יעקב פלס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (24 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב פלסPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:יעקב פלסPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס]] | ||
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את [[מפתח העיר]] [[קריית גת]] לרבי]] | |||
הרב '''יעקב (יענק'ל) פלס''' ([[תרפ"ג]] – [[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]]) היה עסקן חסידי רב פעלים, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' ב[[ישיבת חב"ד קרית גת|קרית גת]] וכן את ישיבת '[[אחי תמימים ראשון לציון]]', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' | ר' יענקל'ה נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם הייתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים. | ||
זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד ל[[סיביר]] הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. | זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד ל[[סיביר]] הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה. | ||
הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול [[רוסיה]] והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב [[זלמן לוין]] אשר קירבם ל[[חסידות חב"ד]]. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים. | הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול [[רוסיה]] והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב [[זלמן לוין]] אשר קירבם ל[[חסידות חב"ד]]. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים. | ||
על פעולותיו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות}}. | על פעולותיו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות}}. | ||
לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", | לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", וב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] באניה 'וינגייט' שלימים קיבלה את השם 'ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו. | ||
עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]], ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות. | עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]], ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות. | ||
לאחר נישואיו עם מרת [[רחל (לבית מלוב)]] הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות. | לאחר נישואיו עם מרת [[רחל (לבית מלוב)]] הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות. | ||
==פעילותו== | ==פעילותו== | ||
לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות. | לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות. | ||
פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת '[[אחי תמימים]]' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי"ט). | פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת '[[אחי תמימים]]' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי"ט). | ||
כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו | כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו. | ||
הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י [[אלול]] תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]]. | הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י [[אלול]] תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]]. | ||
בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי]], קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה. | בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי]], קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה. | ||
==עם הרבי== | ==עם הרבי== | ||
הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו. | הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו. | ||
בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם. | בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם. | ||
לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה ל[[נשמה]] כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני [[הקב"ה]] שיזרז את התגלותה של | לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה ל[[נשמה]] כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני [[הקב"ה]] שיזרז את התגלותה של נשמה זו..." | ||
בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], עמד הרב פלס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות... | בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], עמד הרב פלס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות... | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
ב[[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]] - [[שבת קודש]] פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' ב[[כפר חב"ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב מנחם פרלשטיין, שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו. | ב[[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]] - [[שבת קודש]] פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' ב[[כפר חב"ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב [[מנחם פרלשטיין]], שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
''' | רעיתו, מרת רחל - נפטרה כ"ז תשרי תשנ"ד | ||
*הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב"ד. | |||
'''חתניו''': | '''בניו''': | ||
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | *הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב"ד. | ||
*הרב [[אברהם גולדברג]] - ממנהלי '[[בית חנה]]' בצפת. | *יוסף יצחק נפטר ט' אייר תשנ"א. | ||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. | |||
'''חתניו''': | |||
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. -זוגתו אילה נפטרה כ' כסלו תשפ"ג. בתו שטערנא שרה רוזן- נפטרה כ"ח ניסן תשס"ז. | |||
*הרב [[אברהם גולדברג]] - ממנהלי '[[בית חנה צפת|בית חנה]]' בצפת. -זוגתו יהודית נפטרה ל' מנחם אב תש"פ. | |||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. -נפטר ט"ז תמוז תשע"ט-. | |||
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק. | *הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''על הרי | *'''על הרי הגליל''' | ||
*'''אחרי מלחמת יום הכיפורים''' | *'''אחרי מלחמת יום הכיפורים''' | ||
*'''הנדר - מסיביר למירון''' (תולדות חייו. עורך: יואב ישראלי). בהוצ' "ופרצת", כפ"ח תשנ"ה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 62: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פלס]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:02, 30 במאי 2024
הרב יעקב (יענק'ל) פלס (תרפ"ג – כ"ב שבט תשס"ג) היה עסקן חסידי רב פעלים, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת וכן את ישיבת 'אחי תמימים ראשון לציון', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יענקל'ה נולד בשנת תרפ"ג בעיירה טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם הייתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים.
זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד לסיביר הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה.
הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב זושא וילימובסקי את גבול רוסיה והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב זלמן לוין אשר קירבם לחסידות חב"ד. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים.
על פעולותיו כתב לאדמו"ר הריי"צ שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: "בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות".
לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", ובכ"ג אדר ב' תש"ו עלה ארצה באניה 'וינגייט' שלימים קיבלה את השם 'ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו.
עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב חיים שאול ברוק, ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות.
לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.
פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר ששמע כי הרבי כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות.
פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת 'אחי תמימים' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת תומכי תמימים קרית גת (בשנת תשי"ט).
כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של משיח צדקנו.
הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י אלול תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן נסע לרבי. בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של התוועדות עם הרבי, קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו.
בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם.
לפני ג' תמוז תשנ"ד אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה לנשמה כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב"ה שיזרז את התגלותה של נשמה זו..."
בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של הרבנית חיה מושקא, עמד הרב פלס בהתוועדות הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ב שבט תשס"ג - שבת קודש פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' בכפר חב"ד. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב מנחם פרלשטיין, שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעיתו, מרת רחל - נפטרה כ"ז תשרי תשנ"ד
בניו:
- הרב טוביה פלס מכפר-חב"ד.
- יוסף יצחק נפטר ט' אייר תשנ"א.
חתניו:
- הרב שלמה זלמן לבקיבקר - מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. -זוגתו אילה נפטרה כ' כסלו תשפ"ג. בתו שטערנא שרה רוזן- נפטרה כ"ח ניסן תשס"ז.
- הרב אברהם גולדברג - ממנהלי 'בית חנה' בצפת. -זוגתו יהודית נפטרה ל' מנחם אב תש"פ.
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. -נפטר ט"ז תמוז תשע"ט-.
- הרב מנחם פרלשטיין כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- על הרי הגליל
- אחרי מלחמת יום הכיפורים
- הנדר - מסיביר למירון (תולדות חייו. עורך: יואב ישראלי). בהוצ' "ופרצת", כפ"ח תשנ"ה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים זילברמן, חסיד ישיש וצעיר
שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 40