנחה היא שלוחה לאדוני", בראשית לב, יט), תשורה ("ותשורה אין להביא לאיש האלוקים", שמואל א' ט, ז), דורון ("התקין עצמו לשלושה דברים לתפילה ולדורון ולמלחמה", קהלת רבה ט), זבד ("זבדני אלוקים אותי זבד טוב", בראשית ל, כ), אשכר ("מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו", תהלים עב, י), מתת ("מתת אלוקים היא", קהלת ג, יג).

[2] "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא", מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.

[3] טז, כז.

[4] סוטה מז, ב.

[5] חושן משפט סימן רמט, ה: "מדת חסידות שלא לקבל מתנה, אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר: שונא מתנות יחיה".

[6] מתנה בשבת לצורך מצווה - דובר שלום.

[7] "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון", דברים יח, א.

[8] "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (מלאכי ב, ח).

[9] שו"ע אבן העזר סימן צא, ה. ג, ג. רמב"ם הלכות זכייה ומתנה פ"ו כ"א-כ"ג.

[10] רמב"ם, הלכות זכיה ומתנה פרק ח' הלכה ז.

[11] התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תשכ"ה, ועוד.

[12] קטע וידאו המתעד את נתינת המתנה והתייחסות הרבי.

[13] להלן מקבץ דוגמאות חלקי בלבד: הרב ישעיהו הרצל הביא גארטל כמתנה לרבי מאחד מאנ"ש בירושלים, והרבי סירב לקבל בחינם (שבועון התקשרות גליון ד' עמוד אחרון). כשר' געצעל רובשקין הביא לרבי במתנה נרתיק מכסף למגילה, התנה זאת הרבי בכך שישלם 50$ עבור זאת (קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידים התמימים פורים תש"ע עמוד 55). כשהרב נפתלי רוט העביר לרבי קופסת אתרוג מכסף עם הקדשה חרוטה מהוריו, התנה זאת הרבי בכך שישלם את מחיר השווי המלא של הקופסה (עדותו, שלהי אלול תשי"ט) ר' זלמן יפה ביקש להביא לרבי קנקן כסף והרבי סירב.

[14] אגרות קודש כז עמוד קעד: "בנועם קיבלתי הפ"ש על ידי .. ות"ח ג"כ בעד שימת לבבה לשלוח על ידם כוס קידוש כסף. ובודאי מסרו שבהתאם למנהגי על יסוד הכתוב שונא מתנות יחיה, ביקשתי למסור תמורתו". אגרות קודש חלק י"ח עמוד קי: "בטח ידוע לו מנהגי, בלי נדר, להשתמט ממתנות. ולכן מוסגר פה תמורת הנ"ל המחאה". אגרות קודש חי"ד עמוד רג: "תשואון חן על שימת לבבו במסירת המפה על ידי מר .. שי' וכיון שהנ"ל לא ידע פרטים בזה, וע"פ מרז"ל (חולין מד, ב) מסרתיה להפנימיה דתומכי תמימים, והרי אכילה דשבת ברבים – הרי זה מצוה דרבים". ועוד.

[15] ראו בנוגע לר' אהרן קליין בערך אודותיו, ובנוגע לתלמידי בית הספר למלאכה - אגרות קודש חלק ט"ו עמוד מט.

[16] משלוח מנות - גם לעשירים, יחס הרבי למשלוחי מנות על אף הקפדתו בהלכה של 'שונא מתנות יחיה', במדור ניצוצי רבי, שבועון התקשרות 1231.

[17] יש הטוענים שהסיבה שבמקרים אלו הרבי לא הקפיד לשלם הוא מכיוון שאין זו מתנה אישית אלא מתנה לספריית אגודת חסידי חב"ד שהינה ספרייה ציבורית.

[18] תמליל שיחת הרבי.

[19] תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול.

