שושנת יעקב (פיוט) – הבדלי גרסאות
הוספת ערך - בעבודה מתמשכת תגית: הסרת הפניה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=פיוט שושנת יעקב|אחר=פירוש אחר|ראו=ניגון שושנת יעקב (פירושונים)}} | ||
'''שושנת יעקב''' הוא פיוט המושר בקהילות ישראל לאחר קריאת [[מגילת אסתר]] בליל [[חג הפורים]] ובבוקרו, והוא מבטא את השמחה על הצלת עם ישראל וההודיה לקדוש ברוך הוא על הניסים. | '''שושנת יעקב''' הוא פיוט המושר בקהילות ישראל לאחר קריאת [[מגילת אסתר]] בליל [[חג הפורים]] ובבוקרו, והוא מבטא את השמחה על הצלת עם ישראל וההודיה לקדוש ברוך הוא על הניסים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בעבר נהגו לומר את פיוט 'אשר הניא' המלא בקהילות אשכנז, בנוסח צרפת ונוסח איטליה, אך לא ביום הפורים בו נהגו לומר ב[[חזרת הש"ץ]] פיוטי 'קרובות' מיוחדים לפורים, שכללו כבר תוכן דומה לפיוט זה{{הערה|רבי [[מרדכי יפה]], לבוש החור, סימן תרצ"ג סעיף ד.}}, אך כן נהגו לומר את סיום הפיוט החל מ'שושנת יעקב', וכך השתרש המנהג עד היום בקהילות אלו, לומר רק מ'שושנת יעקב' ואילך, אף שאין אומרים 'קרובות'. | בעבר נהגו לומר את פיוט 'אשר הניא' המלא בקהילות אשכנז, בנוסח צרפת ונוסח איטליה, אך לא ביום הפורים בו נהגו לומר ב[[חזרת הש"ץ]] פיוטי 'קרובות' מיוחדים לפורים, שכללו כבר תוכן דומה לפיוט זה{{הערה|רבי [[מרדכי יפה]], לבוש החור, סימן תרצ"ג סעיף ד.}}, אך כן נהגו לומר את סיום הפיוט החל מ'שושנת יעקב', וכך השתרש המנהג עד היום בקהילות אלו, לומר רק מ'שושנת יעקב' ואילך, אף שאין אומרים 'קרובות'. | ||
המשפטים שנכללו בסיום הפיוט, 'ארור המן', 'ברוך מרדכי' וכו', נתקנו על יסוד דברי הגמרא ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|ירושלמי מגילה ג, ז.}}: {{ציטוטון|רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב}}{{הערה|וכן ב[[מדרש רבה]]: רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב. אמר רבי פנחס חרבונה זכור לטוב. וכן ב[[מדרש שמואל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33213&st=&pgnum=40 פרשה א']. היברובוקס.}}, וב[[מסכת סופרים]]{{הערה|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד), פרק יד הלכה ו.}}: {{ציטוטון|...ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב}}, ועל דרך זה ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מגילה ז, ב.}}: {{ציטוטון|מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי}}, וכפי שנפסק להלכה ב[[ארבעה טורים|טור]]{{הערה|טור אורח חיים תרצ.}} וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים תרצ, טז.}}. | המשפטים שנכללו בסיום הפיוט, 'ארור המן', 'ברוך מרדכי' וכו', נתקנו על יסוד דברי הגמרא ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|ירושלמי מגילה ג, ז.}}: {{ציטוטון|רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב}}{{הערה|וכן ב[[מדרש רבה]]: רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב. אמר רבי פנחס חרבונה זכור לטוב. וכן ב[[מדרש שמואל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33213&st=&pgnum=40 פרשה א']. היברובוקס.}}, וב[[מסכת סופרים]]{{הערה|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד), פרק יד הלכה ו.}}: {{ציטוטון|...ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב}}, ועל דרך זה ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מגילה ז, ב.}}: {{ציטוטון|מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי}}, וכפי שנפסק להלכה ב[[ארבעה טורים|טור]]{{הערה|טור אורח חיים תרצ.}} וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים תרצ, טז.}}. | ||
