המאור (בטאון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך חסר}}
גיליון '''המאור''' (באנגלית: '''Hamaor''') הוא [[עיתון|כתב עת]] תורני שיוצא לאור בברוקלין, ניו יורק, מאז [[תש"י]].


גלייון '''המאור''' (באנגלית: '''Hamaor''') הוא [[עיתון|כתב עת]] תורני שיוצא לאור בברוקלין, ניו יורק, מאז [[תש"י]].
עורך הקובץ מאז ייסודו היה הרב [[מאיר אמסל]] (אמסעל) שערך את גליונותיו עד פטירתו ב-[[תשס"ז]]. לקובץ וחלק מתכניו היתה שייכות לא-רשמית עם [[חסידות חב"ד]], בשל קשריו של העורך עם [[הרבי]] שהיה מפרסם אחדות משיחותיו, מוגהות אישית על ידו.
==תכנים==
המאור הודפס לראשונה כירחון ([[עיתון|כתב עת]] חודשי) ה{{ציטוטון|מוקדש לתורה ולכל עניני עם ישראל ולבעיותיו היומיומיות}}, כך לפי עורכיו. במצעו של כתב העת בגליונו הראשון, נאמר כי ישמש במה משותפת לכל "גדולי דורנו, חכמיו וסופריו" לפרסום מאמרים תורניים והלכתיים, כמו גם מאמרי הגות הנוגעים ליהדות [[ארצות הברית]] ויהדות העולם בכלל. התפרסמו בו באופן קבוע חדשות מעולם התורה{{הערה|לפי אופי המדור, נראה כי הרבה מהכתבות והפרסומים במדור זה היו למעשה 'כתבות ממומנות', ששילמו לעורך הבטאון על מנת שיכניס דיווח חדשותי.}}.


[[הרבי]] הגיה שיחות רבות על מנת להכניסם בקובץ תורני זה, ונדפסו אחר כך ב[[לקוטי שיחות]] חלק מ'{{הערה|[[וועד להפצת שיחות]] [[תשפ"א]].}}.
בנוסף, הדגיש כתב העת את העיסוק במצבם הכלכלי של רבנים פליטי [[השואה]] שהגיעו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר המלחמה לחופי [[ארצות הברית]] והתקשו להתערות בחברה ולהתפרנס.


עורך הבטאון מאז ייסודו היה הרב [[מאיר אמסל]] (אמסעל).
כתב העת פרסם לאורך השנים, קטעים מכתבי יד רבניים מכל התקופות, ו[[חידושי תורה]] מפרי עטם של רבני התקופה, בעיקר מקרב יהדות ארצות הברית. פסקי [[הלכה]] רבים התפרסמו לראשונה על דפי גליונותיו של "המאור", כמו גם סקירות ביוגרפיות של רבנים, מדורים מיוחדים בהמאור מוקדשים גם לענייני מחשבה וחסידות.


רבים מגליונות המאור נסרקו ועלו במאגר [[אוצר החכמה]].
[[הרבי]] הגיה שיחות רבות על מנת להכניסם בקובץ תורני זה, ונדפסו אחר כך ב[[לקוטי שיחות]] חלק מ'{{הערה|[[ועד להפצת שיחות]], [[תשפ"א]].}}.


==מדורי הגליון==
בבטאון הופיע מעת לעת סקירה על דמויות של אישים בולטים בעולם העסקנות והרבנות ביהדות החרדית ב[[ארצות הברית]], ודברי הספד בקשר עם פטירתם.
נוסף על חידושים תורניים התפרסמו בבטאון באופן קבוע חדשות מעולם התורה{{הערה|לפי אופי המדור, נראה כי הרבה מהכתבות והפרסומים במדור זה היו למעשה 'כתבות ממומנות', ששילמו לעורך הבטאון על מנת שיכניס דיווח חדשותי.}}.


בבטאון הופיע מעת לעת סקירה על דמויות של אישים בולטים בעולם העסקנות והרבנות ביהדות החרדית ב[[ארצות הברית]], ודברי הספד בקשר עם פטירתם.
בהיותו כתב עת שיצא במשך התקופה מאז השואה שזורים בו פרטים רבים על ההיסטוריה של יהדות ארצות הברית בתקופה זו, פרטים על אישים רבים מקרב יהדות זו, וסיקורים שנעשו בזמן אמת של פולמוסים הלכתיים.
 
