דובער קצנלבויגן – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''דובער קצנלבויגן''' (מכונה: '''בערע אברמקס'''; [[תק"צ]] – [[תרע"ד]]-[[תרע"ו]]) מנכבדי תושבי העיירה [[ליובאוויטש]] ומקורב למשפחת [[בית הרב]].
ר' '''דובער קצנלבויגן''' (מכונה: '''בערע אברמקס'''; [[תק"צ]] – [[תרע"ד]]/[[תרע"ו]]) מנכבדי תושבי העיירה [[ליובאוויטש]] ומקורב למשפחת [[בית הרב]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 13: שורה 13:
התחתן לפני שנת [[תרי"ג]] עם ראָדאַ{{הערה|נולדה בשנת [[תקצ"ב]].}}. מקום דירתם היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח [[ליובאוויטש#מרכז חסידות חב"ד#תקופת אדמו"ר האמצעי|בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד]]''', תשע"ז, עמ' 95.}}, בשורה אחת עם ביתו של ר' [[שלמה חיים קוטאין]] וביתו של ר' נחמן צבי בנו של רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|שם=לעתיד|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.}}.
התחתן לפני שנת [[תרי"ג]] עם ראָדאַ{{הערה|נולדה בשנת [[תקצ"ב]].}}. מקום דירתם היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח [[ליובאוויטש#מרכז חסידות חב"ד#תקופת אדמו"ר האמצעי|בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד]]''', תשע"ז, עמ' 95.}}, בשורה אחת עם ביתו של ר' [[שלמה חיים קוטאין]] וביתו של ר' נחמן צבי בנו של רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|שם=לעתיד|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.}}.


בשנת [[תרנ"ג]] הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב [[דוד יעקובסון]]) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''קונטרס בר מצוה תרנ"ג''', ניו יורק תש"ס, עמ' יח.}}.
בשנת [[תרנ"ג]] הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב [[יעקב אליעזר סקאבלא]], ר' [[אהרן זליגסון]] ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב [[דוד יעקובסון]]) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''קונטרס בר מצוה תרנ"ג''', ניו יורק תש"ס, עמ' יח.}}.


ר' דובער נזכר בספרות הזכרונות החב"דית, וממנה עולה קרבתו למשפחת בית הרב. כך למשל הוא מוזכר ביומנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[כ"ג באייר]] [[תרנ"ג]] שראהו משוחח אז עם הרז"א{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]]''', כרך ג, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 103.}}. הרבי הריי"צ סיפר גם על דיבורי ר' דובער עם אביו אדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת''', עמ' 172.}}. קרבתו לבית הרב התבטאה גם בכך שהוא בישר לאדמו"ר הרש"ב על פטירת אחיו הרז"א בשנת תרס"ט{{הערה|'''זכרון לבני ישראל''', עמ' יט.}}.
ר' דובער נזכר בספרות הזכרונות החב"דית, וממנה עולה קרבתו למשפחת בית הרב. כך למשל הוא מוזכר ביומנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[כ"ג באייר]] [[תרנ"ג]] שראהו משוחח אז עם הרז"א{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]]''', כרך ג, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 103.}}. הרבי הריי"צ סיפר גם על דיבורי ר' דובער עם אביו אדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת''', עמ' 172.}}. קרבתו לבית הרב התבטאה גם בכך שהוא בישר לאדמו"ר הרש"ב על פטירת אחיו הרז"א בשנת תרס"ט{{הערה|'''זכרון לבני ישראל''', עמ' יט.}}.
שורה 30: שורה 30:
*בנו ר' לייב
*בנו ר' לייב
*בתו מרת פריידא
*בתו מרת פריידא
*בתו מרת חיענא
*בתו מרת חיענא  


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 38: שורה 38:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]]