רבינו גרשום – הבדלי גרסאות
מ תיקון פרמטרים |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
| שם = רבינו גרשום מאור הגולה | | שם = רבינו גרשום מאור הגולה | ||
| מקום לידה = מץ, דוכסות לורן | | מקום לידה = מץ, דוכסות לורן | ||
| מקום פטירה = מיינץ | | מקום פטירה = מיינץ | ||
| תאריך לידה = ד'תש"כ | | תאריך לידה = ד'תש"כ | ||
| תאריך פטירה = ד'תשפ"ח | | תאריך פטירה = ד'תשפ"ח | ||
| רבותיו = רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן) | | רבותיו = רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן) | ||
| תלמידיו = אליעזר הגדול, יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה | | תלמידיו = אליעזר הגדול, יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה | ||
}} | }} | ||
'''רבנו גרשום''' (מכונה רבות '''רבנו גרשום מאור הגולה''') (ד'תש"כ{{הערה|יש הגורסים ד'תש"י.}} - ד'תשפ"ח{{הערה|ברשימתו של ה[[מהרש"ל]] כתוב ד'ת"ת, יש האומרים שהוא כתב רק תאריך 'עגול' אך לא מדויק.}}), היה מגדולי ה[[ראשונים]], שהתגורר בעיר [[מגנצא]] שב[[גרמניה]]. | '''רבנו גרשום''' (מכונה רבות '''רבנו גרשום מאור הגולה''') (ד'תש"כ{{הערה|יש הגורסים ד'תש"י.}} - ד'תשפ"ח{{הערה|ברשימתו של ה[[מהרש"ל]] כתוב ד'ת"ת, יש האומרים שהוא כתב רק תאריך 'עגול' אך לא מדויק.}}), היה מגדולי ה[[ראשונים]], שהתגורר בעיר [[מגנצא]] שב[[גרמניה]]. | ||
| שורה 24: | שורה 12: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבנו גרשום נולד | רבנו גרשום נולד לרבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תש"כ בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}. | ||
רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות. | רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות. | ||
| שורה 61: | שורה 49: | ||
==חרמותיו== | ==חרמותיו== | ||
רבנו גרשום תיקן | רבנו גרשום תיקן תקנות המכונות''' 'חרם דרבנו גרשום'''', והמפורסמות שבהן: | ||
*לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}. | |||
*לא לגרש אשה בעל כרחה. | |||
לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}. | *אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו. | ||
לא לגרש אשה בעל כרחה. | |||
אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו. | |||
תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך. | תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך. | ||
תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם. | תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם. | ||
==יחסו של הרבי לרבנו גרשום== | ==יחסו של הרבי לרבנו גרשום== | ||