[20] - לשמיעת הניגון באתר

[21] מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-פתיח מויקיפדיה
+[[קובץ:הרטמן שזר בית ספר למלאכה נחלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמיד [[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] מלווה במנהל הרב [[יוסף הרטמן]] מעניק מתנה ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] [[מנורה]] בעת ביקורו בבית הספר]]
-מתנה (מונחים נרדפים: שי, תשורה, מנחה, דורון, זבד, אשכר, מתת) היא הענקה של כסף, טובין וכדומה, ללא קבלת פיצוי בתמורה לכך (בניגוד למתבצע במסחר). הכוונה במסירת מתנה היא להעניקה בחינם, אם כי עשויה להיות ציפייה חברתית להדדיות, או לקבלת תמורה במונחי יוקרה או כוח. בחברות רבות, החלפת מתנות הדדית עשויה לתרום ללכידות החברתית.
+'''מתנה'''{{הערה|למינוח זה יש שמות נרדפים רבים הן בתנ"ך, הן בלשון חכמים, והן בשפת הדיבור הנפוצה כיום: '''שי''' ("יובילו שי למורא", תהילים עו, יב), '''מנחה''' ("מנחה היא שלוחה לאדוני", בראשית לב, יט), '''תשורה''' ("ותשורה אין להביא לאיש האלוקים", שמואל א' ט, ז), '''דורון''' ("התקין עצמו לשלושה דברים לתפילה ולדורון ולמלחמה", קהלת רבה ט), '''זבד''' ("זבדני אלוקים אותי זבד טוב", בראשית ל, כ), '''אשכר''' ("מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו", תהלים עב, י), '''מתת''' ("מתת אלוקים היא", קהלת ג, יג).}} היא הענקה של דבר מה ללא תמורה, הנובעת מהנחת רוח והקרבה של נותן המתנה ממקבל המתנה{{הערה|"אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא", מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}. המתנה נחשבת מבחינה הלכתית כקניין גמור, ונותן המתנה אינו יכול להתחרט.
-בהשאלה, המונח מתנה עשוי לשמש גם לכל דבר המורעף על הזולת וגורם לאושר או מפחית עצב, לרבות מחילה וחביבות.
+==המתנה בהלכה==
+[[קובץ:שונא מתנות יחיה.jpg|ממוזער|במענה לחסיד ששאל את הרבי מדוע מסרב לקבל מתנה בנימוק הלכתי של 'שונא מתנות יחיה' בעוד שאצל רבותינו נשיאינו בדורות קודמים ראינו לכאורה שכן הסכימו לקבל, השיב הרבי:{{ש}} '''האומנם מצד הבנה {{קו תחתון|בתורה}} שואל? כשהוא נותן הרי זה בוודאות {{קו תחתון|גמורה}} אצלו: א) שהוא הנותן ואני המקבל. וזהו המצב לצמיתות. ב) תיכף ומיד {{קו תחתון|נחלט}} אצלו - כמה מופתים {{קו תחתון|מוכרח}} אני לעשות בעניניו {{קו תחתון|הפרטיים הגשמיים}} - שהרי קבלתי ממנו הנזכר לעיל!{{ש}}ופשוט שאיני גורס כהנ"ל!{{ש}}ולא שיערתי שזהו עד כדי כך שמדמה בנפשו שחס ושלום גם חסידי אדמו"ר הזקן היו כיוצא בזה.{{ש}}גם להבא נא שלא יתן לי ויאמר שכוונתו אחרת וכו'. {{קו תחתון|וקל להבין}}. ופשוט שלא אקבל'''.]]
+*'''שונא מתנות יחיה''' - מקור הביטוי הוא בספר משלי{{הערה|טז, כז.}}, ואף חכמים הוסיפו והדגישו כי "משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים"{{הערה|סוטה מז, ב.}}, וכך נפסק גם להלכה{{הערה|חושן משפט סימן רמט, ה: "מדת חסידות שלא לקבל מתנה, אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר: שונא מתנות יחיה".}}, שעל האדם להתרחק מקבלת מתנת חינם, והוא צריך לעמול ולהתייגע.