==כותבים==
בין כותבי "המאור" במשך שנות קיומו נמנו רבנים ידועי שם רבים כמו: הרב [[יונתן שטייף]] והרב אייזיק אוזבנד, ופוסקי הלכה כמו: הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[שלמה זלמן ברוין]], הרב מאיר איזקסון, הרב שריה דבליצקי והרב אפרים גרינבלט. [[חיים בלוך]] והרב [[יקותיאל יהודה גרינוולד]] פרסמו בו מאמרים היסטוריים.
 
==ספר היובל "המאור" וזיכרון בספר==
לרגל חגיגות יובל ה-25 להדפסת כתב העת, הדפיס העורך שני כרכים עבי כרס כ"ספר יובל", האחד בעל דגש תורני, והשני ספרותי; הכולל בתוכו מאמרים ומידע רב על אישים בולטים ביהודות הדתית בארצות הברית. הכנת הכרכים נמשכה זמן רב, והם נדפסו בפער שנים ניכר:
* {{HebrewBooks||שאלות ותשובות '''המאור וזיכרון בספר'''|36014|(ניו יורק ה'תשכ"ז)|ללא}}
* {{HebrewBooks||ספר זכרונות '''המאור וזיכרון בספר'''|36015|(ניו יורק ה'תשל"ד)|ללא}}


==כיום==
==ראו גם==
החל מחודש אדר תשפ"ב, קהילת חב"ד בעיר [[בית שמש]] החלה להוציא לאור בטאון פנימי לתושבי אנ"ש בעיר במטרה לחזק את האחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי העיר.
*[[הפרדס]]


שם הגליון נקבע כ'המאור' על פי דברי הרבי לראש העיר בית שמש על משמעות השם של העיר, שהיא הבית של המאור ממנו מתפשטת האורה לעולם כולו.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=858&ArticleID=892 'המאור' בשירות ליובאוויטש]'''


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=858&ArticleID=892 על יחס הרבי  לבטאון, מאת הרב לאופר]
* {{HebrewBooks||גיליון נושא מיוחד של "המאור" לרגל 60 שנה לכתב העת (שנה ס גיליון ג)|28165|}}
* {{HebrewBooks||גיליון ראשון לאחר פטירת העורך המייסד, ובו מדור מיוחד לסקירה היסטורית עליו (שנה ס גיליון ד)|28166|}}
 
;גליונות השנה הראשונה של "המאור"
* {{אוצר החכמה||'''המאור''' שנה א גליון א|151872|אדר ה'תש"י}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ב|27798|ניסן ה'תש"י}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ג|27799|אייר ה'תש"י}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ד|27800|סיון ה'תש"י}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ה|27801|אב ה'תש"י}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ו|27802|אלול ה'תש"י}}
;גליונות נוספים
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה סז גיליון ב (תנו)|53966|כסלו-טבת ה'תשע"ד}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה סז גיליון ו (תס)|53750|אב-אלול ה'תשע"ד}}
* {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה סח גיליון ד (תסד)|54586|ניסן-אייר ה'תשע"ה}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיתונים]]
[[קטגוריה:עיתונים]]

גרסה אחרונה מ־07:17, 3 במרץ 2024

גיליון המאור (באנגלית: Hamaor) הוא כתב עת תורני שיוצא לאור בברוקלין, ניו יורק, מאז תש"י.

עורך הקובץ מאז ייסודו היה הרב מאיר אמסל (אמסעל) שערך את גליונותיו עד פטירתו ב-תשס"ז. לקובץ וחלק מתכניו היתה שייכות לא-רשמית עם חסידות חב"ד, בשל קשריו של העורך עם הרבי שהיה מפרסם אחדות משיחותיו, מוגהות אישית על ידו.

תכנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאור הודפס לראשונה כירחון (כתב עת חודשי) ה"מוקדש לתורה ולכל עניני עם ישראל ולבעיותיו היומיומיות", כך לפי עורכיו. במצעו של כתב העת בגליונו הראשון, נאמר כי ישמש במה משותפת לכל "גדולי דורנו, חכמיו וסופריו" לפרסום מאמרים תורניים והלכתיים, כמו גם מאמרי הגות הנוגעים ליהדות ארצות הברית ויהדות העולם בכלל. התפרסמו בו באופן קבוע חדשות מעולם התורה[1].