==נוסח הפיוט על פי אדמו"ר הזקן== | ==נוסח הפיוט על פי אדמו"ר הזקן== | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
להלן תמצית של ביאורים על לשון הפיוט: | להלן תמצית של ביאורים על לשון הפיוט: | ||
*'''שושנת יעקב''' – עם ישראל, שנמשלו לשושנה{{הערה|שיר השירים ב, ב, ושם נסמן.}}, ומכונים בפיוט דווקא בלשון זו היות שהיא 'לשון נופל על לשון' של העיר שושן, בה אירע סיפור המגילה{{הערה|ספר הליקוטים דא"ח, ערך שושנה. לקוטי לוי יצחק בראשית עמוד IV.}}. | |||
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ | *'''צהלה ושמחה''' – לשון נופל על לשון המגילה, 'והעיר שושן צהלה ושמחה'{{הערה|מגילת אסתר ח, טו.}}. | ||
*'''בראותם יחד''' | |||
*'''תכלת מרדכי''' – מבוסס על לשון הפסוק "'''ומרדכי''' יצא מלפני המלך בלבוש מלכות '''תכלת''' וחור", והדגש על תכלת דווקא, שמעורר ומזרז קיום המצוות{{הערה|זוהר חלק ב, קנב, ב.}}. | |||
*'''לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ''' - מבוסס על לשון הפסוק{{הערה|ישעיהו מט, כג.}}: "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי". | |||
*'''ארור המן . . ברוך מרדכי''' – על פי לשון רבא{{הערה|במסכ מגילה ז, ב.}}. | |||
*'''מרדכי היהודי''' – מבוסס על לשון הפסוק{{הערה|מגילת אסתר ב, ה.}}. | |||
*'''אסתר בעדי''' – בלשון הפיוט בהרבה מהנוסחים מופיע 'מגינה בעדי'. | |||
*'''ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים''' – במשפט זה ישנם נוסחאות רבות, וב[[ספר המנהגים]] בהערה מופיע שהטעם לכך הוא ככל הנראה מפנת יראת הצנזורה, ששינו את הלשון מ'עובדי גילולים' ל'רשעים'. | |||
*'''חרבונה זכור לטוב''' – הנוסח הוא חרבונה בה' ולא בא'{{הערה|במגילה מופיע בא' – פרק א' פסוק ט'.}}, כיון שחרבונא הוא מלשון חורבן, וובה' הוא לשון בנין – 'חור בונה'{{הערה|החיוב לומר זאת מופיע בירושלמי מגילה ג, ז. טור ושולחן ערוך תרצ, טז.}}. | |||
==לחנים== | ==לחנים== | ||
בפי חסידי חב"ד מושרים | בפי חסידי חב"ד מושרים ארבעה לחנים לפיוט זה: | ||
*[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]] - הושר בפי מקהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב | *[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]] - הושר בפי מקהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב | ||
*[[שושנת יעקב מניקולייב]] - הולחן על ידי הבעל מנגן ר' [[שלום חריטונוב]] | *[[שושנת יעקב מניקולייב]] - הולחן על ידי הבעל מנגן ר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]] | ||
*[[שושנת יעקב בלחן הרב חדקוב]] - לחן חסידי שהשתמר מפיו של הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב מזכירו האישי של הרבי | |||
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]] - נרשם מפיו של הבעל מנגן ר' [[אליהו לייב ריבקין]] | *[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]] - נרשם מפיו של הבעל מנגן ר' [[אליהו לייב ריבקין]] | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=635 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות מקורות וציונים (רסקין) עמוד תרו]''' | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=635 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות מקורות וציונים (רסקין) עמוד תרו]''' | ||
*'''[https://col.org.il/news/144122 יחזקאל סופר מנגן 'שושנת יעקב' במנגינת ראש חודש כסלו]''' {{COL}}{{וידאו}} | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:פיוטים]] | [[קטגוריה:פיוטים]] | ||