+*'''מתנה על מנת להחזיר''' - אדם הנותן לחברו מתנה בתנאי שיחזיר לו אותה, נחשבת המתנה כמתנה גמורה, ועד שיחזיר לו אותה - נחשב החפץ כשלו באופן מוחלט. השימוש הנפוץ בצורת מתנה זו הוא ב[[חג הסוכות]], בו אנו מחוייבים במצוות [[ארבעת המינים]] ביום הראשון של החג שיהיו שייכים באופן אישי לאדם המקיים את המצווה, וכאשר חסידים יוצאים ל[[מבצע לולב]] הם מזכים עוברים ושבים בנטילת לולב ומעניקים להם אותו ב'מתנה על מנת להחזיר'. כמו כן החסידים שזוכים לשהות בחצר הרבי ולברך על ארבעת המינים שלו, מקבלים זאת מהרבי במתנה על מנת להחזיר.
+*'''נתינת מתנות בשבת''' - נתינת מתנות בשבת ויום טוב אסורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/dover-shalom/52.htm מתנה בשבת לצורך מצווה - דובר שלום].}}.
+*'''[[מתנות כהונה]]''' - שבט לוי, ובתוכם הכהנים - לא קיבלו נחלה בארץ שאותה יוכלו לעבד ולהתפרנס ממנה, ובמקום זאת קבעה להם התורה 'מתנות כהונה', הכוללות אחוזים מסויימים מהתבואה שגדלה בשדות של שאר השבטים ([[מעשר]], [[תרומת מעשר]], ועוד), [[פדיון הבן]], חלקים מהקרבנות הקרבים על המזבח (ב[[קרבן שלמים]]), ועוד. מתנות אלו נחשבים כאוכל קדוש, ועל הכהנים להישמר ולאכול אותו בקדושה ובטהרה{{הערה|"לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון", דברים יח, א.}}, ואסור להם לעשות במתנות אלו מסחר או לקבל אותם תמורת טובת הנאה{{הערה|"שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (מלאכי ב, ח).}}, ואסור לכל אדם שאינו משבט הכהונה (המכונה בתורה לעניין זה בשם 'זר') לאכול מהמתנות. בסך הכל ישנם 24 סוגים של מתנות כהונה, כשלכל אחד מהם דינים שונים בנוגע למקום אכילתם, האנשים שמותר להם לאכול, אופן אכילתם, וזמן אכילתם.
+*'''קניין מתנה''' - היות שהמתנה נחשבת כזכות לאדם המקבל אותה, חל עליה הגדר של "זכין לאדם שלא בפניו", ועל כן אפשר לזכות אדם במתנה אף בלי ידיעתו. קניין מתנה הוא קניין מוחלט שלא ניתן להשבה או לחרטה, אלא אם כן נותן המתנה יצליח להוכיח שהמתנה ניתנה בטעות והיתה על דעת שיתקיים תנאי מסויים שכעת התבטל, כגון אדם ששלח מתנה לאשה שהשתדכה, ולאחר מכן היא ביטלה את השידוך והלכה והתחתנה עם מישהו אחר{{הערה|שו"ע אבן העזר סימן צא, ה. ג, ג. רמב"ם הלכות זכייה ומתנה פ"ו כ"א-כ"ג.}}.
+*'''מתנת שכיב מרע''' - אף שעל פי הלכה הענקת מתנה רגילה תלויה בדיני הקנינים ומצריכה הגבהה וכדומה, אדם הגוסס למות ומצווה להעניק מתנה מסויימת לאדם כל שהוא ונפטר קודם שעשו מעשה של קניין, אף שבמקרה רגיל המתנה בטלה, חז"ל קבעו ש"דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמו", ויש להם תוקף גמור, וזאת על מנת להבטיח שהאדם הגוסס ידע שיעשו כדבריו, ואולי זה ייתן לו כח להתחזק מעט, ולא יוסיף בצער ובקושי שלו ויגרום לפטירתו מהר יותר{{הערה|רמב"ם, הלכות זכיה ומתנה פרק ח' הלכה ז.}}.