בנוסף, הדגיש כתב העת את העיסוק במצבם הכלכלי של רבנים פליטי השואה שהגיעו במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה לחופי ארצות הברית והתקשו להתערות בחברה ולהתפרנס.

כתב העת פרסם לאורך השנים, קטעים מכתבי יד רבניים מכל התקופות, וחידושי תורה מפרי עטם של רבני התקופה, בעיקר מקרב יהדות ארצות הברית. פסקי הלכה רבים התפרסמו לראשונה על דפי גליונותיו של "המאור", כמו גם סקירות ביוגרפיות של רבנים, מדורים מיוחדים בהמאור מוקדשים גם לענייני מחשבה וחסידות.

הרבי הגיה שיחות רבות על מנת להכניסם בקובץ תורני זה, ונדפסו אחר כך בלקוטי שיחות חלק מ'[2].

בבטאון הופיע מעת לעת סקירה על דמויות של אישים בולטים בעולם העסקנות והרבנות ביהדות החרדית בארצות הברית, ודברי הספד בקשר עם פטירתם.

בהיותו כתב עת שיצא במשך התקופה מאז השואה שזורים בו פרטים רבים על ההיסטוריה של יהדות ארצות הברית בתקופה זו, פרטים על אישים רבים מקרב יהדות זו, וסיקורים שנעשו בזמן אמת של פולמוסים הלכתיים.

כותבים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין כותבי "המאור" במשך שנות קיומו נמנו רבנים ידועי שם רבים כמו: הרב יונתן שטייף והרב אייזיק אוזבנד, ופוסקי הלכה כמו: הרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן ברוין, הרב מאיר איזקסון, הרב שריה דבליצקי והרב אפרים גרינבלט. חיים בלוך והרב יקותיאל יהודה גרינוולד פרסמו בו מאמרים היסטוריים.

ספר היובל "המאור" וזיכרון בספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרגל חגיגות יובל ה-25 להדפסת כתב העת, הדפיס העורך שני כרכים עבי כרס כ"ספר יובל", האחד בעל דגש תורני, והשני ספרותי; הכולל בתוכו מאמרים ומידע רב על אישים בולטים ביהודות הדתית בארצות הברית. הכנת הכרכים נמשכה זמן רב, והם נדפסו בפער שנים ניכר:

שאלות ותשובות המאור וזיכרון בספר, (ניו יורק ה'תשכ"ז)

ספר זכרונות המאור וזיכרון בספר, (ניו יורק ה'תשל"ד)

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיליון נושא מיוחד של "המאור" לרגל 60 שנה לכתב העת (שנה ס גיליון ג), באתר HebrewBooks

גיליון ראשון לאחר פטירת העורך המייסד, ובו מדור מיוחד לסקירה היסטורית עליו (שנה ס גיליון ד), באתר HebrewBooks

גליונות השנה הראשונה של "המאור"

המאור שנה א גיליון ב, ניסן ה'תש"י, באתר HebrewBooks

המאור שנה א גיליון ג, אייר ה'תש"י, באתר HebrewBooks

המאור שנה א גיליון ד, סיון ה'תש"י, באתר HebrewBooks

המאור שנה א גיליון ה, אב ה'תש"י, באתר HebrewBooks

המאור שנה א גיליון ו, אלול ה'תש"י, באתר HebrewBooks

גליונות נוספים

המאור שנה סז גיליון ב (תנו), כסלו-טבת ה'תשע"ד, באתר HebrewBooks

המאור שנה סז גיליון ו (תס), אב-אלול ה'תשע"ד, באתר HebrewBooks

המאור שנה סח גיליון ד (תסד), ניסן-אייר ה'תשע"ה, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. לפי אופי המדור, נראה כי הרבה מהכתבות והפרסומים במדור זה היו למעשה 'כתבות ממומנות', ששילמו לעורך הבטאון על מנת שיכניס דיווח חדשותי.
  2. ועד להפצת שיחות, תשפ"א.