+==בתורת החסידות==
+בתורת החסידות מוסבר המושג 'מתנה' בעיקר במאמרי [[חג השבועות]] ובהקשר ל[[מתן תורה]] וכן ב[[שמחת תורה]], היות שעל ה[[תורה]] נאמר "וממתנה נחליאל", שהקדוש ברוך הוא העניק אותה במתנה לבני ישראל.
+בשונה מסוגי קניין אחרים, המתנה אינה תלויה בפעולות הכנה מצד מקבל המתנה, אלא היא יכולה להגיע ב[[אתערותא דלעילא]] מוחלטת, כך גם בנוגע לתורה, שהיא נעלית באין ערוך ממדרגת ה[[נבראים]], וכל אופן נתינתה הוא בבחינת מתנה{{הערה|1=התבאר בהרחבה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/100/index.htm שיחת יום שמחת תורה תשכ"ה], ועוד.}}.
+==אצל הרבי==
+[[קובץ:מתנה לרבי דשבסקי.jpg|ממוזער|האמנים ולדמיר וגרגורי דשבסקי מעניקים מתנת יום הולדת לרבי - ציור שציירו של הרבי מקבל עלייה לתורה, במהלך התוועדות [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] לרגל [[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-70 של הרבי{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/652836/jewish/Life-Mimics-Art.htm קטע וידאו המתעד את נתינת המתנה והתייחסות הרבי].}}]]
+הרבי סירב לקבל מתנת חינם, והקפיד לשלם על המתנות שקיבל{{הערה|1=להלן מקבץ דוגמאות חלקי בלבד: הרב [[ישעיהו הרצל]] הביא [[גארטל]] כמתנה לרבי מאחד מאנ"ש בירושלים, והרבי סירב לקבל בחינם ([[שבועון התקשרות]] גליון ד' עמוד אחרון). כשר' [[געצעל רובשקין]] הביא לרבי במתנה נרתיק מכסף ל[[מגילת אסתר|מגילה]], התנה זאת הרבי בכך שישלם 50$ עבור זאת (קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידים התמימים פורים תש"ע עמוד 55). כשהרב [[נפתלי רוט]] העביר לרבי קופסת אתרוג מכסף עם הקדשה חרוטה מהוריו, התנה זאת הרבי בכך שישלם את מחיר השווי המלא של הקופסה ([https://www.toratchabad.com/מעשה-רבי עדותו, שלהי אלול תשי"ט]) ר' [[זלמן יפה]] ביקש להביא לרבי קנקן כסף ו[https://col.org.il/news/138178 הרבי סירב].}}, ומספר פעמים הבהיר שהטעם להנהגתו מיוסד על דברי ההלכה שאין לקבל מתנת חינם, כפי שנאמר "שונא מתנות יחיה"{{הערה|אגרות קודש כז עמוד קעד: "בנועם קיבלתי הפ"ש על ידי .. ות"ח ג"כ בעד שימת לבבה לשלוח על ידם כוס קידוש כסף. ובודאי מסרו שבהתאם למנהגי על יסוד הכתוב שונא מתנות יחיה, ביקשתי למסור תמורתו". אגרות קודש חלק י"ח עמוד קי: "בטח ידוע לו מנהגי, בלי נדר, להשתמט ממתנות. ולכן מוסגר פה תמורת הנ"ל המחאה". אגרות קודש חי"ד עמוד רג: "תשואון חן על שימת לבבו במסירת המפה על ידי מר .. שי' וכיון שהנ"ל לא ידע פרטים בזה, וע"פ מרז"ל (חולין מד, ב) מסרתיה להפנימיה דתומכי תמימים, והרי אכילה דשבת ברבים – הרי זה מצוה דרבים". ועוד.}}, כאשר היו יוצאי דופן בכך, דוגמת החסיד ר' [[אהרון קליין]] שהעניק לרבי לאורך השנים מספר מתנות יקרות, וכן תלמידי [[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ששיגרו לרבי [[סטענדער]] ושולחן שהכינו במגמת הנגרות, וככל הידוע הרבי לא סירב לקבלם או התנה זאת בהשתתפות כספית{{הערה|ראו בנוגע לר' אהרן קליין בערך אודותיו, ובנוגע לתלמידי בית הספר למלאכה - אגרות קודש חלק ט"ו עמוד מט.}}. במעמד ה[[חלוקת דולרים]], כאשר אנשים העניקו לרבי מתנות שונות השתתף הרבי בסכום סמלי והעניק עוד דולר או מספר דולרים.
-==המתנה בהלכה==
+אף שבנוגע ל[[משלוח מנות]] הסביר הרבי שהדבר שונה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14028&CategoryID=2260 משלוח מנות - גם לעשירים], יחס הרבי למשלוחי מנות על אף הקפדתו בהלכה של 'שונא מתנות יחיה', במדור ניצוצי רבי, שבועון התקשרות 1231.}}, נהג הרבי להעביר את כל המשלוחי מנות שקיבל ל[[מכון חנה]] בקראון הייטס.
-*'''מתנה על מנת להחזיר''', אדם הנותן לחברו מתנה בתנאי שיחזיר לו אותה, נחשבת המתנה כמתנה גמורה, ועד שיחזיר לו אותה - נחשב החפץ כשלו באופן מוחלט. השימוש הנפוץ בצורת מתנה זו הוא ב[[חג הסוכות]], בו אנו מחוייבים במצוות [[ארבעת המינים]] ביום הראשון של החג שיהיו שייכים באופן אישי לאדם המקיים את המצווה, וכאשר חסידים יוצאים ל[[מבצע לולב]] הם מזכים עוברים ושבים בנטילת לולב ומעניקים להם אותו ב'מתנה על מנת להחזיר'. כמו כן החסידים שזוכים לשהות בחצר הרבי ולברך על ארבעת המינים שלו, מקבלים זאת מהרבי במתנה על מנת להחזיר.
-*'''נתינת מתנות בשבת''', נתינת מתנות בשבת ויום טוב אסורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/dover-shalom/52.htm מתנה בשבת לצורך מצווה - דובר שלום].}}.
+עם זאת, כאשר היה מדובר בכתבי יד של רבותינו נשיאינו ותלמידיהם, הסכים הרבי לקבל זאת{{הערה|יש הטוענים שהסיבה שבמקרים אלו הרבי לא הקפיד לשלם הוא מכיוון שאין זו מתנה אישית אלא מתנה ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] שהינה ספרייה ציבורית.}}.
+===מתנות רוחניות===
+לקראת יום ההולדת ה-70 של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], הורגשה תכונה רבה בקרב חסידי חב"ד שרצו להעניק לרבי מתנות משמעותיות לרגל ציון יובל ה-70. כחודש קודם לכן, במהלך התוועדות [[חג הפורים]] של אותה שנה, התייחס לכך הרבי בפומבי ואמר שאף שלא שייך להציב תנאים בנוגע לקבלת מתנה, כיון שהיא תלויה אך ורק ברצונו הטוב של הנותן, הרי כיון שהמטרה היא שרוצים לגרום לו נחת רוח, מה שיגרום לו נחת רוח הכי גדולה אם המתנות יהיו קשורות בהחלטות טובות בהוספה ב[[לימוד התורה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98936 תמליל שיחת הרבי].}}. [[מענות קודש|מענות פרטיים]] עם תוכן דומה השיב הרבי לאורך כל שנות הנשיאות, שזהו הדבר שגורם לו את הנחת רוח הגדולה ביותר.
+באופן דומה, עודד הרבי בצורה משמעותית הוצאה לאור של קבצים תורניים לכבוד י"א ניסן{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/3/33/תשורה_כינוס_הכנה_יא_ניסן_מאנטרעאל.pdf תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול].}}.
+===ניגונים===
+{{ערך מורחב|ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א}}
+אחת המתנות שהיו נהוגות בעבר בין החסידים, היתה שליחת [[ניגון]] חסידי, כך ידוע לדוגמא שר' [[פסח ממלסטובקה]] שלח מספר פעמים ניגון ל[[רבי הלל מפאריטש]].
+בדומה לכך, חסידים נוהגים להלחין לכבוד הרבי מידי שנה ניגון חסידי לקראת יום ההולדת [[י"א ניסן]] על [[פרק אישי (מנהג)|פרק התהילים החדש של הרבי]], ובמשך השנים עם התרבות המלחינים שביקשו שהניגון שלהם הוא זה שייבחר, החלה לפעול [[ועדת הניגונים - ליובאוויטש]], הבוחרת את הניגון מתוך עשרות ניגונים שמגיעים לפניה.
+מלבד הניגונים המחוברים לקראת י"א ניסן, חוברו לאורך השנים ניגונים בקשר עם ציוני דרך ותאריכים משמעותיים.
-מתנות כהונה
+====שיר 'מתנות מתנות'====
-קניין מתנה
+לכבוד שנת ה-120 לרבי מספר חסידים ב[[צרפת]] הלחינו שיר לכבוד י"א ניסן, המעודד הענקת מתנות לרבי כפי שהרבי עצמו ביקש, בהוספה בלימוד התורה.
-מתנה על מנת להחזיר
-מתנת שכיב מרע
-מתנה רגע לפני המוות
-בחסידות
+שם השיר לקוח מהפזמון 'מתנות מתנות הביאו לאבינו'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/136419 - לשמיעת הניגון באתר] {{COL}}}}.
-מתנה מלמעלה, ללא צורך בהכנת המקבל, וממדבר מתנה ונתן לנו את תורתו, חן
-[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/100/index.htm שיחת יום שמחת תורה תשכ"ה].
-==מתנות לרבי==
+==ראו גם==
-הרבי עודד בצורה משמעותית הוצאה לאור של קבצים תורניים לכבוד י"א ניסן{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/3/33/תשורה_כינוס_הכנה_יא_ניסן_מאנטרעאל.pdf תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול].}}.
+*[[צדקה]]
+*[[מתנות לאביונים]]
+*[[תשורה]]
-שונא מתנות יחיה
+==לקריאה נוספת==
-אגרות קודש כז עמוד קעד
+*'''על פרסים ומתנות''', 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג{{הערה|מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).}}
 ==קישורים חיצוניים==
 *הרב מנחם מענדל רייצעס, '''[http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1154&ext=pdf הנהגת הרבי בקבלת מתנות]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת תולדות תשע"ט עמוד 28
+*'''[https://chabad-il.org/hit/hit235.htm יובילו שי למורא]''', יחס הרבי לקבל מתנות, במדור 'ניצוצי רבי' התקשרות גליון 235 פרשת בא תשנ"ט
+*'''[https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 מעשה רבי]''', באתר מעיינותיך
+*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61996 איך הגיב הרבי כשקנו לו מכונית חדשה?]''' {{שטורעם}} '''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/455602/ וידאו מהמעמד]''' {{וידפו}}
+*'''[https://chabad.info/magazine/592190/ איזו מתנה הבאת לרבי]''', סיפורים על מתנות שהוענקו לרבי לאורך השנים ויחס הרבי לכך, בתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/778084/ רבי לילדים: מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת • מאורע]''' {{וידפו}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]